אבנים בכליות

אבנים בכליות הן מחלה הגורמת לכאב רב, ולמרבה הצער, גם שכיחה כיום, שכן 12 אחוזים לערך מאוכלוסיית העולם סובלים מכך. זוהי המחלה הנפוצה ביותר של דרכי השתן. [1]

התזונה ממלאת תפקיד מכריע בהתפתחות אבנים בכליות.

עם ריבוי רשתות המזון המהיר ותפריט מתובל מידי ועתיר חלבונים מהחי, מלח, סוכר ותוספים כימיים, אורח חיים קדחתני והעדר זמן להכין ארוחות בריאות ומאוזנות, הפכו את האבנים בכליות למחלה נפוצה יותר מתמיד. 

גנטיקה, רמות סידן בשתן ורמת החומציות (pH) של השתן קשורים בקשר הדוק לסיכון להתפתחות אבנים בכליות. [2]

סוכרת סוג 2, לחץ דם גבוה, [3-4] השמנת יתר חולנית, [5-6] מחלות כליה כרוניות, [7] כשל כלייתי בשלבים סופיים [8-9], ומחלות לב וכלי דם [10-11] לעתים קרובות בגלל הרגלי סגנון חיים לקויים [12-13] מגבירים את הסיכון לאבנים בכליות.

אבנים בכליות נוצרים כאשר מינרלים וחומרים אחרים (מלחים, הורמונים ואנזימים) בדם מתגבשים ביחד לאבנים בכליות, בשלפוחית השתן או באבוביות החיבור. חומרים אלו לעתים קרובות מסולקים דרך השתן, אבל כאשר הם הופכים לגבישים הגדולים מכדי לעבור דרך האבוביות, הם צומחים לגבישים גדולים עוד יותר וגורמים לכאב רב ולדלקות. 

יש חמישה סוגים של אבנים בכליות: 

  1. אבני אוקסלט הסידן (80 אחוזים מהאבנים בכליות) — הנוצרות כתוצאה מרמת חומציות גבוהה בשתן (שתן חומצי) ורמות אוקסלט גבוהות. [14-15] מזונות עתירי אוקסלט כוללים: אמרנט, שעורה, חיטה, כוסמת, שעועית, ירקות עלים ירוקים, תפוחי אדמה, שוקולד, דגים, בשר, אגוזים, עוף ומוצרי סויה. מומלץ להימנע ממזונות המכילים אוקסלט במקרה של שתן חומצי. רמות אוקסלט גבוהות נמדדות בדרך כלל באמצעות בדיקת שתן המכונה בדיקת אוקסלט בשתן של 24 שעות. צריכת האוקסלט צריכה להיות פחות מ-50 מ”ג/יום. גם מינון גבוה במיוחד של תוספי ויטמין C (מעל 3 גר’/יום) מהווה סיכון להיווצרות אבנים בכליות. גם עודף חלבון מהחי ונתרן שהוסף למזון, וצריכת מזונות מעובדים מגבירים את הסיכון לאבנים בכליות. אנשים הצורכים רמות בלתי מספיקות של סידן בתזונה נתונים בסיכון מוגבר להתפתחות אבני אוקסלט הסידן בכליות. אין צורך להגביל את צריכת הסידן במקרה של אבני אוקסלט הסידן בכליות.
  1. אבני מגנזיום-אמוניום פוספט וקרבונט אפטיט (אבני סטרוויט) מהוות 10 אחוזים מכל האבנים, הנוצרות בדרך כלל מזיהום ודלקות חוזרות ונשנות בדרכי השתן. [16-17] אבני סטרוויט אינם קשורים לתזונה ויש להסירם בהליך ניתוחי.
  2. אבני חומצה אורית מהווים 9 אחוזים מהאבנים בכליות, ונגרמות כתוצאה מצריכת בשר מופרזת, המובילה לרמות חומציות גבוהות יותר בשתן. [18] ההפרשה המופרזת של החומצה האורית עלולה להתרחש במחלות כגון שיגדון, שלשול, סוכרת, השמנת יתר, תסמונת מטבולית והתפרקות מהירה של הרקמות במחלות ניווניות (מחללות הגורמות לירידה ניכרת במשקל, אובדן שרירים וחולשה בשל אי יכולתו של הגוף לספוג או לנצל חומרים מזינים מהמזון כהלכה). ראה פרק על חומצה אורית (102) למידע נוסף על הורדת רמות החומצה האורית.
  3. אבני ציסטאין נדירות מאוד ונגרמות כתוצאה מהפרעה גנטית בספיגה מחדש בכליות של חומצת האמינו ציסטאין הגורמת להצטברות של חומצות אמינו בשתן. במקרים אלו, הפחתת צריכת הציסטאין הנה חיונית כמו גם דילול השתן. דילול השתן עשוי להצריך שתייה של עד חמישה ליטרים מים ביום למבוגרים. [19] יש להפחית גם את צריכת הנתרן ולהימנע מצריכת חלבון מופרזת.
  4. יש גם אבני כליות נדירות יותר הנגרמות מתרופות מסוימות. [20-21]

תסמינים:

בתחילת היווצרותה של האבן, אין כל תסמינים. מאוחר יותר מופיעים תסמינים כגון כאבי התכווצות רבי עוצמה, כאבי גב, שתן דמי, מחלות של דרכי השתן, דלקות, חום, קושי במתן שתן ולעתים חסימה של זרם השתן, והתרחבות הכליות הגורם לבחילות ולהקאות. [22] 

1. תפקיד הציטרט

ציטרט מונע את היווצרות האבנים בכליות על ידי יצירת עומס אלקלי (בסיסי). הציטרט מסייע לפירוק משקעי הסידן ומאט את צמיחתם. הציטרט מגביר גם את המסיסות של החומצה האורית, ומסייע לפירוקה ולמניעת היווצרות אבני חומצה אורית. בנוסף לכך, הציטרט יכול לסייע לנטרול שתן חומצי ולמנוע בכך את היווצרותן של אבנים בכליות.

לימונים מכילים ציטרט כמו גם פירות הדר אחרים. הכנת מיץ לימון סחוט טרי ושתייתו על קיבה ריקה בבוקר ומאוחר יותר, כחצי שעה לפני ארוחת הערב תסייע להעלות מיד את רמת הציטרט בגוף. שתיית מיץ תפוזים סחוט טרי הוכחה כמפרקת אבני כליות קטנות ומונעת את היווצרותן של אבנים חדשות. [23]

 אשלגן ציטרט הוא הטיפול המועדף במצבים הגורמים להיווצרות אבנים בכליות שכן הוא מעלה את רמת ה-pH בשתן והפיכת השתן לבסיסי יותר, המפחיתה את רמות החומצה האורית.

אשלגן כאשלגן ציטרט מצוי באופן טבעי באבוקדו, קטניות, שזיפים מיובשים ודלעת. יש לצרוך מזונות אלו באופן סדיר.

2. תפקיד שמירת מאזן הנוזלים

יש לשתות כמויות מספיקות של נוזלים לשמירת מאזן הנוזלים בגוף. נפח שתן נמוך מצריכת מים בלתי מספקת מהווה גורם סיכון לאבנים בכליות. [24-25] ניתן לדעת כי שתיתם מספיק כאשר אתם מפיקים לפחות 2.5 ליטר שתן ביום. אם הרופא שלכם לא הורה לכם למדוד את תפוקת השתן שלכם במשך פרק זמן של 24 שעות על ידי איסוף כל השתן שלכם למיכל, אז צבע השתן שלכם יכול להוות מדד טוב. אם השתן צלול ולא צהוב מדי, אז אתם שותים מספיק. ככלל, אדם זקוק ל-0.14 כוסות מים לקילוגרם של משקל הגוף למניעת התייבשות. ראה פרק על שמירת מאזן הנוזלים בגוף בספרי התזונה האידאלית לבני אדם למידע נוסף כיצד לספק לגוף נוזלים בכמות הנכונה על פי סגנון החיים שלכם.

3. חלבון בתזונה

החלבון חיוני לגופכם, אך מקורות חלבון רבים מהחי, כגון בשר אדום, בשר חזיר, עוף, דגים וביצים, מגבירים את כמות החומצה האורית שהגוף מייצר. הפחתת השומן מהחי בתזונה הנה חיונית להפחתת אבנים בכליות, אך כיוון שחלבון חיוני לתפקוד התקין של הגוף, יש להשתדל לצרוך חלבונים מהצומח שהם בריאים יותר ואינם גורמים לסכנת התפתחות אבנים בכליות. חלבונים מהצומח כוללים את כל סוגי השעועית, האפונה, העדשים, הסויה ואצות הים.

4. משקאות ממותקים וחומצה זרחתית

למניעת היווצרות אבנים בכליות, יש להימנע גם ממשקאות ממותקים וקולה שכן מוצרים אלו מכילים חומצה זרחתית, המגבירה גם כן את היווצרות האבנים בכליות. הסוכר והסירופים המוספים למשקאות אלו מגבירים עוד יותר את הסיכון לאבנים בכליות. מחקר העיד כי קיים סיכון גבוה ב-23 אחוזים להתפתחות אבנים בכליות בקבוצה שצרכה את הכמות הגבוהה ביותר של קוקה קולה ממותקת בסוכר (פעם או פעמיים ביום) בהשוואה לקבוצה שצרכה את הכמות הנמוכה ביותר (שתייה מעת לעת או פחות מפעם ביום) וסיכון גבוה ב-33 אחוזים להתפתחות אבנים בכליות בצריכת משקאות ממותקים בסוכר שאינם קוקה קולה. 

שתיית מים רגילים תשמור על מאזן הנוזלים בגוף, שיפחית את הסיכויים להיווצרות אבנים בכליות. עוצמת צבע השתן הנה מדד חשוב להתייבשות. על צבע השתן להיות צהוב חיוור מאוד. שתן בצבע צהוב כהה הוא סימן להתייבשות. למרבה הצער, שתיית מים בכמות מספקת לבדה אין בה די למניעת אבנים בכליות. 

5. חשיבות של החומצה האצטית

במשך מאות שנים נעשה שימוש בשמן ריחן (בזיליקום) בשל תכונותיו נוגדות החימצון והדלקתיות. שמן ריחן מכיל חומצה אצטית, המסייעת להמסת אבנים בכליות ומפחיתה את הכאב שהן גורמות. ניתן גם להשתמש בעלי ריחן טריים או מיובשים להכנת תה ריחן, שניתן לשתות ממנו מספר כוסות במהלך היום או להוסיף למים. אך מומלץ שלא להשתמש בריחן במשך מעל שישה שבועות מדי יום ברציפות בכל עת, שכן הוא עלול לגרום לירידה בלחץ הדם וברמת הסוכר בדם ולהגביר את הדימום במקרה של פציעה.

שימוש בחומץ תפוחים בסלטים מועיל מאוד כי הוא מכיל רמות גבוהות של חומצה אצטית. אך עדיין על אנשים עם סוכרת סוג 1 להימנע משימוש בחומץ תפוחים, בעיקר אם הם נוטלים אינסולין.

6. סיבים

יש להגביר את צריכת הסיבים בתזונה שכן הסיבים התזונתיים קושרים רכיבים פוטנציאלים של אבנים בכליות במעיים וימנעו את ספיגתם ואף יסלקו אותם מהגוף לפני היווצרות אבנים בכליות. סיבים בתזונה הם אמצעי מנע מצוין נגד אבני הכליות הנפוצים ביותר. שפע של סיבים תזונתיים המצויים בחיטה וקטניות מכונים פיטאט, אוקסלט וסידן מהיווצרות גבישים. פיטאטים מצויים במזונות עתירי סיבים מהצומח כגון חיטה מלאה, סובין וקטניות, בעיקר פולי סויה.

7. מיץ רימונים 

במיץ רימונים נעשה שימוש עוד מהעת העתיקה לשיפור הבריאות הכללית של הכליות. מיץ רימונים יכול לסייע לשטיפת אבנים ורעלנים אחרים מהגוף. מיץ רימונים גם מפחית את החומציות של השתן ומונע בכך את היווצרותן של אבנים בכליות.

8. מגנזיום 

שינויים אחרים שניתן לעשות למניעה ולטיפול באבנים בכליות כוללים צריכת מזונות עתירי מגנזיום.  מגנזיום משפיע לטובה על הסיכון להיווצרות אבני אוקסלט הסידן על ידי קשירת אוקלט במערכת העיכול ועיכוב הייצור של גבישי אוקסלט הסידן בשתן. צריכת מגנזיום מוגברת קשורה באופן מובהק לסיכון נמוך יותר לאבנים בכליות. מזונות עתירי מגנזיום כוללים ארטישוקים, אספרגוס, אבוקדו, בננות, שעועית שחורה, ברוקולי, כרוב ניצנים, כרוב, גרגרי חומוס, תאנים, שעועית ירוקה ושעועית אדומה, ירקות עלים ירוקים, אגוזים, אפונה, פטל, וזרעים.

9. סידן

כפי שצוין לעיל, צריכת סידן נמוכה בתזונה מהווה גורם סיכון להיווצרות אבני אוקסלט הסידן. צריכת הסידן המומלצת הנה 800 מ”ג/יום לגברים ו-1200 מ”ג ליום לנשים. ניתן לקבל סידן מטחינה גולמית, זרעים וירקות עלים ירוקים.

10. נתרן

צריכת נתרן גבוהה מגבירה את כמון הסידן המופרש מהגוף דרך השתן. צריכת הסידן לא תעלה על 2600 מ”ג/יום. יש לצרוך עד כפית אחת לערך של מלח ליום. 

11. יש להימנע מתוספי ויטמין C כחומצה אסקורבית

על צריכת ויטמין C בצורת תוסף להיות מוגבלת שכן, כפי צוין לעיל, חומצה אוקסילית הנה מטבוליט של חומצה אסקורבית (הצורה הנפוצה ביותר של ויטמין C בתוספים תזונתיים)

לסיכום

במקרה של נטייה להתפתחות אבנים בכליות יש לשקול את אמצעי המנע הבאים: 

  • יש לשתות כמויות מספיקות של נוזלים לשמירת מאזן הנוזלים בגוף.
  • לסחוט מיצי הדרים טריים לכוסות המים שלכם לאספקת ציטרט בכמות מספקת.
  • להימנע מצריכת בשר מעובד ולהגביל את צריכת המזונות מהחי בתזונה.
  • להגביל את צריכת המלח והסוכר, לרבות הימנעות משתיית משקאות ממותקים.
  • להוסיף חומץ תפוחים לסלטים במקום רטבים לסלט עתירי שמנת ממוצרי חלב (על מי שנוטלים אינסולין להימנע מצריכת חומץ תפוחים).
  • יש לצרוך באופן סדיר מגוון בריא של ירקות, פירות, קטניות ודגנים מלאים.

כיוון שהמטבוליזם של חומרים מזינים שונים כגון סידן ומגנזיום עשוי לפחות עם הגיל, הקשר בין אבנים בכליות לבין התזונה עשוי להשתנות עם הגיל ובקרב אוכלוסיות רגישות אחרות. לכן יש להתייעץ עם תזונאי לקבלת המלצות על תזונה מתאימה למניעת אבנים בכליות המותאמת לצרכים האישיים שלכם.