בקרב בנות בגילאי שתים עשרה עד עשרים, שכיחות הפרעות האכילה גבוהה ביותר. בכלל, הפרעות אכילה שכיחות יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים. 13.2% מהבנות עד גיל עשרים עונות על הקריטריונים שמגדירים הפרעות אכילה. מדובר במספרים משמעותיים, ויתכן שהם אף גבוהים יותר. שכן הפרעות אכילה נשמרות בסוד, ולכן קשה להעריך במדויק את שכיחותה של הבעיה.
הפרעות אכילה נובעות מדפוסי אכילה חריגים, לא מאוזנים ואף מהתמכרויות למזונות מסוימים. אדם שדפוסי האכילה שלו בריאים ונורמטיביים, אוכל כשהוא רעב ומפסיק לאכול כאשר הרעב בא על סיפוקו והוא מרגיש שבע. הוא מסוגל להתאפק ולבצע בחירה מושכלת של מזון, מבין שזה בסדר אם מדי פעם הוא נסחף לאכילת יתר או להפך, ממעט באכילה, ומגלה גמישות בלוח הזמנים של האכילה.
דפוסי אכילה חריגים, שיוצרים הפרעת אכילה, עלולים לנבוע מפחדים; בעיקר פחד מפני עלייה במשקל, אך גם מאכילת שומנים, מאכילת יתר ואפילו מאכילה בפומבי. לחצים מכל סוג – חברתיים, משפחתיים או אישיים – לשמור על גזרה רזה, עלולים לגרום להפרעות בדימוי הגוף ולהפוך להפרעת אכילה קלינית.
הפרעות אכילה הן סוג של התמכרות, ומשום כך, בדומה לכל התמכרות, ההחלמה מהן איטית ומצריכה גמילה.
שלוש הפרעות האכילה הנפוצות ביותר הן:
אנורקסיה נרבוזה.
בולימיה נרבוזה.
הפרעת אכילה בולמוסית.
שיעורי התמותה מהפרעות האכילה הללו הם:
אנורקסיה נרבוזה – 4%.
בולימיה נרבוזה – 3.9%.
הפרעות אכילה אחרות – 5.2%.[1]
אנורקסיה נרבוזה
השכיחות של אנורקסיה נרבוזה בנשים היא 0.9%, ובגברים 0.3%.[2]
באנורקסיה נרבוזה, החולה מרעיב את עצמו. הרעב מוביל למחסור באשלגן, בפוספט, במגנזיום ובחומרים מזינים אחרים. הוא גורם ללחץ דם נמוך, לדופק איטי לא סדיר, לרגישות לקור, עייפות יתר, רמות כולסטרול גבוהות, ירידה בסוכר בדם, אי סדירות במחזור החודשי, ריכוך העצמות, חולשה, קשיי ריכוז ומיקוד ובעיות צמיחה והתבגרות. טיפול תזונתי צריך להתמקד בשיקום הדרגתי של המשקל ואכילה מאוזנת לטיפול בתת תזונה ולתמיכה בבריאות כללית ובהחלמה.
בולימיה נרבוזה
השכיחות של בולימיה נרבוזה בנשים היא 1.5%, ובגברים 0.5%.[2]
בהפרעת האכילה בולימיה החולה נתקף בבולמוס אכילה ואוכל בכמויות מופרזות ביותר, לא פרופורציונליות, תוך משך זמן קצר. לאחר מכן הוא מתמלא חרטה ועושה פעולות קיצוניות כדי להיפטר מעודף הקלוריות, כגון הקאות כפויות, שימוש בחומרים משלשלים, צומות ופעילות גופנית מוגזמת. בין הבעיות הבריאותיות שקשורות לבולימיה: גירוי בפה ובגרון, ירידה בהפרשות רוק, שחיקת אמייל שיניים בלתי הפיכה, מחסור באשלגן, במגנזיום ובחומרים מזינים נוספים. הפרעות בקצב הלב, דפיקות לב, עצירות, דלקת בוושט, גזים, ריפלוקס קיבתי-ושטי, דימום במערכת העיכול, אי סדירות במחזור, אגירת נוזלים עם בצקות, חולשה וריכוז ירוד.
בהשוואה לאנשים עם אנורקסיה נרבוזה, לא נראה שינוי גופני אצל אנשים עם בולימיה — משקל הגוף שלהם נמצא בדרך כלל בטווח הנורמה וההפרעה פחות מורגשת, ולכן הם לרוב אינם מאובחנים.
טיפול תזונתי צריך להתמקד בהפסקת אפיזודות של בולמוס והקאות, ובביסוס דפוסי אכילה קבועים ומאוזנים וטיפול בכל מחסור ברכיבים תזונתיים והתמכרות למזונות ספציפיים כדי לתמוך בבריאות גופנית ובהחלמה מהתנהגויות אכילה לקויות.
הפרעת אכילה בולמוסית
השכיחות של הפרעת אכילה בולמוסית בנשים היא 3.5%, ובגברים 2.0%.[2]
בהפרעת אכילה זו האדם אוכל בבולמוס, אך ללא התנהגויות מפצות כגון הקאות, שימוש בחומרים משלשלים או צום. דפוס האכילה הזה בא לרוב בעקבות מתח או חרדה, כמנגנון מרגיע. המיקוד התזונתי לטיפול באנשים עם הפרעת אכילה מוגזמת צריך לכלול פיתוח מערכת יחסים בריאה עם אוכל, עידוד אכילת ארוחות וחטיפים בשעות קבועות, והתייחסות לגורמים מעוררים של אכילה רגשית והתמכרות למזונות ספציפיים כדי לתמוך בהחלמה ארוכת טווח וברווחה כללית.
מספר גורמים משפיעים על התפתחות הפרעות אכילה, ביניהם גורמים גנטיים, הרגלי תזונה, דחק, הערכה עצמית נמוכה, הערכה עצמית שלילית, דאגה רבה מדי למראה הגוף, התנהגויות טורדניות-כפייתיות, פרפקציוניזם, חשיפה חוזרת להערות על משקל — על מבנה הגוף ועל כמות האכילה, השמנת יתר במשפחה, רמות נמוכות של תמיכה נפשית על ידי אנשים קרובים, אישיות אימפולסיבית, גורמים סביבתיים וחברתיים.[3-4]
אנשים עם בעיות קוגניציה (לרבות קשיי קשב, למידה, זיכרון, חשיבה, שיפוט ובעיות קבלת החלטות), הפרעות בוויסות רגשי (כעס, רגשות אשמה, פחד) ובעיות התנהגות, נוטים יותר לסבול מהפרעות אכילה.
הדבר שלעתים קרובות לא מוזכר הוא, שגם לתזונה יש קשר משמעותי להפעלת מצבים מהסוג הזה.
הפרעות אכילה גורמות אומנם בבירור לחוסרים תזונתיים, אולם גם חוסרים תזונתיים והתמכרות למזונות ספציפיים נמצאים לרוב בליבת התפתחותן של מחלות אלה.
מניסיוני האישי ועם אנשים עם הפרעות אכילה, גיליתי שהם סובלים משני סוגים של חוסרים תזונתיים והתמכרות למזונות:
כדי להצליח להתגבר על הפרעות אכילה (בולמוסי אכילה, בולימיה, אנורקסיה, אכילה מוגזמת), התהליך הטיפולי צריך להיות מלווה בצוות בינתחומי שכולל רופאים, פסיכולוגים ודיאטנים. תפקידם הוא לעזור בנרמול דפוסי האכילה, לשפר את היחס לאוכל, להכין תפריט ריפוי, ולהציע טיפול תרופתי ולעזור בשיקום בעיות חברתיות.
לאנשים עם הפרעות אכילה יש לעיתים קרובות גם הפרעות נוירולוגיות – הפרעות כימיות שנגרמות כתוצאה מחוסרים תזונתיים והתמכרות למזון.
הטיפול בחוסרים תזונתיים ובהתמכרויות אלו צריך להיעשות עוד לפני שהמשקל הנורמלי ודפוסי האכילה מתבססים מחדש; כדי לעזור להחזיר את הכימיה הנוירולוגית במוח למצב תקין ולהגביר את החוסן הפיזי והנפשי.
כאשר ההפרעות הנוירולוגיות פוחתות כתוצאה מטיפול תזונתי, הטיפול הפסיכולוגי יעיל ומוצלח יותר.
תוספים תזונתיים יעילים מאוד במצבים הללו. הם עוזרים לשפר את תפקוד המוח ולהבריא את הנפש, וקל יחסית לשלב אותם בחיי המטופל. לאור זאת אני ממליצה להורים ולמטפלים של אנשים הנוטים להפרעות אכילה לשקול תוספים של רכיבי התזונה שיומלצו בהמשך פרק זה.
חוסרים או עודפים תזונתיים עלולים להוביל למצבים בעייתיים מבחינת הבריאות הנפשית. בהמשך אפרט יותר אודות חוסרים תזונתיים נפוצים ובעיות בריאותיות, כפי שראיתי ולמדתי מניסיוני עם מטופלים עם הפרעות אכילה.
חסרים או עודפים תזונתיים שעלולים להוביל לבעיות נפשיות, לרבות הפרעות אכילה:
1. מחסור בחומצות שומן אומגה 3 ובפוספוליפידים:
המוח הוא אחד מאיברי הגוף שמכילים הכי הרבה שומן. 50% מהחומר האפור במוח הינו למעשה חומצות שומן רב בלתי רוויות, מהן כ-33% חומצות שומן אומגה 3 שחייבות להיות מסופקות דרך התזונה ומועברות למוח. חומצות שומן אומגה 3 נחקרו בהרחבה בנוגע לבריאות המוח. חומצות שומן אומגה 3 עוזרות לשמור על דפנות תאים חזקות וגמישות, אך הן ממלאות גם תפקיד חיוני בצמיחת תאי עצב, תפקוד כימיקלים במוח ששולחים מסרים בין תאי עצב, הישרדות תאי מוח והפחתת דלקת במוח.
כשהן נלקחות באמצעות תזונה, לחומצות שומן אומגה 3 השפעה על מניעת הפרעות מסוימות, כולל הפרעות אכילה.[5-7]
כמויות חומצות שומן ספציפיות עשויות להשתנות, אולם מה שבאמת משפיע על בריאות דפנות התאים הוא היחס בין חומצות שומן רב בלתי רוויות אומגה 6 ואומגה 3.
כאשר יש בתזונה חומצות שומן אומגה 3 במידה מספקת, הדיכאון פוחת.[8-9]
בדרך כלל, מומלצת צריכה יומית של 1 גרם של חומצה איקוסאפנטאנואית (EPA) וחומצה דוקוסהֶקְסנואית ((DHA, לשמירה על בריאות המוח.[10-13]
מה לגבי פוספוליפידים?
לפוספוליפידים יש תפקיד מרכזי במבנה של דפנות התא והם יכולים לתפקד כשליחים בתוך תאים.
פוספוליפידים עם מבנה לא תקין נצפו בקרב אנשים עם הפרעות אכילה, וזוהו כסמנים להתקדמות אפשרית של הפרעות האכילה.[14-19]. כדי למנוע זאת, חיוני לצרוך מזונות שמסייעים לייצר פוספוליפידים. מזונות אלו כוללים שקדים, שעועית, זרעי צ’יה, חימצה (חומוס), ירקות ממשפחת המצליבים, זרעי פשתן, אגוזים, בוטנים, קינואה, מוצרי סויה, ואגוזי מלך. אם תרצו תוכלו לקחת תוסף חלבון של חברת sun warrior.
2. מיקרוביום (אוכלוסיית החיידקים במעיים) לא מגוון מספיק, בעקבות טיפול אנטיביוטי מופרז
המוח והמעי יכולים להשפיע זה על זה דרך ציר המיקרוביום-מעי-מוח.[20-21]
חלק מהחיידקים במיקרוביום מייצרים שומנים כמטבוליטים. למשל חיידקים מקבוצת Bacteroidetes מייצרים ספינגוליפידים וחיידקים מקבוצות Firmicutes ו-Proteobacteria מייצרים פוספוליפידים. הפוספוליפידים והספינגוליפידים שמיוצרים מהחיידקים חיוניים לבריאות המעיים. מחסור בפוספוליפידים וספינגוליפידים מגביר מצב דלקתי במעיים שמוביל לירידה בבריאות הנפשית.[22]. חוסר זה יכול להיגרם בעת נטילת אנטיביוטיקה.
לכן אני ממליצה על תוספי פרוביוטיקה עם זני חיידקים מקבוצת Bacteroidetes ו-Firmicutes. זני חיידקים אלו מצויים בדרך כלל בתוספי פרוביוטיקה המכילים לפחות עשרה זני חיידקים. בדקו את רשימת מרכיבי התוסף הפרוביוטי, כדי לוודא שאתם רוכשים את המוצר היעיל ביותר.
3. מחסור בוויטמיני B
ויטמיני B מעורבים במטבוליזם של האנרגיה (איך הגוף שורף קלוריות). מכל ויטמיני B, ניאצין (B3), חומצה פולית (B9), פירידוקסין (B6) וקובלאמין (B12), משפיעים גם על בריאות הנפש.
“השערת ההומוציסטאין” קובעת שרמות גבוהות של הומוציסטאין גורמות לתסמינים פסיכיאטריים. ויטמין B6, B9 וויטמין B12 מעורבים בחילוף החומרים של הומוציסטאין. רמות נמוכות של ויטמינים אלו מובילות לרמות גבוהות של הומוציסטאין אשר הוכח כמוביל למצבים של בריאות הנפש. רמות גבוהות של הומוציסטאין אופייניות בקרב אנשים עם הפרעות אכילה ודיכאון.[23-27] רמות הומוציסטאין גבוהות מרעילות את סביבת המוח וגורמים לנזק מהצטברות של הרדיקלים חופשיים במוח.[28-29]
מחסור בניאצין (ויטמין B3) נקשר גם הוא להפרעות פסיכיאטריות, בעיקר לבעיות התנהגותיות, שמשתפרות על ידי תוספת של ניאצין.[30] אני ממליצה להשלים את התזונה באופן קבוע עם תוסף B קומפלקס שמכיל את כל ויטמיני B, כשלוש פעמים כל שבוע.
ודאו שאתם בוחרים בתוסף B קומפלקס עם לפחות 0.8 מ”ג חומצה פולית ליום ו-0.4 מ”ג ויטמין B12 ליום, כדי להפחית את תסמיני בריאות הנפש.[31] כמו כן, ודאו שהניאצין בתוסף הוא בצורה של ניקוטינאמיד ריבוזיד, שכן יש לו אפקט מגן על המוח.
מחקר גילה כי נטילת תוספי B קומפלקס מדי יום במשך שנה אחת הוכחה כמועילה מאוד.[32]
4. עודף שומן רווי
שומן נתפס לעתים קרובות כחומר תזונתי שלילי. עם זאת, ישנה הבנה גוברת שלפוספוליפידים תזונתיים ולשומנים אחרים יש השפעות חיוביות על בריאות המוח. הדבר בולט ביותר במחקרים שחקרו את יכולתם של פוספוליפידים לשפר את הקוגניציה לאורך החיים ובמצבי מחלה. אך לא כל השומנים שווים ביכולתם לתמוך בבריאות המוח. לשומנים מהחי ושומני טרנס יש השפעה הרסנית על בריאות המוח, והם משפיעים על התנהגויות שאופייניות למחלות נפש ולהפרעות אכילה.
רוב השומנים הרוויים הנפוצים בתזונה המערבית עלולים לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי,[33-35] ולהפחית מדדים של בריאות הנפש. מחקרים רבים הראו שלשומן רווי יש השפעה הרסנית על בריאות המוח והוא עשוי להיות אחד הגורמים למחלות נפש והפרעות אכילה.
התערבויות תזונתיות הן כלים מועילים וקלים לשימוש כדי להשפיע על תפקוד המוח. אני ממליצה להוציא מהתזונה שומנים רוויים לא בריאים על ידי הוצאת מוצרי חלב מהתפריט שלכם. במקומם צרכו עדשים, שעועית, חומוס או אפונה. אפשר ביצה אחת ומנת בשר, לכל היותר, פעם בשבוע. אין לנו צורך פיזיולוגי במוצרי בשר וחלב, שהם כאמור עשירים בשומנים לא בריאים אשר פוגעים בבריאות, לרבות בבריאות הנפש. אגוזים וגרעינים עשירים גם הם בשומנים, אך שלא כשומנים מהחי, הוספתם לתזונה תומכת בבריאות המוח ובבריאות הנפש, תוך הימנעות מהעלייה במשקל שאופיינית לצריכת שומנים גבוהה, ואשר מהווה איום על כל אדם עם דחפי אכילה ונטייה להפרעות אכילה.
אגוזים, גרעינים ואצות עשירים בשומנים בריאים שתומכים בייצור פוספוליפידים ועשירים בחומצות שומן אומגה 3 שאינן מובילות לעלייה במשקל. מוצרי חלב, לעומתם, יובילו לעלייה במשקל, שכן זהו תפקידם העיקרי בהיותם מזון של תינוקות אצל כל היונקים.
5. מעט מדי פחמימות מורכבות ויותר מדי סוכרים פשוטים
לפחמימות תפקיד חיוני במבנה גוף האדם ובתפקודו. פחמימות משפיעות על בריאות המוח, על מצב הרוח ועל ההתנהגות. אכילת ארוחה עשירה בפחמימות מובילה לשחרור אינסולין בגוף. האינסולין מסייע לסוכר שבדם להיכנס לתאים, היכן שניתן להשתמש בו לאנרגיה, ובמקביל תומך בכניסת טריפטופן למוח.[36] טריפטופן במוח יוצר תחושת סיפוק ורוגע, שכן הוא מוביל לייצור סרוטונין.
דיאטות דלות בפחמימות מורכבות מסוכנות לבריאות המוח, ומגבירות את הסיכון למחלות נפש, להפרעות מטבוליות, לסוכרת ולמחלות לב. הסיבה לכך היא שכמות הפחמימות המזערית בדיאטות הללו מפחיתה מאוד את ייצור הסרוטונין שיוצר תחושות סיפוק ורווחה.
כדי לספק לגוף פחמימות בעלות מדד גליקמי נמוך יש לצרוך כמויות גדולות של ירקות, פירות טריים, דגנים מלאים, שעועית וכדומה. השפעתם על בריאות המוח ותפקודו, ועל מצב הרוח ורמות האנרגיה טובה מכיוון שהיא מתונה ומתמשכת, בניגוד למזונות בעלי מדד גליקמי גבוה, שכוללים בעיקר קמח לבן וסוכר, כגון ממתקים, עוגות, עוגיות ומזונות מעובדים. מזונות אלו מספקים אומנם הקלה מיידית, אך ההקלה הינה זמנית והשלכותיהם בטווח הארוך הן שליליות.
אנשים שנוטים לבעיות נפשיות, לרבות הפרעות אכילה, שרוצים להבטיח איזון נפשי, צריכים להקפיד על אכילת ארוחת בוקר עשירה בפחמימות מורכבות מדי יום, עם לדוגמה ממרחי אגוזים. גם ארוחות הצהריים והערב צריכות להכיל פחמימות מורכבות לדוגמה מדגנים מלאים, כדי למנוע רעב ואכילה מוגזמת. פחמימות מורכבות אינן מובילות לעלייה במשקל, וניתן להסיר את הפחד הזה. לפחמימות מורכבות השפעה גם על המיקרוביום שתורמת לתחושת רוגע במוח, והן מונעות מבעיות נפשיות להסלים.
חוסרים שנוצרים אצל אנשים עם הפרעות אכילה:
הפרעות אכילה, כולל סירוב עקשני לאכול מזונות מסוימים, שליטה במנות הארוחה והגבלה קיצונית של כמויות האוכל או הקאות ושימוש במשלשלים השלכות מזיקות לגוף. הגבלת צריכת המזון לתקופות ממושכות עלולה להוביל לתת-תזונה כרונית ולחוסרים תזונתיים. ראיתי תוצאות בדיקות דם רבות של אנשים עם הפרעות אכילה, וכולן היו דומות.
להלן החוסרים הנפוצים, והצעות כיצד ניתן להשלים אותם כדי למנוע את ההשפעות הבריאותיות השליליות המתפתחות בעקבות החוסרים הללו:
1. חוסר ברזל
ברזל נחוץ לחימצון הגוף, לייצור אנרגיה ולמערכת העצבים — להגנה על סיבי עצב. מחסור בברזל מוביל לדיכאון קליני, לאדישות ועייפות, במיוחד במהלך כל פעילות גופנית.[37]
בגלל מחסור בברזל וירידה קיצונית במשקל, נשים עם הפרעות אכילה מפסיקות לא אחת לקבל מחזור.
מומלץ לבצע ספירת דם מלאה לבדיקת רמות ההמוגלובין וההמטוקריט. בהתאם לתוצאות, אם יש צורך בכך אני ממליצה ליטול את התוסף “ברזל עדין” (ברזל ביסגליצינאט), שאינו גורם לעצירות. ההחלטה על המינון תהיה גם היא בהתאם לתוצאות.
2. חוסר מגנזיום
מספר מחקרים מראים שמגנזיום מועיל במחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות בשל תרומתו לתפקוד המוח, השפעתו על מצב הרוח ועל הפעילות העצבית באופן מיטבי. מגנזיום קשור גם למבנה של השומנים בדפנות התא. ראיתי מחסור במגנזיום אצל חלק מהמטופלים שלי עם הפרעות אכילה, אך לא אצל כולם.
מחקרים מעידים על רמות המגנזיום ירודות בחלק מההפרעות הנפשיות, אך לא אצל כל הסובלים מהפרעות נפשיות יש ירידה ברמת המגנזיום. עם זאת, מהעדויות, נראה שמתן תוסף מגנזיום יכול להועיל מאוד. לכן אני ממליצה ליטול תוסף מגנזיום במינון של 200 מ”ג, מדי יום בשעת הצהרים. כמו כן, הקפידו לצרוך מספיק מזונות עשירים במגנזיום כגון שקדים, אבוקדו, שעועית, אגוזי קשיו, שוקולד מריר, ירקות, אגוזים, בוטנים, קינואה, גרעינים לא קלויים, מוצרי סויה, תרד, סובין חיטה, שיבולת שועל, נבט חיטה ודגנים מלאים.
3. חוסר אבץ
אבץ מגן על תאי המוח מפני נזק פוטנציאלי שנגרם על ידי רדיקלים חופשיים. במחקר שנערך על ידי הצוות מהיחידה לתזונה בבית החולים האוניברסיטאי ריימונד פואנקרה בפריז, על חולים בתת תזונה חמורה שאובחנו עם הפרעת אכילה אנורקסיה נרבוזה, התגלתה השכיחות הגבוהה ביותר למחסור באבץ.[38] המחקר גילה כי 64.3% מחולי אנורקסיה נרבוזה סובלים ממחסור חמור באבץ. למרות שהמחקר היה קטן, חומרת מצב החולים הופכת את הממצא לחשוב.
מחקרים מעידים על רמות אבץ נמוכות יותר גם אצל אנשים עם דיכאון קליני.[39-40]
התסמינים הנפוצים של מחסור באבץ הם: דילול שיער, עור יבש, הפסקת צמיחה אצל ילדים, פגיעה בתפקוד החיסוני, וזיהומים חוזרים. מחסור באבץ עלול להוביל גם לירידה בחוש הטעם, מצב שגורם לאובדן תיאבון.
ההמלצה שלי היא לקחת תוסף אבץ פיקולינט במינון 15 עד 25 מ”ג לתקופה מוגבלת של עד שנה, חמש פעמים בשבוע שעה לאחר ארוחת בוקר או צהרים. את תוסף האבץ רצוי ליטול לצד כוס תה ירוק או תה מאצ’ה, ועם אפיגלוקטכין גלאט (EGCG), לספיגה טובה יותר בתאים.
4. חוסר נחושת
על פי מחקר שבדק מחסור בחומרים מזינים בחולים עם תת תזונה חמורה, נחושת הייתה מינרל נוסף ששכיחות המחסור בו גבוהה ביותר אצל מי שאובחנו עם אנורקסיה נרבוזה.
התסמינים של מחסור בנחושת דומים לאלו של מחסור בוויטמין B12 וכוללים עור חיוור, תחושת קור מתמדת, שטפי דם, כאבי שרירים בלתי מוסברים ודלקות בעור. מחסור חמור בנחושת מוביל גם לאובדן עצם ולתנועת שרירים לקויה.
נחושת מצויה בשפע בספירולינה. כף אחת של ספירולינה מספקת את כל הצריכה היומית המומלצת לנחושת ומספקת רכיבי תזונה חיוניים רבים אחרים. מומלץ לקחת כף אבקת ספירולינה אחת ביום, בכוס מים.
גם חופן אגוזי קשיו או שקדים מדי יום יספקו את כמות הנחושת הדרושה, וכן כל ירקות העלים הירוקים עשירים בנחושת.
5. חוסר סלניום
במחקר מקיף שנערך בין השנים 2011-2017, שעקב אחר מטופלים עם הפרעות אכילה ותת תזונה נמצא כי אבץ, נחושת וסלניום היו בעלי השכיחות הגבוהה ביותר למחסור. מחקר נוסף שנערך על כ-400 חולים, הראה שמחסור בסלניום הוא השכיח ביותר בקרב אנשים עם הפרעות אכילה. למעלה מ-20% מהנבדקים סבלו ממחסור בסלניום.
בסקירה נרחבת, הוכח כי רמות נמוכות של סלניום היו קשורות לירידה במצב הרוח.[41] סלניום ממלא תפקיד מכריע בתפקוד הבריא של המוח, מיטיב עם מצב הרוח, ומפחית חרדה. הדבר חשוב מכיוון שדיכאון וחרדה הם מצבים נלווים שנפוצים אצל אנשים עם הפרעות אכילה.[42-44]
רמות נמוכות של סלניום גורמות גם למערכת חיסונית מוחלשת; מחקרי התערבות עם סלניום מראים שסלניום, שהינו גם נוגד חמצון, משפר את בריאות מערכת החיסון.
מחסור בסלניום גורם לנשירת שיער, לערפול מנטאלי, לחולשת שרירים ועייפות כרונית. מחסור בסלניום עלול להוביל גם לחוסר פוריות אצל גברים ונשים.
תת תזונה כרונית מובילה למחסור בנוגדי חמצון ולנזק חמצוני מוגבר בחולים עם אנורקסיה נרבוזה. תוספת זהירה של המינרל סלניום בתור תוסף תזונתי, ביחד עם טיפול תזונתי מקיף מומלץ לחולי אנורקסיה כדי להפחית את העקה החמצונית.[45-47]
סלניום ניתן ליטול הן כתוסף או באמצעות מזונות עשירים בסלניום כגון אגוזי ברזיל, שעורה, ברוקולי, זרעי צ’יה, זרעי פשתן, פטריות ודגנים מלאים.
6. חוסר ויטמין D
במחקר על הקשר בין מחסור בוויטמין D להפרעות אכילה שנערך בין השנים 2014-2018 נצפו 236 חולים. חולים עם התנהגויות דחף הקשורות להפרעות האכילה, התגלו כבעלי רמות נמוכות יותר של ויטמין D.[[48
ויטמין D חיוני להיבטים רבים של בריאות, לרבות בריאות הנפש. אנשים עם רמות נמוכות של ויטמין D חווים לעיתים קרובות שינויים במצב הרוח. תסמיני מחסור בוויטמין D כוללים לעתים קרובות דיכאון, מצבי רוח משתנים, חולשה, כאבי עצמות ומפרקים, עוויתות, התכווצויות שרירים, ועייפות.
אני ממליצה להשלים ויטמין D לפי ההנחיות בפרק 71, שדן בוויטמין D בהרחבה.
7. חוסר תיאמין (ויטמין B1)
תיאמין הוא קופקטור (גורם שותף) חיוני במסלולים ביוכימיים בגוף. כפי שניתן לראות בכל הפרעות האכילה, תת תזונה היא קודמן למחסור בחומרים מזינים לרבות תיאמין וזה יוצר מעגל רשע. אנשים עם רמות נמוכות של תיאמין חווים עוד יותר אובדן תיאבון, וגם עייפות כרונית, חולשת שרירים, עצבנות ומחלות פסיכיאטריות. חלק מהאנשים עם מחסור בתיאמין מדווחים גם על ראייה מטושטשת, רפלקסים מופחתים ואובדן תחושה בגפיים.[49-50]
חולים המאושפזים עם הפרעות אכילה מקבלים בדרך כלל תוסף תיאמין.[51] אני ממליצה ליטול תוסף של B קומפלקס שיש בו את כל ויטמיני B, לפי ההמלצות שלי בפרק 35 בספר זה, שדן בהרחבה בחוסרים נפוצים שמובילים אנשים להפרעות בריאות פסיכוטיות.
8. כולסטרול גבוהה
לעתים קרובות אני עדה לרמות גבוהות של כולסטרול בחולים עם אנורקסיה. ההשערה היא שמצב זה נגרם מאובדן חמור של שומן בגוף, שמוביל לשינויים בהורמוני בלוטת התריס, לפירוק שומן מוגבר ולשינויים בייצור הכולסטרול בגוף. אלה מובילים להפחתה בכמות הליפופרוטאינים בצפיפות גבוהה (HDL), המכונים לעתים קרובות “הכולסטרול הטוב”, הזמין להובלת שומנים הרחק מזרם הדם ואל הכבד לצורך פירוק. כמו כן, ייתכנו שינויים בספיגת השומנים. אצל אנשים עם אנורקסיה נרבוזה יש שיעורי ספיגת שומן גבוהים יותר ממזונות, שעלולים להוביל לשינויים במיקרוביום במעיים.
עם מעבר למזון מלא ובריא, שמבוסס בעיקר על תזונה מן הצומח, תתרחש ירידה באופן טבעי בשומנים בגוף, ורמות הכולסטרול יחזרו לאט לאט לקדמותן.
9. רמות סוכר גבוהות בדם
היפרגליקמיה (רמות סוכר גבוהות בדם)ושליטה לקויה בגלוקוז בדם אצל אנשים עם אנורקסיה נרבוזה עלולים להתרחש בזמן תחילת הטיפול וההזנה המחודשת. תקופה זו של רמות סוכר גבוהות בדם נמשכת רק מספר שבועות, במהלך תכנית ההזנה המחודשת.
אם ההיפרגליקמיה אינה קיצונית (כלומר, רמות הגלוקוז בדם נשארות מתחת ל-250 מ”ג/ד”ל), היא נחשבת ל”היפרגליקמיה מתירנית”, המותרת במהלך תכנית ההזנה המחודשת של אדם עם הפרעות אכילה. עם זאת, על המטופל להיות במעקב לאחר סיום התכנית והחזרה לחיי היומיום. כמו כן, אצל אנשים עם הפרעות אכילה נצפתה רגישות מוגברת לאינסולין, שהובילה לעתים קרובות להיפוגליקמיה ולאחר מכן להיפרגליקמיה.[50-52] תוכלו לעיין בפרקים על טרום סוכרת (127) והיפוגליקמיה (129), להדרכה נוספת.
לסיכום:
חוסרים תזונתיים עלולים לגרום להפרעות אכילה אצל אנשים שיש להם נטייה לכך מבחינה גנטית וסביבתית. כדי למנוע מצבים אלו מלכתחילה, אני ממליצה להורים ולמטפלים לגלות ערנות ולפקוח עיניים לכל סימן של בעיות נפשיות אצל ילדיהם במהלך גיל ההתבגרות. אם מתעורר חשש, אפילו קל, להתפתחות הפרעת אכילה או בעיה נפשית, אסור להתייחס לכך בשאננות. על ההורים והמטפלים לפעול למניעת התקדמותם של מצבים אלו באמצעות הקפדה רבה יותר על הרגלי תזונה נכונים וכמויות מזון אידיאליות, כפי שצוינו לעיל. ובמידת הצורך מומלץ להשלים חוסרים אפשריים עם תוספים תזונתיים.
להפרעות אכילה השלכות בריאותיות שליליות ביותר. העיקרית בהן היא תת-תזונה, שכוללת תסמינים שונים הקשורים למחסור ברכיבים תזונתיים, לרבות אבץ (נמצא חסר ב-64.3% מהסובלים מהפרעות אכילה), נחושת (ב-37.1%), סלניום (ב-20.5%), ויטמין D (ב-54.2%), ויטמין B1 (ב-15%), ויטמין B12 (ב-4.7%), וויטמין B9 (ב-8.9%).[53]
למרות רמות התזונה הנמוכות ביותר בגופם של אנשים עם הפרעות אכילה, לא תמיד המחלה באה לידי ביטוי בתת משקל. מובן שגם באנשים עם הפרעות אכילת ללא תת משקל כמו בבולימיה נרבוזה והפרעת אכילה מוגזמת. יש לתמוך מבחינה תזונתית להחלמה מהירה ומלאה לכל מי שיש לו הפרעת אכילה.