דלקת כבד נגיפית (הפטיטיס) הנה שם נוסף לדלקת הנגרמת בדרך כלל על ידי זיהום נגיפי. דלקת כבד נגיפית נגרמת מנגיפים שונים שהם דלקת כבד נגיפית A, B, C, D ו-E. [1] אך דלקת כבד נגיפית עלולה להיגרם גם מסמים מסוימים ורעלנים אחרים, כגון צריכת אלכוהול מופרזת, וממחלות, בעיקר מחלות אוטואימוניות הגורמות לפגיעה או דלקת בכבד.

על פי הגורם לדלקת הכבד הנגיפית, חומרת התסמינים עשויה לנוע מתסמינים קלים ומוגבלים ועד לתסמינים חמורים מאוד, המצריכים השתלת כבד. 

אם הדלקת נמשכת פחות משישה חודשים, היא נחשבת לדלקת כבד נגיפית אקוטית; אם הדלקת נמשכת מעל שישה חודשים, זוהי דלקת כבד נגיפית כרונית. שתיהן מסוכנות וצריכות טיפול הולם. 

דלקת כבד נגיפית אקוטית הנה מחלה דלקתית הנגרמת על ידי נגיפים, אלכוהול, סמים או רעלנים, ולעתים קרובות חולפת מעצמה, אם כי היא עלולה לגרום לכשל פתאומי של הכבד. 

דלקת כבד נגיפית כרונית תגרום נזק לכבד, ובהמשך לכשל של הכבד ולמוות אם אינה מטופלת כהלכה. [2-3] כשל של הכבד מתרחש כאשר תאי הכבד אינם מתפקדים במידה מספקת כדי לתת מענה לצרכים הפיזיולוגיים של גוף האדם. [4]

הצורות הנגיפיות הנפוצות ביותר של דלקת כבד נגיפית בעולם המערבי הן דלקת כבד נגיפית A, B ו-C.

דלקת כבד נגיפית A מועברת דרך הפה והצואה ממזון או מים נגועים. זוהי בעיית בריאות ציבור חשובה הנובעת בדרך כלל מנסיעות ברחבי העולם. כאשר אנשים נגועים שבים הביתה, לעתים קרובות הם מדביקים בני משפחה אחרים בשל תקופת הדגירה של הנגיף כאשר אין תסמינים או תסמינים קלים מאוד. [5]

דלקת כבד נגיפית B מועברת במגע מיני או כאשר אנשים באים במגע עם הממברנות הריריות או נוזלי הגוף של הנגועים במחלה. גם במהלך עירוי דם, הזרקת סמים באמצעות מחטים משותפות, עובדי מערכת הבריאות החשופים לנוזלי גוף נגועים, דיאליזה או מאם לתינוק. [6] ברחבי העולם כשל של הכבד בשל דלקת כבד נגיפית B מהווה בעיה קשה מאוד.

ההידבקות בדלקת כבד נגיפית C ו-D זהה לדלקת כבד נגיפית B, אם כי הידבקות דרך מגע מיני והידבקות מאם לתינוק פחות נפוצות.

ההידבקות בדלקת כבד נגיפית E הנה בדרך כלל ממים מזוהמים בצואה. [5]

כל הצורות של דלקת כבד נגיפית גורמות ל-1.4 מיליון מקרי מוות בשנה לערך, ודלקת כבד נגיפית B ו-C אחראית ל-90 אחוזים לערך ממקרי מוות אלו.

התסמינים של דלקת כבד נגיפית כוללים עייפות מתמדת, שלשול, חום נמוך, אובדן תיאבון, תחושת חולי כללית, בחילה, הקאות וצהבת שתזונה מאוזנת היטב ומנוחה יכולות לסייע להתמודד עמם. התסמינים של דלקת כבד נגיפית כוללים ירידה במשקל, צהבת ותת תזונה. 

תת תזונה ואובדן שרירים נפוצים גם בעקבות ייצור וספיגה לקויים של אבות מזון, צריכה תזונתית בלתי מספקת, מבנה כבד חריג וכשל תפקודי של הכבד. [7] גם תת תזונה מחריפה עוד יותר את הנזק לכבד, פוגעת באיכות החיים ובסיכויי ההישרדות. [8] הזנה אנטרלית (באמצעות צינור – זונדה) או הזנה פרנטרלית (תוך-ורידית) עשויה להיות נחוצה בהתחלה במקרים קשים. לאחר הזנה באמצעות צינור או תוך-ורידית ראשונית במקרים קשים, מומלץ לעבור בהדרגה לאכילה נורמלית דרך הפה ככל שהמצב מתייצב והגוף יכול לסבול שוב מזון.

שמירת תזונה ומשקל בריאים צריכה להיות המטרה שלכם שכן הם יסייעו לכם להשיב את רמות האנרגיה הנחוצות להחלמה ולריפוי. גם מנוחה במהלך שעות היום ושנת לילה טובה תומכת בריפוי של רקמת הכבד.

להלן מספר עצות על תזונה, שינויים בסגנון החיים ותוספים שיסייעו לכם לנהל דלקת כבד נגיפית ולמזער את הנזק לכבד.

1. צריכת מזון מספקת

תת תזונה מתרחשת באיטיות ככל שמחלת הכבד מתקדמת. הסיבה לכך היא שהפגיעה בכבד מוביל לנזק לתפקוד המעיים, מה שיוצר תהליך של הידרדרות המוביל לליקוי נוסף ופגיעה של מחסום העיכול, ולנזק נוסף לכבד. כאשר תפקוד מחסום העיכול לקוי ופגום, כפי שנפוץ בקרב הלוקים בדלקת כבד נגיפית B [9], חיידקי המעיים מתרבים באופן מופרז ונעים דרך מחסום העיכול הפגום לתוך הדם. כך נגרם נזק גם לכבד וגם לאיברים אחרים. [10] 

חשוב מאוד לבצע סינון לגילוי סיכונים תזונתיים בשלבים המוקדמים של המחלה. [11]

לאחר שהסינון נעשה, חשוב מאוד להוסיף את כל אבות המזון והחומרים המזינים החסרים ופרוביוטיקה לתמיכה בתפקוד בריא של המעיים. הפרוביוטיקה שאני ממליצה כוללת עשרה זני חיידקים שונים לפחות, וכ-100 מיליארד חיידקים (יחידות יוצרות מושבה) בכמוסה אחת. מידע זה מצוי על תווית המרכיבים של המוצר הפרוביוטי. עדיף ליטול תוסף פרוביוטיקה בבוקר מידי יום במקרה של דלקת כבד נגיפית. השגת ושמירת משקל גוף אופטימלי חיונית להחלמה.

2. צריכת תזונה ידידותית לכבד

תזונה המסייעת להגן על הכבד כוללת פירות וירקות עשירים בוויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים. על התזונה שלכם לכלול גם דגנים מלאים אורגניים, אגוזים, זרעים ומקורות חלבון מהצומח. החלבון חיוני שכן הוא מסייע למניעת הידלדלות השרירים ולייצור אלבומין בכבד. אנשים עם דלקת כבד נגיפית זקוקים לרמות מוגברות של חלבון כדי לתמוך בתהליך ההחלמה. יש להשתדל לצרוך חלבונים מהצומח שבאופן טבעי אינם מכילים אנדוטוקסינים המזיקים לכבד כבחלבונים מהחי. מומלץ גרם אחד של חלבון מהצומח לקילוגרם של משקל הגוף ליום, אך אין לחרוג מכמות זו. [12] 

גם לגלוטתיון תפקיד חיוני בתזונה. גלוטתיון הוא נוגד חימצון רב עוצמה המסייע למניעת נזק לתאי הכבד הנגרם על ידי רדיקלים חופשיים, שומן מחומצן ומתכות כבדות. [13-15] 

גלוטתיון מצוי באופן טבעי באספרגוס, אבוקדו, גזר, ירקות מצליבים (כרוב ניצנים, ברוקולי, כרוב, כרובית, ומאקה), מלונים, פלפלים, תפוחי אדמה, תרד ודלעת. רצוי לצרוך אחד או יותר ממזונות אלו מידי יום. ניתן גם לקבל גלוטתיון באמצעות תוסף תזונה של חומר מזין זה; אך התוספים התגלו כפחות יעילים. ניתן גם להגביר את ייצור הגלוטתיון בגוף על ידי הוספת שני חומרים מזינים אחרים התומכים בייצור הגלוטתיון. הם כוללים חומצה אלפא-ליפואית, המגבירה את רמות הגלוטתיון המיטוכונדריאלי, ונ-אצטיל-ציסטאין, המספק לגוף ציסטאין, חומצת אמינו חשובה הנחוצה לייצור הגלוטתיון. נ-אצטיל-ציסטאין מומר לציסטאין בגוף, שאז משתלב עם שתי חומצות אמינו אחרות, גלוטמין וגליצין, ליצירת גלוטתיון. בדרך כלל חוסר ייצור גלוטתיון נובע ממחסור בחומצת האמינו ציסטאין.

מקורות חלבון טובים העשירים בציסטאין הנחוץ ליצירת אלבומין וגלוטתיון כוללים עדשים, מוצרי סויה ואפונה.

במקרה של תת תזונה חמורה, יתכן שהמטופלים יזדקקו להזנה בצינור (זונדה) או תוך-ורידים אם תזונה רגילה אינה אפשרית באותה עת.

3. מנוחה טובה

מנוחה טובה במהלך השלב האקוטי של דלקת כבד נגיפית משפרת בדרך כלל את התסמינים המיידיים כגון עייפות, בחילה, אובדן תיאבון, כאב בטן וצהבת (הצהבה של העור והעיניים). יש פחות רגישות של הכבד במהלך מנוחה, בעוד גידול ורגישות של הכבד מתרחשים לעתים תכופות במהלך פעילות גופנית. [16]

יש להימנע מכל פעילות גופנית נמרצת עד שחל שיפור בתסמינים. נא להשתדל לנוח במידה מספקת כדי לאפשר לכבד לרפא את עצמו.

4. לסרב לשתות אלכוהול וליטול תרופות הרעילות לכבד 

כאשר מחלת כבד אלכוהולי מובילה לדלקת חמורה, היא בדרך כלל מסלימה לדלקת כבד אלכוהולית. האלכוהול פוגע בתפקוד המטבולי של הכבד, ושתיית אלכוהול במהלך דלקת כבד תחמיר את המחלה ועלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לכבד. [17] מומלץ להימנע מחומרים רעילים לכבד לרבות אלכוהול ותרופות. יש להימנע מתרופות כגון פרצטמול או חומרים כימיים אחרים כעישון העלולים להיות רעילים לכבד.

5. הגבלת צריכת המלח

תזונה עתירת מלח התקשרה לתפקוד לקוי של הכבד. גוף האדם זקוק לכמות קטנה בלבד של מלח כדי לתפקד כהלכה (בסביבות 1 כפית מלח מכל המקורות ביום). [18] יש לבדוק את תכולת הנתרן במזונות מעובדים קנויים, בשרים מיובשים, חטיפים מלוחים ואף לחם, לחמניות ומרקים.  כעכים, צ’יפס, פופקורן, וקרקרים הם כמה מהחטיפים עם תכולת המלח הגבוהה ביותר. למידע נוסף על הנושא ניתן לעיין בספרי “התזונה האידאלית לבני אדם“. 

6. יש לצרוך כמות מספקת של פחמימות אך להימנע ממוצרים המכילים כמויות גבוהות של סוכר מזוקק ושומנים.

חשוב לקבל די פחמימות בתזונה בצורת דגנים מלאים, תפוחי אדמה, פירות וירקות. כאשר הגלוקוז זמין, הוא יאוחסן כמאגרי גליקוגן בכבד המגנים על רמות הגלוקוז בדם כאשר יש מחסור במזון או בפחמימות. פחמימות מסייעות גם לתת מענה לדרישות האנרגיה של תהליכי מחלה ומונעות את התפרקות החלבון לאנרגיה, ומבטיחות בכך את השימוש בחלבון להתחדשות הרקמות הנחוצה לריפוי והחלמה. על התזונה לספק 65 אחוזים משיעור הקילו-קלוריות הכולל כפחמימות, אך כיוון שהסבילות לגלוקוז והיפוגליקמיה נפוצות בקרב הלוקים במחלות כבד, כמות הפחמימות בתזונה תהיה תלויה בצרכים אישיים. יש להקפיד על צריכת פחמימות מורכבות בלבד. 

יש להימנע מצריכת יותר מידי סוכר מזוקק ומוצרים עם סירופ תירס עתיר פרוקטוז כדי שלא להסתכן בהצטברות שומן בכבד. לסוכר מזוקק וסירופ תירס עתיר פרוקטוז הרכב ביוכימי דומה הכולל 50 אחוזים מולקולות גלוקוז ו-50 אחוזים מולקולות פרוקטוז. המטבוליזם של הפרוקטוז מתבצע אך ורק בכבד. כאשר הפרוקטוז אינו נחוץ לאנרגיה בשל כמות מספקת של גלוקוז, הכבד ימיר את הפרוקטוז לשומן שיצטבר בכבד, ויפגע בתפקוד הכבד ויוביל למחלת כבד. לכן הפחתת צריכת סוכר מזוקק וסירופ תירס עתיר פרוקטוז חיונית במקרה של מחלת כבד. יש לבדוק את המרכיבים של כל מוצר לפני צריכתו כדי לראות אם הם מכילים סוכרים אלו. 

לגבי צריכת שומן, למרות שאספקת אנרגיה תלויה יותר בשומן ככל שהמחלה מתקדמת, בתזונה לא יותר מ-25 אחוזים מהאנרגיה יהיו משומן. 

7. הימנעות ממזונות עתירי ברזל

כיוון שברזל אינו מתפנה בקלות מהגוף, יש לעקוב אחר צריכת הברזל למעט נשים שמקבלות מחזור חודשי. עומס יתר של ברזל עלול לגרום נזק לכבד שכן הוא מצטבר בתאי הכבד ומזיק לכבד בעיקר בשילוב עם צריכת אלכוהול. הדבר מעיד על כך שעומס יתר של ברזל בכבד עשוי לשנות את הרגישות לתרופות, סמים או אלכוהול. [19]

רוב המזונות עתירי הברזל המכילים ברזל מהחי הנספג בקלות הם מוצרי בשר. עדיף להימנע לחלוטין מצריכת מוצרים אלו במקרה של מחלה או דלקת בכבד. ניתן לצרוך חלבון ממקורות צמחיים בריאים יותר ולקבל די ברזל לצרכים שלכם ממזונות עתירי ברזל מהצומח, לרבות ירקות עלים ירוקים, אבקת קקאו, שוקולד מריר, שיבולת שועל, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים וזרעים (בעיקר דלעת, שומשום וזרעי דלעת). 

8. צריכת חלבון מספקת

חלבון חיוני לבניית תאי ורקמות כבד חדשים. החלבון מכיל גם שומנים ליצירת ליפופרוטאינים המסייעים לסילוק הצטברות עודפי שומן בכבד שיגרמו לנזק.  יש להגביר את צריכת החלבון ממקורות צמחיים במקרה של דלקת בכבד עד 1.0-1.2 גרם של חלבון לקילוגרם של משקל הגוף. 

תוספים וטיפולים אחרים

טיפול בזיהום של דלקת כבד נגיפית B כרונית מתמקד בעיכוב השעתוק של הנגיף. נא לעיין בפרק על זיהומים נגיפיים (פרק 98) להנחיות הטובות ביותר על תוספים נוגדי נגיפים. 

ניתן גם להתחיל טיפול נגד נגיפים שישה חודשים לאחר שהזיהום הנגיפי אובחן.

ניתן גם לתמוך בכבד באמצעות פירות וירקות המסייעים להתחדשות הכבד (סלרי, תפוחים ירוקים ומלפפונים) במקרה של נזק, שכן לכבד יכולת ייחודית ויוצאת מגדר הרגיל להתחדשות עצמית. שתייה יומית של מיצי סלרי או מלפפונים ללא תוספת פירות או ירקות אחרים מועילה מעוד לתיקון העצמי של הכבד.  

הערה 1: צמחי מרפא עלולים להיות רעילים. לצורך נטילת צמחי מרפא, יש להתייעץ עם רופא המשפחה או מומחה לצמחי מרפא במקרה של מחלה או לקות בתפקוד של הכבד. תוספים של צמחי מרפא רבים עלולים להזיק לכבד ולגרום לנזק בלתי הפיך לכבד שיוביל לצהבת.

הערה 2: הכבד אינו בלתי מנוצח; ולכן יש לשמור עליו לפני שייגרם לו נזק בלתי הפיך.

יתרה מזו, כפי שצוין קודם, יש להוסיף את כל אבות המזון והחומרים המזינים החסרים בגוף. בדרך כלל, קיים מחסור בוויטמין D וגם אבץ , נחושת וסלניום מצויים לעתים קרובות ברמות נמוכות אצל הלוקים בדלקת כבד. [12]