אי ספיקת לב הנה מחלת לב כרונית הפוגעת בכל הגוף. המחלה הנה בעיית בריאות ציבור חמורה בשל שכיחותה הגבוהה, הסיכון הגבוה לאשפוזים, הסיכון לתמותה, עלות הטיפול והפגיעה באיכות החיים.
שריר הלב ההולך ונחלש בהדרגה אינו יכול לשאוב מספיק דם כדי לקיים מחזור דם תקין והופך תפקודים בסיסיים כנשימה, אכילה, הליכה ושינה לקשים מאוד לביצוע.
כתוצאה מהלב המוחלש, נוזלים יצטברו בגוף. הצטברות הנוזלים מערערת את האיזון העדין של לחצי סינון וגורמת לנוזל להצטבר בתוך החללים הבין-תאיים במקום לזרום בכלי הדם.
גם הכליות מקבלות זרימת דם מופחתת, שבגוף בריא מתרחשת במקרה של התייבשות (כמות נוזלים בלתי מספקת בדם). כתוצאה מכך הכליות מגיבות על ידי הגברת לחץ הדם שחשוב במקרה של התייבשות, אך מזיק במקרה של אי ספיקת לב. הורמון נוגד השתנה מופרש וממריץ את הספיגה מחדש של מים בכליות. ההורמון אלדוסטרון מופרש גם כן (על ידי בלוטות האדרנל), וגורם לספיגה מחדש של נתרן (ומים הבא בעקבות הנתרן) בכליות. כתוצאה מכך, יש יותר אגירת נוזלים, ובצקת, בעיקר ברגליים, מוחמרת.
הגורמים הנפוצים ביותר לאי ספיקת לב הן מחלות לב וכלי דם, התקף לב ויתר לחץ דם כרוני.
השכיחות של אי ספיקת לב נעה בין 6.3-13.3 אחוזים באוכלוסייה וצפויה לעלות.
לאור העובדה שכמעט 30 אחוזים מהלוקים באי ספיקת לב אינם שורדים את השנה הראשונה לאחר האשפוז, שיעור התמותה גבוה. [1]
באשר לטיפול התרופתי, יש מעט מאוד אפשרויות טיפול שנועדו בעיקר לשלוט בהחזרת האיזון של הנוזלים הגורם לבצקת ריאות (עודף נוזלים בריאות).
חולי אי ספיקת לב הם אוכלוסייה הולכת וגדלה. גם אם ההתקדמות בעולם הרפואה עשויה להאריך את תוחלת החיים, יש לטפל גם באיכות החיים שלהם, והדרך הטובה ביותר לעשות כן הנה באמצעות שינויים בתזונה ובסגנון החיים.
תזונה לקויה ותת תזונה קשורות לעתים קרובות לאי ספיקת לב, אשפוז ותמותה. כיוון שבחירות המזון מגבירות את הסיכון למחלת לב, ויתר לחץ דם מהווה את אחד מגורמי הסיכון למחלת לב, שינוי התזונה לבחירות מזון בריאות ושינויים בסגנון החיים הניבו תוצאות מבטיחות בשיפור מצב אי ספיקת הלב ואיכות החיים.
להלן ההתערבויות הטובות ביותר בתחומי סגנון החיים והתזונה לאי ספיקת לב:
1. פעילות גופנית
פעילות גופנית במקרה של אי ספיקת לב יכולה להוות כלי אבחוני להערכת אי ספיקת לב וכלי ניבוי לגבי מהלך ההתפתחות של המחלה. אך פעילות גופנית נחשבת גם לשיטה מועילה מאוד לייצוב מטופלים עם אי ספיקת לב.
לפני תחילת אי ספיקת לב, מחקרים אפידמיולוגיים מעידים בעקביות על קשר הפוך בין הכושר הגופני של הלב לבין הסיכון למחלות לב ותמותה. [2]
מחקר אחד בחן לאחרונה את הנתונים המדעיים שמאחורי תועלות הפעילות הגופנית ללב. המחקר הסיק כי אין יותר סף כושר גופני נמוך לשמירת בריאות הלב, והפירוש שכל פעילות גופנית טובה מהעדר פעילות גופנית כלל. [3]
במחקר אחר בהנחיית בית החולים האוניברסיטאי הלאומי של טאיוואן, הסיקו החוקרים כי פעילות גופנית מסייעת לייצוב מטופלים עם אי ספיקת לב ומפחיתה את שכיחות האשפוזים והאשפוזים החוזרים. [4]
ככלל, הפעילות הגופנית הטובה ביותר לאי ספיקת לב כוללת אימוני סיבולת כגון הליכה, ריצה קלה, שחייה, רכיבה על אופניים ופעילויות אירוביות קלות אחרות. פעילות גופנית גם מסייעת לחיזוק השרירים, משפרת את יכולת השרירים לשאוב חמצן מהדם ומפחיתה את העומס על הלב.
בלב חלים שיפורים תפקודיים, מבניים, תאיים ומולקולאריים בעקבות פעילות גופנית. לכן אני ממליצה על פעילות גופנית קלה [5] במשך עשרים דקות רצופות לכל הפחות ארבע פעמים בשבוע. אך יש להתייעץ עם הרופא שלכם לפני תחילת כל פעילות גופנית.
2. תזונה בריאה ללב
יתר לחץ דם, השמנת יתר, רמות חריגות של שומנים בדם, תנגודת לאינסולין, סוכרת ודלקת מערכתית (של כל הגוף) מובילים לאי ספיקת לב. גורמים תזונתיים הוכחו כגורמים התורמים העיקריים למצבים אלו.
לאנשים עם אי ספיקת לב יש לעתים קרובות מצב תזונתי לקוי המשפיע במידה רבה על התקדמות המחלה והתוצאה שלה.
אנשים עם אי ספיקת לב מפרקים יותר רקמות בגוף, ומוציאים יותר אנרגיה בזמן מנוחה וזקוקים לעוד 250 קלוריות לערך ליום לעומת אנשים בריאים ללא החישוב של תוספת אנרגיה עבור פעילות גופנית. [6]
אם הם אינם צורכים די אנרגיה, התוצאה הנה לעתים קרובות צריכה נמוכה מדי של חומרים מזינים חיוניים המובילה לחוסרים תזונתיים.
צריכת מזונות על התומכים בבריאות הלב חשובים שכן הם עשירים בחומרים מזינים ונוגדי חימצון חיוניים. מזונות אלו כוללים ירקות עלים ירוקים, אגוזים, ברוקולי, שיבולת שועל, עשב שעורה ופירות יער. אך אין די באכילת כמויות גדולות יותר של מזונות אלו.
לחיזוק תפקוד הלב ומניעת אי ספיקת לב, יש לצרוך תזונה בריאה ללב הכוללת מגוון של מזונות עתירי חומרים מזינים, נוגדי חימצון וסיבים, דלי שומן רווי ונטולי שומן טרנס.
תזונה בריאה ללב מבוססת על מזונות מלאים מהצומח, לרבות פירות, ירקות, דגנים מלאים ומקורות חלבון בריאים, לרבות קטניות, אגוזים וזרעים. יש ראיות מתצפיות והתערבויות התומכות בכך. תזונה איכותית יותר מספקת הגנה ללב. [8,7] לעומת זאת, בשר אדום או מעובד, ביצים ופחמימות מזוקקות מזיקים ללב. [7-10]
מנגנונים פוטנציאליים המונעים אי ספיקת לב ומסייעים לאנשים עם אי ספיקת לב כוללים:
ליקופן
ליקופן מועיל במיוחד לאי ספיקת לב ובצקת. ליקופן הוא בין הקרוטונואידים המצויים בשפע בתזונה הפועל כנוגד חימצון רב עוצמה החוסם נזק של רדיקלים חופשיים. [11-13]
המקורות הטובים ביותר של ליקופן בתזונה הם רטבים המבוססים על עגבניות כגון רסק עגבניות, מרק עגבניות, עגבניות טריות, ומיץ עגבניות. [14]
יש להוסיף מזונות אלו לתזונה באופן קבוע להפחתת הבצקת הנפוצה באי ספיקת לב. ניתן גם להוסיף כמוסות ליקופן של 20-25 מ”ג [15] חמש פעמים בשבוע בארוחת הבוקר.
ויטמין C
ויטמין C מפחית את העקה החימצונית, ומהווה נוגד חימצון רב עוצמה. פירות עתירי ויטמין C כוללים פירות הדר ופירות יער. ירקות עתירי ויטמין C כוללים פלפלים, תפוחי אדמה, ירקות מצליבים כברוקולי, כרוב ניצנים, כרוב, כרובית, מאקה ועגבניות (שהן ירקות על פי סיווגן הקולינרי).
הפחתת צריכת המלח
חשוב מאוד למנוע הצטברות עודף נוזלים. אי ספיקת לב גורמת לשחרור אלדוסטרון (הורמון הממריץ את ספיגת הנתרן על ידי הכליות), אנגיוטנסין (הממריץ את הפרשת האלדוסטרון), ווזופרסין (הורמון נוגד השתנה) שכולם גורמים לאצירת נתרן ונוזלים ולבצקת. [16]
צריכת נתרן מופרזת התגלתה במספר מחקרים כגורם מזרז ברוב האשפוזים בשל תסמיני אי ספיקת לב שיצאה מאיזון. [17]
הגבלת צריכת הנתרן הנה הכרחית. [18]
יש להפחית את צריכת הנתרן בתזונה. הגוף זקוק לכפית מלח אחת בלבד ליום לתפקודו התקין. המקור העיקרי של נתרן בתזונה הוא מלח שולחן רגיל או נתרן כלורי. אכילת יותר מידי מלח עלולה להעלות את לחץ הדם ולגרום לאצירת נוזלים. במחקר על בצקת היקפית, שהנה נפיחות של השוקיים או הידיים הנפוצה באי ספיקת לב, קישרו החוקרים אצירת נתרן ומים להיווצרות בצקת. הם טענו כי הגבלת הפרשת הנתרן והמים גורמת לבצקת. ניתן גם להפחית את צריכת הנתרן בתזונה [19] על ידי קריאה בעיון של תוויות המרכיבים על גבי מוצרי מזון. יש לחפש מזונות “ללא תוספת מלח” או “דל נתרן”. ובמקום להוסיף מלח למזון יש לחפש אחר חלופות בריאות יותר להוספת טעם, כגון הוספת שום כתוש, בצל חי, תבלינים, עשבי תיבול או סחיטת הדרים.
ניתן גם להחליף את כל המלח המוסף למזונות ושנעשה בו שימוש בבישול במלח ירקות טבעי העשוי מירקות המכילים באופן טבעי תכולת מלח גבוהה כגון סלרי, גזר וסלק.
ההעדפה למלח הנה נרכשת. יש אנשים הממליחים במידה רבה את מזונם מתוך הרגל מבלי לטעום קודם, ובכך מרגילים את בלוטות הטעם שלהם לכמויות גבוהות של מלח. אחרים רוכשים העדפה לפחות מלח על ידי שימוש בכמויות מלח הולכות וקטנות באופן הדרגתי. כאשר צריכת המלח מופחתת, בתוך שלושה ימים יפחת גם הרצון למלח.
רמות מספיקות של נתרן בתזונה עומדות על 1500 מ”ג ליום למבוגרים עד גיל 50 שנים, ולאחר מכן קצת פחות. רוב בני האדם צורכים פי שתיים מכמות זו או יותר. הפחתת הצריכה של מזונות מעובדים (מלפפונים חמוצים, זיתים, בשר מעובד, טוגנים וחטיפים מעובדים), והפסקת כל תוספת של מלח למזונות הנה חיונית להפחתת צריכת המלח. יש לתבל מזונות עם עשבי תיבול, בצל ושום.
מוצרי חלב וביצים
צריכת מוצרי חלב קשורה גם לעלייה בסיכון לאי ספיקת לב. [20-21]
מחקרים פרוספקטיביים מדווחים על עלייה בשכיחות של אי ספיקת לב הקשורה לצריכת ביצים. בעיקר במקרה של צריכת שש [22-25] ביצים או יותר בשבוע. [22]
שומנים
מחקרים גילו את הקשר בין צריכת שומן טרנס לבין מחלות לב. ההכרה בכך ששומן טרנס מזיק לבריאות הלב הובילה לכך שבחלק מהמדינות הוגבל השימוש בשומן הטרנס תעשייתי במוצרי מזון. שומני טרנס מצויים גם בכל המוצרים מהחי באופן טבעי. [26]. לכן יש להגביל את צריכתם של מזונות אלו, לרבות מוצרי חלב וביצים כפי שצוין לעיל, כאמצעי מנע ולהימנע מצריכתם כליל במהלך תקופת ההחלמה. לעומת זאת יש לצרוך את מקורות החלבון הבריאים הנזכרים לעיל.
שומנים חד בלתי רוויים ושומנים רב בלתי רוויים מסייעים להפחתת הסיכון למחלות לב ולאי ספיקת לב. מחקר אחד דיווח על ירידה של 65 אחוזים בסיכון לתפקוד לקוי של חדר הלב השמאלי כתוצאה מצריכת שמן זית. [27]
מחקרים דיווחו כי למטופלים עם אי ספיגת לב וצריכה מוגברת של שומן רווי ושומן טרנס היו רמות גבוהות יותר של דלקתיות בגוף. מחקר פרוספקטיבי גדול של 15,362 [28-29] רופאים דיווח על יחס מנה-תגובה בין מזון מטוגן לבין שכיחות של אי ספיקת לב. הם גילו עלייה של 103 אחוזים בסיכון לאי ספיקת לב אצל מי שצרכו את הכמויות הגדולות ביותר של מזון מטוגן לעומת מי שצרכו את הכמויות הקטנות ביותר. [30]
המקורות הטובים ביותר לשומנים בריאים כוללים זרעים (כגון צ’יה, פשתן וקנבוס), אגוזים (אגוזי מלך, שקדים, אגוזי ברזיל ופיסטוקים), אבוקדו וזיתים.
ככלל, התזונה הטובה ביותר לטיפול ולמניעה באי ספיקת לב הנה תזונה של מזונות מלאים מהצומח, כגון “דיאטת הגרילה” המבוססת על ראיות מדעיות. תזונה זו מכילה ניטרטים וחומרים מזינים המגנים על הלב, לרבות מגנזיום, אשלגן ונוגדי חימצון. זוהי תזונה עשירה במזונות התומכים במיקרוביום בריא במעיים, עם שילובי המזונות הנכונים לבריאות, ודלה בשומנים רוויים ושומני טרנס.
להפסיק לעשן
עישון מהווה גורם סיכון למחלות רבות, בעיקר מחלות לב. במחקר על הקשר בין עישון לבין אי ספיקת לב, ניתחו חוקרים מאוניברסיטת טונגמיונג שבקוריאה מעשנים ולא מעשנים כדי לגלות האם העישון מגביר את הסיכון לאי ספיקת לב. המחקרים הסיקו כי העישון משפיע לרעה על תפקוד הלב והסיכון לאי ספיקת לב.
עשן סיגריות מכיל ניקוטין, תרכובות נפיצות כאלדהידים, פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים רעילים, נ-ניטרוזאמינים, אמינים ארומאטיים, אמינים הטרוציקליים ומתכות כבדות, לרבות ארסן, קדמיום ועופרת, הגורמים למוטציות גנטיות, נזק לדנ”א ונזק חימצוני. כולם גורמים לגירוי [31-32], דלקתיות, סרטן, מחלות לב, יתר לחץ דם, טרשת עורקים, הצטברות רובד טרשתי על דפנות העורקים וירידה בתפקוד האיברים בגוף. [33]
מחקר אחר הסיק כי על רופאים לעודד הפסקת עישון בהקדם האפשרי בקרב צעירים ולעודד את מי שאינם מעשנים לא להתחיל לעשן. למי שעדיין מעשנים, אני ממליצה להצטרף לתכנית גמילה [34] מעישון. ראיתי אנשים רבים שהצליחו להפסיק לעשן בתכנית של מחבר רב המכר אלן קאר המבוססת על ספרו “הדרך הקלה להפסיק לעשן”.
המרצת זרימת הדם
יתכן כי עבודתכם מצריכה ישיבה או עמידה במשך פרקי זמן ממושכים. למרבה הצער, ישיבה או עמידה בתנוחה אחת במשך פרק זמן ממושך מדי עלולה לגרום ללחץ בתוך כלי הדם, ולנוזל לדלוף לתוך הרקמות ברגליים ובכפות הרגליים. התוצאה הנה רגליים וקרסוליים נפוחים. כדי למנוע זאת, יש לשמור על זרימת דם תקינה במהלך כל שעות היום. יש לצאת להפסקה מהעבודה וללכת במשרד או בבית. כפי שצוין קודם בפרק זה, פעילות גופנית התגלתה גם כיעילה בהפחתת בצקות בגפיים. הליכה מצוינת למניעת בצקות כי [35] היא ממריצה את זרימת הדם ומניעה את הנוזל שנאסף.
הוספת ויטמין D בעת הצורך
מחקר משנת 2012 דיווח על שכיחות גבוהה של מחסור בוויטמין D בקרב מטופלים עם אי ספיקת לב. רמות נמוכות של וויטמין D מנבאות תוצאות שליליות אצל הלוקים באי ספיקת לב. [36]
לאחרונה דווח כי הוספת 2000 יחידות בינלאומיות של ויטמין D במשך שישה שבועות הפחיתה את פעילות הרנין בדם בקרב אנשים עם אי ספיקת לב. [37]
מחקר אחר גילה כי הוספת ויטמין D אצל אנשים עם אי ספיקת לב ורמות התחלתיות נמוכות של ויטמין D הפחיתה את ריכוז האלדוסטרון. [38]
ככלל, הוספת ויטמין D מועילה לאי ספיקת לב. [39-40]
אך מינון חד-פעמי גבוה של תוספת ויטמין D של 50,000 יחידות בינלאומיות לא העיד על שיפור כלשהו. [41]
לכן אני ממליצה להוסיף באופן סדיר 2000 יחידות בינלאומיות של ויטמין D בעת הצורך. למידע נוסף על הוספת ויטמין D, נא לקרוא את הפרק על ויטמין D (פרק 71).
קואנזים Q10
מחקרים הראו כי הוספת קואנזים Q10 מועילה לאנשים עם אי ספיקת לב. קואנזים Q10 מגביר את הכוויצות של שריר הלב ומשפיע על תפקוד האנדותל (דפנות העורקים). מחקרים אחרים הראו כי [42-43] הוספת קואנזים Q10 לאורך זמן יכולה לשפר את התסמינים של אי ספיקת לב ולהפחית את התמותה מכל הגורמים. [44-45]
לסיכום
תזונה עתירת סיבים ומזונות מלאים מהצומח (כגון “דיאטת גרילה”) עם מעט או ללא חלבון מהחי, בתוספת פעילות גופנית, הפסקת עישון ותוספת של קואנזים Q10, ויטמין C וויטמין D (בעת הצורך), מועילה ומומלצת מאוד לאנשים עם אי ספיקת לב.