הלבלב מסייע לעיכול ומטבוליזם על ידי ביצוע שתי פעולות: שחרור אנזימים למערכת העיכול והורמונים לדם. הלבלב משחרר אנזימים מעכלים וביקרבונט כדי לסייע לפירוק פחמימות, חלבונים ושומנים בעת הצורך במהלך העיכול, והלבלב מסייע לבקרת רמת הסוכר בדם על ידי שחרור הורמונים כגלוקגון ואינסולין.
הלבלב חיוני לעיכול בריא. אם הלבלב מייצר אנזימי עיכול באיכות ירודה או בלתי מספיקים, הגוף לא יעכל מזונות או יספוג אבות מזון כהלכה. אם הלבלב אינו מייצר כמות מספקת של ההורמונים אינסולין, גלוקגון או סומאטוסטטין, רמות הסוכר בדם לא יהיו מאוזנות, ותתפתח תחושת חוסר אנרגיה בשל תהליכי ספיגה לקויים.
בעיות בלבלב בדרך כלל כוללות:
סביר להניח שיש לכם בעיות לבלב במקרה של כאב כרוני של הבטן העליונה המתפשט לגב ומחמיר לאחר האכילה. האזור שמאחורי הקיבה ולפני עמוד השדרה עשוי להיות רגיש למגע. התסמינים עשויים לכלול צואה שומנית, הקאות, חום וקצב לב מהיר. ירידה פתאומית במשקל עשויה להתחולל בשל תזונה לקויה וקושי בספיגת אבות מזון.
פנקריאטיטיס
פנקריאטיטיס הנה דלקת של הלבלב. דלקת הלבלב חוסמת את ייצור האנזימים וההורמונים התקין של הלבלב, לרבות הפרת אנזימי עיכול והורמונים של הלבלב. הדבר מוביל לבעיות עיכול ושליטה ברמות הגלוקוז בדם. מצב זה נוטה להתרחש שוב ושוב, ומוביל לדלקת לבלב כרונית. צריכת אלכוהול מופרזת הנה הגורם הסיבתי הראשי לדלקת לבלב, אך גם צינורות לבלב חסומים או צרים מגורמים תורשתיים, והפרעות אוטואימוניות עלולים לגרום לדלקת בלבלב. אי היכולת לעכל מזון מובילה לתת תזונה. הוספת אנזימים של הלבלב מיד לאחר האבחון חשובה לתוצאה הכוללת של הטיפול. [1]
להלן מספר דרכים טבעיות לשיפור בריאות ותפקוד הלבלב:
1. להוציא את האלכוהול מהתזונה
רוב מקרי דלקת הלבלב נגרמים בשל צריכת אלכוהול. [2] צריכת אלכוהול עלולה להוביל לדלקת כבד כרונית הרבה לפני התפתחות שחמת כבד הנגרמת מצריכת אלכוהול.
צריכת אלכוהול אינה צריכה להימשך תקופה ארוכה כדי לגרום להרס הלבלב. [4]
בעת שתיית אלכוהול, הלבלב מבצע מטבוליזם של האלכוהול, ותוצרי הלוואי הרעילים מזיקים לצינורות הלבלב; כתוצאה מכך שחרור האנזימים הבריא נפגע.
במקום שחרור אנזימים המפרקים את המזון לדרכי העיכול, הם מצטברים ומתחילים לעכל את הלבלב. הדבר מוביל לנזק לרקמות הלבלב ולדלקת. צריכת אלכוהול מובילה גם למחסור בחומרים מזינים אשר גורם סיכון נוסף לתפקוד לקוי של הלבלב, כפי שיוסבר בהמשך.
2. לפקח על צריכת החלבונים
מחקרים מדווחים כי אנשים עם דלקת לבלב כרונית צורכים כמויות גבוהות יותר של חלבון מנבדקי קבוצות בקרה בריאים. [8]
הסיכון להתפתחות דלקת לבלב כרונית עולה על פי כמויות החלבון והאלכוהול שנצרכו. [9]
לכן צריכת חלבון בכמות בריאה של 0.8 גרם לקילוגרם של משקל הגוף, ולא יותר, הנה חיונית.
3. לפקח על צריכת מינרלים
מחקרים הראו כי לאנשים עם דלקת לבלב כרונית חוסרים בחומרים מזינים. [10-12] חוסרים בחומרים מזינים בארצות מפותחות מתרחשים לעתים קרובות במקרה של צריכה קלורית גובהה עם ערך תזונתי נמוך, כגון מזון מהיר, דגנים מעובדים (לבנים) וצריכת סוכרים גבוהה. מזונות אלו גם מחמירים את החוסרים התזונתיים הקיימים. חוסרים תזונתיים ישפיעו לרעה על תוצאות המחלה אם אינם מטופלים בזמן. לכן אני ממליצה להוסיף לתזונה חומרים מזינים המכילים מתיל, הכוללים:
וצריכת מזונות עתירי:
4. לפקח על צריכת אבות המזון וחומרים מזינים
יש להשתדל לספק די אנרגיה ואת צורכי אבות המזון וחומרים מזינים. יש לחשוב את צורכי האנרגיה למניעת אובדן משקל. ראה את מחשבוני הבריאות באתר האינטרנט שלי לחישוב צורכי האנרגיה שלכם בכתובת: https://theguerrilladiet.com/caloriecalculator/
5. לפקח על צריכת הבשר האדום
צריכת בשר אדום ומעובד קשורה לסרטן הלבלב. ניתוח על הראה כי קיים סיכון מוגבר באופן מובהק לסרטן הלבלב במקרה של צריכה גבוהה של בשר אדום, בעיקר בשר עשוי על האש. [16]
בישול בשר בטמפרטורות גבוהות יכול להעלות את כמות החומרים העלולים להוביל לתנגודת לאינסולין, עקה חימצונית, דלקת כרונית וסרטן לבלב (התוצרים הסופיים שנוצרים מסכרור של חומצות אמינו (AGEs) אמינים הטרוציקליים). [14, 17-21]
מחקרים אחרים דיווחו כי אנשים עם דלקת לבלב כרונית צורכים כמויות גבוהות יותר של חלבון מהחי מנבדקי קבוצות הבקרה. [22, 14]
מחקר אחר הראה כי צריכת בשר אדום משוייך לדלקת לבלב אקוטית חוזרת ונשנית או כרונית בכל הקבוצות האתניות, וצריכת סיבים תזונתיים סדירה בתזונה מגנה מפני דלקת לבלב אקוטית. [2-3]
אני ממליצה להפחית את צריכת הבשר כדי לתמוך בבריאות הלבלב. רצוי לספק את צורכי החלבון ממקורות חלבון מהצומח כגון עדשים ושעועית (מבושלים, ולא מיובשים), פולי סויה, אפונה, ירקות עלים ירוקים וברוקולי.
6. לשקול נטילת תוספים של אנזימי עיכול
ניתן גם לתמוך בבריאות הלבלב באמצעות נטילת תוספים של אנזימי עיכול. ניתן להוסיף שילוב של אנזימי עיכול הנחוצים לעיכול שומנים, חלבונים וסוכרים. במצב בריא הלבלב בדרך כלל מייצר מספיק מאנזימי עיכול אלו. אף על פי כן, לפי אחד המחקרים, תוספי אנזימים יכולים למלא תפקיד מרכזי בריפוי הפרעות של מערכת העיכול ואי ספיקת לבלב. [24-25]
תוספי פנקריאטין רבים המצויים בשוק מכילים ברומליין, אנזימי לבלב, ופפטידאזים כדי לסייע בעיכול מזון באופן יעיל יותר.
7. לבחור את הדרך הנכונה לשמירת מאזן הנוזלים
הגברת צריכת הנוזלים הנה חיונית לבריאות הלבלב. מים הם המפתח. מצד שני, יש להימנע משתיית מיצי פירות, גם טבעיים, שכן הם מכילים יותר סוכר מהפירות עצמם כתוצאה מתהליך הערבוב ועלולים להשפיע לרעה על בריאות הלבלב. יתכן שכבר יש לכם טרום-סוכרת או סוכרת אם תפקוד הלבלב נחלש. לכן יש להימנע ממשקאות עתירי סוכר כלשהם, לרבות מיצי פירות טבעיים.
חלופה מעט בריאה יותר הנה מיצי ירוקת טריים מירקות עלים ירוקים נוגדי דלקתיות כגון כרוב עלים, תרד, סלק עלים, עלי שן ארי, פטרוזיליה, עלי כוסברה, מלפפון, סלרי, אורגנו ומים ללא תוספת פירות כלשהם. ירקות עלים ירוקים כהים עשירים בנוגדי חימצון, בעוד ירקות מצליבים כגון ברוקולי, כרוב ניצנים, מאקה וכרוב עשירים בסיבים, ויטמין C, ויטמין K וסולפוראפן. שילובים של מלפפון וסלרי יוצרים מיצים מצוינים שמומלץ להוסיף לתזונה שלכם למטרות טיהור רעלים והחלמה.
8. להפחית אכילת יתר ושומנים בתזונה.
רמות טריגליצרידים גבוהות מעלות את הסיכון לדלקת לבלב. טריגליצרידים הם שומנים המצויים במזון ובדם, וחיוניים לאגירת אנרגיה ולשמירה על הבריאות. הגוף ממיר עודפי קלוריות ממזון, משקאות ממותקים או אלכוהול לטריגליצרידים, הנאגרים בתאי השומן ומשתחררים כאשר יש צורך באנרגיה בין הארוחות. בעוד שטריגליצרידים נחוצים, רמות גבוהות מעלות את הסיכון לפתח דלקת בלבלב.
במהלך דלקת לבלב חריפה
דלקת לבלב חריפה מצריכה אשפוז בבית חולים והצוות הרפואי יפקח על צריכת אבות המזון. אני מוסיפה זאת כאן כדי להבטיח בני משפחה או מטפלים יידעו מה עשוי להתרחש ויוכלו לשלוט במצב.אין לצורך כל מזון דרך הפה במקרה של אי סבילות. יש לשמור על מאזן נוזלים. כך הלבלב יוכל לנוח במהלך אספקת נוזלים ולתקן את חוסר האיזון של אלקטרוליטים וחומציות. דלקת לבלב בינונית עד חמורה עשויה להצריך הזנה מלאכותית (באמצעות צינורית – זונדה) או תוך ורידית במטרה לספק מזונות מוצקים מהר ככל שהגוף יוכל לסבול. יש לפעול על פי ההמלצות לעיל לאחר תום השלב האקוטי והשחרור בית החולים.