הפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD) כוללת ספקטרום של הפרעות בהתפתחות עצבית שהגורם להן אינו ידוע. מחקרים מראים היתכנות שגורמי סיכון סביבתיים אליהם נחשפה האם במהלך התקופה שלפני הלידה, עלולים להשפיע על התפתחות המוח של הילד.

הפרעת הספקטרום האוטיסטי מאופיין באינטראקציה חברתית חריגה, בדפוסי התנהגות חוזרים, ובתקשורת, ותחומי עניין או פעילויות חריגים. יכולת ההסתגלות של ילדים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי נמוכה מהממוצע, והם חשים מצוקה כאשר הסביבה שלהם משתנה. הדבר משפיע על התפקוד היומיומי שלהם. ילדים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי מתמודדים לעתים קרובות עם הפרעות התנהגותיות, עם קשיי שפה, עם פעילות מוטורית לקויה, ומתקשים במשחק ובמיומנויות אינטלקטואליות בשיעורים גבוהים יותר מכפי שהם מופיעים באוכלוסייה הכללית. הם מתמודדים גם עם בעיות שליטה במעיים ושלפוחית השתן. אצל רוב הילדים הבעיה מזוהה לפני גיל שנתיים; עם זאת, לפעמים ההפרעה עלולה להתפתח בגיל מאוחר יותר, ומזוהה בעקבות רגרסיה במיומנויות שנרכשו כבר בעבר.

הפרעת הספקטרום האוטיסטי נעשית נפוצה יותר בשנים האחרונות וכיום היא פוקדת 1 מכל 44 ילדים.[1-2] קרי 23 מכל 1000 אנשים.[1-4]

משפחות עם ילדים שאובחנו עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי מתמודדות עם קשיים רבים, ביניהם אתגרים כלכליים, בידוד חברתי, מערכות יחסים מתוחות ותסכול עקב האתגרים הכרוכים בגידול ילדים מיוחדים.

אומנם להפרעה על רצף הספקטרום האוטיסטי אין תרופה, אבחון מוקדם וניהול אינטנסיבי של המצב יכולים לקדם לתוצאות חיוביות. ניהול כרוך לרוב בטיפול התנהגותי, שמכשיר את האדם ללמוד ולרכוש מיומנויות של טיפול עצמי, למידת שפות, מיומנויות חברתיות, הפחתת תוקפנות והיפטרות מהתנהגויות חוזרות ונשנות, תוך העשרה חושית של סביבתו.

הבשורה הטובה היא, שמחקרים מראים שתזונה ואורח חיים עשויים להועיל במצבים של הפרעות על הספקטרום האוטיסטי.

אנשים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי מוגבלים לא אחת מבחינה תזונתית, עקב רגישותם לטעמים, למרקמים ולריחות מסוימים. בהעדר מזונות מסוימים בתזונתם, יתכן שאינם מקבלים את כל רכיבי התזונה הדרושים להם, וכתוצאה מכך מצבם מחמיר. הרגלי אכילה מסוימים עלולים להוביל לחוסרים ולעודפים תזונתיים.[5] יתר על כן, מחקרים מסוימים מראים כי להצטברות רעלנים בגוף השפעה על החמרת האוטיזם.

לתזונת האם במהלך ההיריון תפקיד בסיסי בהתפתחות האוטיזם.[6-7]

ילדים עם אוטיזם סובלים בדרך כלל מהפרעות במערכת העיכול, שגורמות להם שלשולים כרוניים, נפיחות, עצירות ומחלת ריפלוקס קיבתי-וושטי (GERD). ההפרעות הללו במערכת העיכול נחשבות לתסמין של הפרעת הספקטרום האוטיסטי, והן גורמות לחוסרים תזונתיים שהממלאים תפקיד פעיל בהשפעה של תסמינים חברתיים והתנהגותיים.[8]

להלן כמה דרכים לתמיכה בילדים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי באמצעות תזונה, שינויים באורח החיים ותוספי מזון:

1. שיפור מערכת העיכול עם פרוביוטיקה

מחקרים רבים העידו על קיומן של הפרעות בהרכב המיקרוביום במעיים באנשים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי.[9-15] מחקר שנערך על ידי צוות מהמכון לרפואה פנימית של קליפורניה למדעי המוח והפסיכולוגיה של ההתנהגות התמקדו בתזונה ופעילות גופנית בילדים עם אוטיזם והפרעות הספקטרום האוטיסטי.[16] תוצאות המחקר הראו שלשימוש בפרוביוטיקה השפעה טיפולית מבטיחה עבור ילדים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי.

כאמור, הרגלי התזונה של האם עשויים להשפיע על התפקוד הקוגניטיבי של הילוד עקב השפעתם דרכה על המיקרוביום שלו. אצל אנשים עם נטייה גנטית, תזונה לקויה עלולה להוביל להפרעת הספקטרום האוטיסטי .[17] לכן ההמלצה שלי היא לתמוך במיקרוביום בריא על ידי נטילת תוסף פרוביוטי רחב טווח (עם לפחות 10 זנים פרוביוטיים שונים), לרבות ביפידובקטריות, ומכיל לפחות 100 מיליארד יחידות יוצרות מושבה (חיידקים), ארבע עד חמש פעמים בשבוע. המידע על הרכב התכשיר נמצא על תווית הרכיבים הפרוביוטיים.

2. השלמה עם אנזימי עיכול

ילדים רבים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי סובלים גם מתסמינים הקשורים במערכת העיכול ובחוסר תפקוד חיסוני. התסמינים המדווחים ביותר הינם כאבי בטן, שלשולים ועצירות. לכן ילדים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי אופיינו כבעלי “מעי רגיז”.[18]

מעי “רגיז”, לא בריא או “דולף”, עלול לגרום לחוסרים תזונתיים או לרעילות. כדי לתמוך בתפקוד בריא של מערכת העיכול, כדאי להורים לילדים שאובחנו עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי לשקול תוספת של אנזימי עיכול, המסייעים בפירוק המזון ובשיפור ספיגת חומרי הזנה. אנזימי עיכול מכילים גם חומרים מזינים לריפוי המעי. אני ממליצה לקחת תוסף של אנזימי עיכול שלוש פעמים בשבוע, עם ארוחת הצהריים.

3. הגברת צריכת נוגדי החמצון

מחקרים רבים ברחבי העולם העידו על חוסרים בחומרים נוגדי חמצון ומתילציה באנשים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי המשפיעים על ביטוי הגנים.[19-20]

נוגד החמצון גלוטתיון ותורם המתיל העיקרי ס-אדנוזיל-מתיונין (S-adenosylmethionine) נמוכים משמעותית באנשים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי, עד כדי כך שמדידות מתח חמצוני ומטבוליטים של מתילציה יכולים להוות גורם אבחוני בין אנשים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי לאנשים בריאים, עם דיוק של עד 97%!

יצירת גלוטתיון וס-אדנוזיל-מתיונין בגוף נתמכים על ידי גורמים תזונתיים ספציפיים (לרבות חומצות האמינו הגופריתיות ציסטאין ומתיונין, והוויטמינים פולאט, B12 ו-B6); משום כך, תוסף תזונתי שמכיל את הרכיבים הללו הינו קריטי עבור אנשים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי.[ [21

מומלץ לפיכך להשלים את התזונה עם תוספי ס-אדנוזיל-מתיונין, גלוטתיון וקומפלקס ויטמיני B שלוש פעמים בשבוע בצהריים ולצרוך מזון עשיר בחלבון שמכיל חומצות אמינו גופריתיות כגון אגוזים, שעועית, טופו וכל דגן מלא כגון אורז חום או קינואה, לפחות פעם ביום. ניתן לתסף חלבון עם אבקת חלבון מן הצומח מחברת sun warrior. עדיף גם להשלים עם קומפלקס ויטמיני B ו-B12 במהלך ההיריון, שכן יתכן שתוספת עם ויטמינים אלו במהלך ההיריון עשויה למנוע את הפרעת הספקטרום האוטיסטי מלכתחילה.

4. הגבלת צריכת הסוכר

ישנן סיבות רבות לכך שמחקרים מסוימים ממליצים לילדים עם אוטיזם להימנע מסוכר. סוכר מגביר היפראקטיביות, התנהגות שכבר מוכרת אצל ילדים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי. יתרה מכך, ילדים עם אוטיזם עלולים לסבול ממצבים נוספים שצריכת סוכר מחזקת, ביניהם בעיות עיכול, בעיות שינה כרוניות והשמנת יתר. עודף סוכר נקשר למצבי דלקת ולעלייה בחדירות המעיים.[22]

יש להימנע מצריכת ממתקים וממשקאות ממותקים, במיוחד כאלה עם סירופ תירס עתיר פרוקטוז, ומפחמימות פשוטות שעלולות לגרום לתנודות ברמות הגלוקוז בדם. כאשר רמת הגלוקוז בדם אינה יציבה, התוצאה עלולה להיות אובדן מיקוד, התנהגות בלתי מאוזנת ותגובות היפראקטיביות. סוכר לא יציב משפיע גם על התפתחות המוח ותפקודו התקין.

5. השלמת תזונה עם חומצות שומן אומגה 3

חומצות שומן רב בלתי רוויות אומגה 3 הן קריטיות לצמיחה והתפתחות מוחית בריאה. צוות מהמחלקה לפסיכיאטריה בבית החולים הפסיכיאטרי Tsyr-Huey בסין, חקר את ההשפעות של חומצות שומן אומגה 3 על ילדים עם הפרעות בספקטרום האוטיסטי. הניסוי הקליני האקראי נועד לקבוע את הקשר בין מחסור בחומצות שומן אומגה 3 להפרעת הספקטרום האוטיסטי. התוצאות הראו שתוסף של חומצות שומן אומגה 3 עשוי לשפר היפראקטיביות, עייפות והתנהגויות סטריאוטיפיות אצל ילדים עם אוטיזם.[23]

במהלך ההיריון, מחסור בחומצת שומן אומגה 3 מעורב גם בירידה בלמידה ובזיכרון אצל הילוד וירידה בתפקוד הקוגניטיבי, אצל אנשים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי אם לא טופל בילדות המוקדמת.[24]

אצל אנשים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי, נמצאה דלקת כרונית באזורים מרובים במוח.[25] חומצות שומן אומגה 3 עוזרות בהפחתת דלקת כרונית, כאשר התוסף נצרך באופן קבוע וממקור צמחי.

מחקרים אחרים שקשורים לתוסף חומצת שומן אומגה 3 בילדים עם אוטיזם הראו אפשרות לשיפור דפוסי השינה, ההתנהגות, הדיבור הספונטני והמיקוד.

מחסור בחומצת שומן אומגה 3 עשוי לשמש מסלול מכניסטי להתפתחות הפרעת הספקטרום האוטיסטי.[26-30]

מחקר על ילדים קנדיים עם אוטיזם העיד על רמות נמוכות משמעותית של חומצות שומן אומגה 3 בדמם ויחסים נמוכים יותר בין חומצות שומן אומגה 3 לאומגה 6, שמוביל למצב לדלקתי במוח.[31]

בניתוח על של מחקרים שבדקו תוספת של חומצת שומן אומגה 3 לילדים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי, הסיקו החוקרים שהתוסף שיפר משמעותית את האינטראקציות החברתיות, את ההתנהגויות החוזרות ונשנות, ואת תחומי העניין. עם זאת, חשוב לציין שהמחקרים הללו היו קטנים וקצרי מועד.[32]

ההמלצה שלי היא להשלים עם תוסף חומצת שומן אומגה 3 מהצומח, כגון שמן אצות או מרווה שלוש עד ארבע פעמים בשבוע. אם אתם מעדיפים אומגה 3 ישירות ממזון, מומלץ לצרוך אגוזי מלך, טופו, כרוב ניצנים, זרעי פשתן וזרעי צ’יה כחלק מהתזונה היומית. גם אצות טובות לצורך זה, אולם לא בכמות רבה מדי, בשל רמות היוד הגבוהות שהן מכילות.

6. צריכת תזונה נטולת גלוטן ומוצרי חלב

תזונה נטולת גלוטן משמעותה הוצאה מהתפריט של כל מזון המכיל גלוטן – תערובת חלבונים – שמצויים בחיטה, שעורה ושיפון, כמו גם במזונות מעובדים וארוזים רבים. תזונה נטולת חלב כוללת הימנעות מכל מוצרי החלב, כולל גבינות, חלב ומזונות מעובדים עם מוצרי חלב וחומצה לקטית.

הרציונל שבבסיס תזונה נטולת גלוטן ומוצרי חלב הוא שבתהליך העיכול של גלוטן ומוצרי חלב משתחררים פפטידים אופיאטים. פפטידים אופיאטים אלו מפחיתים את ספיגת חומצת האמינו ציסטאין, שמעורבת בייצור נוגד החמצון גלוטתיון, שכן גלוטתיון מיוצר בחלקו מחומצות אמינו ציסטאין. כתוצאה מההפחתה בספיגת חומצת האמינו ציסטאין פוחתת גם רמת הגלוטתיון. גלוטתיון שומר על רכיבים תאיים קריטיים ומונע נזק חמצוני שנגרם מרדיקלים חופשיים, מפירוק שומן וממתכות כבדות בגוף. לפיכך, רמות גלוטתיון נמוכות מובילות לשחרור חומרים פרו-דלקתיים, שתורמים למצב דלקתי במערכת העיכול, תכונה שכיחה באוטיזם.[33-34] גלוטן וחלבוני אופיאטים שמקורם בחלב משנים את ביטוי הגנים מכיוון שהם מובילים לירידה במתילציה (התהליך הכימי של הוספת קבוצת מתיל למולקולה, תהליך חשוב לוויסות ביטוי גנים ותפקודי גוף שונים אחרים).

בעיות העיכול הנפוצות בהפרעת הספקטרום האוטיסטי עשויות גם למנוע את ספיגת הציסטאין ולהפחית את הזמינות שלו, ובכך להפחית את ייצור הגלוטתיון. תזונה נטולת גלוטן ומוצרי חלב משפרת את ספיגת הציסטאין ומגבירה בכך את רמות הגלוטתיון. כפועל יוצא מכך היא מפחיתה מצב דלקתי ובעיות עיכול, במיוחד אצל אנשים עם רמות גלוטתיון נמוכות, כפי שקורה בהפרעת הספקטרום האוטיסטי.

כמה מחקרים מצאו קשר בין תקופת הנקה מינימלית או אפסית לבין אוטיזם.[37-38] יתכן שיש קשר בין תוצאות המחקרים הללו לכך שזנים מסוימים של חיידקי מעיים מפסיקים את פעילותם של גלוטן ופפטידים אופיאטים שמקורם בחלב.[35] זני חיידקים אלו (Bifidobacterium) שכיחים במעיים של תינוקות יונקים אך לא בתינוקות שלא ניזונו מחלב אם.[36] 

יתרה מכך, אנשים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי נמצאו כבעלי רמות גבוהות יותר של נוגדנים לגלוטן וחלבוני חלב,[39] ובעלי חדירות מעיים (מעי דולף) מוגברת ב-5.6% [40] בהשוואה ל-2.3% בילדים בריאים. המעי הדולף גורם לפפטידים אופיאטים לעבור דרך דופן המעי לתוך מחזור הדם הכללי, ולהפעיל את השפעתם בכל הגוף.[34, 39, 41-43]

7. נטילת תוספי מלטונין

מלטונין הוא הורמון שמווסת את השינה אשר מיוצר על ידי בלוטת האצטרובל במוח. מחקרים קליניים הוכיחו חריגות בייצור מלטונין או בשחרורו אצל אנשים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי.[[44-46 לכן ההמלצה שלי היא ליטול 1 עד 2 מ”ג מלטונין לפני השינה בשעת השקיעה (ולא אחרי), או לצרוך מזונות עשירים במלטונין לפני השינה, כגון שתיית מיץ דובדבנים חמוצים או אכילת חופן אגוזי מלך או תותי גוג’י, או דייסת שיבולת שועל.

לסיכום:

עיכול בריא חיוני לניהול תסמיני הפרעת הספקטרום האוטיסטי ולתמיכה בדפוסי התנהגות בריאים אצל המתמודדים עם ההפרעה. ניתן לתמוך בעיכול בריא באמצעות פרוביוטיקה, אנזימי עיכול, תוספי חומצות שומן אומגה 3, מזונות עשירים במלטונין, תזונה עשירה בנוגדי חמצון, דלת סוכר, והימנעות ממזון עם גלוטן ומוצרי חלב.