דלקת שולי העפעף הנה דלקת של העפעפיים הגורמת לעיניים דומעות ואדומות, תחושת צריבה לא נעימה, גירוד, עפעפיים נפוחים, ראייה מטושטשת, דמעות עם קצף, ואף אובדן ריסים. העפעפיים עלולות להידבק עד שקשה לפקוח את העיניים בבקרים בשל הצטברות קרום על הריסים או שולי העפעפיים.
אחד מכל עשרים אנשים הפונים לרופא העיניים בשל בעיות עיניים סובל מדלקת שולי העפעף. למרבה המזל, בדרך כלל זוהי אל בעיה חמורה, אם כי היא עלולה לגרום לתחושה מאוד לא נוחה, בעיקר במקרה של הרכבת עדשות מגע, והיא נוטה לחזור שוב ושוב.
דלקת שולי העפעף מתפתחת בעיקר בקרב אנשים בגיל העמידה. בנוסף לתסמינים הבלתי נעימים והמכאיבים ושצוינו לעיל, חלק מהלוקים בדלקת שולי העפעף גם רגישים יותר לאור.
סוגי דלקת שולי העפעף
יש שני סוגים של דלקת שולי העפעף: של המקטע הקדמי ושל המקטע האחורי.
יש מי שלוקים גם בשני סוגי דלקת שולי העפעף בו-זמנית, שהרופאים מכנים דלקת שולי עפעף משולבת. שני סוגי דלקת שולי העפעף אינם מדבקים.
טיפול
לעתים קרובות ניתן לטפל בדלקת שולי העפעף באמצעות שמירת היגיינת עיניים טוב, שימוש מוגבל באיפור עיניים, והנחת קומפרסים מצמר גפן פעמיים ביום.
על הקומפרסים להיות לחים וחמים. יש לשים את הקומפרסים על העין במשך חמש עד עשר דקות כדי לרכך את הפסולת שהצטברה על העפעפיים, להסיר שמנים, ולהגדיל את בלוטות החלב. אז יש לשטוף בעדינות את שולי העפעפיים בעזרת מקלון צמר גפן הטבול במים חמים להסרת כל המשקעים.
אך אם התסמינים מחמירים או נהיים כרוניים, מומלץ לפנות לרופא שלכם לצורך בדיקה. אם זיהום חיידקי גורם לדלקת שולי העפעף, יש לטפל בה באנטיביוטיקה בצורת קרם, טיפות, משחה או כדורים. זהו בדרך כלל קו הטיפול הראשון למניעת זיהום חיידקי הגורם לדלקת שולי העפעף. דלקת שולי העפעף יכולה גם לגרום לבעיות בריאות אחרות, כגון תסמונת העין היבשה, שעורה (שורשי ריסים מודלקים), דלקת הלחמית, כיבים בלחמית (גושים קטנים צהובים-לבנים בחלק העליון של העין), שעורה כלואה (כלזיון), זיהום של הקרנית, ונזק לריסים ולעפעפיים. חוקרים גילו כי עין יבשה הנה תוצאה של שנים של דלקת שולי עפעף כרונית. לכן יש לטפל בדלקת שולי העפעף כבר בשלביה המוקדמים. [1-2] הטיפול התזונתי לדלקת שולי העפעף יכול לסייע גם לטיפול בעיניים יבשות.
שינויים תזונתיים יכולים להועיל
התאמת התזונה שלכם כדי להבטיח שתכלול את כל החומרים המזינים החיוניים לבריאות עיניים טובה הנה חיונית. כיוון שעקה חימצונית ודלקת קשורים לאטיולוגיה של מחלות עיניים רבות, מזונות עשירים בנוגדי חימצון ונוגדי דלקתיות יסייעו להפחתת הסיכון למחלות עיניים. לעין קצב מטבולי גבוה באופן חריג, המצריך הגנה רבה יותר של נוגדי חימצון.
חומרים מזינים מועילים במיוחד כוללים ויטמינים C ו-E והקרוטנואידים ביתא-קרוטן, לוטאין וזאקסנטין. [3-6]
לוטאין וזאקסנטין פועלים כנוגדי חימצון רבי עוצמה ומגבילים את הנזק החימצוני לעין על ידי ספיגת האור הכחול הנכנס והשמדת רדיקלים חופשיים. המינון המומלץ של ויטמין C הוא 500 מ”ג ליום, שניתן לקבל מכוס פטל שחור, אוכמניות, תות שדה, ברוקולי טרי או מוקפץ, תפוזים, מיץ תפוזים, מיץ אשכוליות וכרוב ניצנים.
המינון המומלץ של ויטמין E הוא 400 יחידות בינלאומיות ליום שניתן לקבל מחופן שקדים, בוטנים, נבטי חיטה, גרעיני חמנייה, וכוס פסטה מחיטה מלאה, קוסקוס או 2 פרוסות לחם מלא.
לקרוטנואידים לואטין וזאקסנטין אין מינון מומלץ וניתן לקבלם מתרד, כרוב עלים, ברוקולי, תירס מתוק, אפונה וכרוב ניצנים או מתוספים תזונתיים.
העין מכילה ריכוז גבוה מאוד של חומצות שומן, ולכן חומצות שומן אומגה 3 הן חיוניות לבריאות העין.
גם אבץ חשוב מאוד שכן הוא נחוץ למטבוליזם מיטבי בעין וממלא תפקיד חיוני כנוגד חימצון ובמערכת החיסון. מינון מומלץ של אבץ כולל 10-15 מ”ג ליום שניתן לקבל מחומוס, שעועית, שקדים ואגוזי קשיו, או כתוסף בצורת אבץ פיקולינאט או אבץ סופלאט.
נא לשים לב כי ספיגת אבץ נמוכה יותר בקרב צמחוניים או טבעוניים; ולכן מומלץ לצמחוניים או לטבעוניים לצרוך מזונות עם אבץ פי שתיים ממי שאינם צמחוניים או טבעוניים, או ליטול תוספי אבץ עם ויטמין C או ספל של תה ירוק או תה מאצ‘ה עם אפיגלוקטצין גלאט (EGCG) לספיגה טובה יותר של האבץ בתאים.
מחסור בוויטמין A מתת-תזונה הוא אחד הגורמים העיקריים לעיוורון בארצות המתפתחות. [ד] כיוון שוויטמין A מצוי בעיקר במוצרים מהחי, צריכת מוצרים עתירי ביתא-קרוטן פותרת בעיה זו שכן ביתא-קרוטן הוא קודמן של ויטמין A. [7]
יש ליטול ביתא-קרוטן במינון המומלץ של 15 מ”ג ליום. ניתן להשיג זאת על ידי צריכת מנה של בטטות, דלעת, גזר, דלעת חורף, פלפלים, כרוב עלים ותרד.
גם ויטמין B2 (ריבופלבין) מסייע לבריאות הראייה והעיניים. המינון המומלץ של ויטמין B2 הוא 10-25 מ”ג ליום. למרות שוויטמין B2 מצוי לעתים קרובות במוצרים מהחי, הוא מצוי גם במזונות מהצומח כגון טופו, שקדים, אגוזי קשיו, צנוברים, שומשום, אצות ים, פטריות ותרד. [8]
חומצות שומן אומגה 3 הן נוגדי דלקת רבי עוצמה המונעים דלקות בעיניים. [9-11]
אין מינון מומלץ לחומצות שומן אומגה 3. ניתן לקבלן מזרעי צ’יה ופשתן, טופו, כרוב ניצנים, אגוזי מלך ואצות ים.
ככלל, מומלצת תזונה צמחית בריאה של מזונות נוגדי דלקת המספקת שפע של ויטמינים, מינרלים וחומצות שומן. יש להתמקד בצריכת אחד ממזונות אלו או יותר מידי יום:
מזונות ומשקאות שיש להימנע מהם כוללים:
תוספים שיכולים לעזור במקרה של דלקת שולי העפעף
במקרה של אי צריכה מספקת של אגוזים, זרעים, פירות, ירקות, דגנים מלאים וקטניות, הרמות של ויטמינים C, E, B2 וביתא-קרוטן, לואטין, וזאקסנטין קרוב לוודאי שיהיו נמוכות וצריכת האבץ או אומגה 3 אינה מספקת, ואז יש לשקול נטילת תוספים תזונתיים. מחקר קליני שנערך לאחרונה מלמד כי תוספי אומגה 3 יכולים להועיל לא רק לדלקת שולי העפעף אלא גם לתפקוד לקוי של בלוטות החלב.
קטרקט וניוון מקולארי גילי
ניווט מקולארי גילי (בקרב בני חמישים וחמש ומעלה) מתאפיין בניוון באזור של הרשתית האחראי לראייה ברזולוציה גבוהה. ניוון מקולארי הוא גורם מוביל לליקויי ראייה בקרב אוכלוסיות בוגרות באירופה. [12]
קטרקט הוא עכירות נראית לעין בתוך עדשת העין שבדרך כלל הנה צלולה.
נזק מרדיקלים חופשיים בתוך העדשה מהווה חלק חשוב בהתפתחות של קטרקט וניוון מקולארי גילי. לכן אותן המלצות לדלקת שולי העפעף מועילות גם למניעת קטרקט ועיכוב ההתפתחות של ניוון מקולארי גילי. [13-14]
לסיכום
תזונה בריאה יותר, עתירת נוגדי חימצון ונוגדת דלקת, עם תוספים תזונתיים בעת הצורך, וסגנון חיים בריא יותר הכולל הפסקת עישון וללא אלכוהול [15] ללא ספק יסייע למניעת דלקת שולי העפעף ובעיות עיניים אחרות לרבות קטרקט וניוון מקולארי גילי. הנחיות אלו יסייעו גם לשמירת בריאות העין.