טרשת נפוצה (MS) היא מחלה אוטואימונית של מערכת העצבים המרכזית עם השפעות דלקתיות וניווניות (הידרדרות מתקדמת של תאי עצב במוח או במערכת העצבים ההיקפית, המובילה לאובדן תפקוד וירידה קוגניטיבית). בטרשת נפוצה, מערכת החיסון תוקפת את מעטפת המיאלין – השכבה שומנית שמכסה ומבודדת את סיבי העצב ומגינה עליהם. הפגיעה במיאלין גורמת להתמוטטות התקשורת בין המוח לעצבים, ופוגעת בתקשורת תקינה של מסרים לשאר חלקי הגוף.

רוב הלוקים בטרשת נפוצה מפגינים בתחילה אפיזודות של הִישָנוּת והפוגה. במהלך ההישנות, הדלקת נובעת לעיתים מדליפות מחסום הדם-מוח, ונגעי הדה-מיאלינציה מייצרים תסמינים. הנגעים, או ה- multiple sclerosis באנגלית שפירושו “צלקות רבות”, מצטברים בעצבי הראייה, במוח ובחוט השדרה, וגורמים למוות של תאי עצב. אובדן השליטה בשריר עקב תאי עצב מצולקים או מתים מוביל לתסמינים שביניהם כאבי שרירים, חולשה, רעידות, בעיות עיכול והפרעות במעיים ובשלפוחית השתן, חוסר תחושה, בעיות שמיעה ואובדן ראייה כתוצאה מניוון עצבי. תסמינים אלו מובילים לעייפות, לדיכאון ולנכות מאוחרת יותר.

בשנים האחרונות, טיפולים המשלבים רפואה מסורתית ואלטרנטיבית זוכים לפופולריות בקרב חולי טרשת נפוצה. טיפולים אלטרנטיביים כוללים שינויים באורח חיים, שינויים תזונתיים וניהול דחק.

הגורם לטרשת נפוצה אינו ידוע. ההנחה הרווחת היא כי המחלה נובעת משילוב של נטייה גנטית וגורמים סביבתיים, כגון חשיפה למזהמים המצויים בסיגריות,[1-2] רמות נמוכות מאוד של ויטמין D [3,4] וחשיפה לנגיפים,[5] זיהומים נגיפיים רדומים מילדות שהופכים שוב לאגרסיביים,[6] והשמנת יתר, במיוחד בגיל ההתבגרות. כל אלו זוהו כגורמי סיכון לטרשת נפוצה.[7]

כבר בשנות ה-50 הומלץ על התערבות תזונתית לטרשת נפוצה. [8]

מה שאוכלים משפיע על הגוף במובנים רבים, וחומרים מסוימים מהמזון משפיעים על הגוף כולו. לכן, התזונה של האדם ממלאת לעתים קרובות תפקיד חשוב בטרשת נפוצה (MS) בכך שהיא משפיעה על התפקוד הכללי של הגוף.[8]

להלן ההמלצות התזונתיות שיכולות לסייע בניהול טרשת נפוצה:

1. הפחיתו שומנים רוויים

כולסטרול LDL גבוהה קשור לתוצאות עגומות של טרשת נפוצה, שכן שומנים רוויים מפעילים את מערכת החיסון המולדת ומעודדים מצב דלקתי.[9-16]

מחקר פרוספקטיבי גילה שצריכה מוגברת של שומן רווי משלשת את הסיכון להישנות בילדים עם טרשת נפוצה.[18]

בשומנים רוויים שנצרכים ממזון מן החי יש גם אנדוטוקסינים המשפיעים על מערכת החיסון האדפטיבית (הנרכשת עם הזמן).[17]

נמצאו גם שינויים גיאוגרפיים בהבדלי השכיחות של טרשת נפוצה, מה שמרמז על כך שהבדלים תזונתיים משפיעים במידה רבה על הסיכון לטרשת נפוצה, כי במקומות שונים צורכים מזונות שונים.[8]

2. אכלו הרבה פירות וירקות

המפתח הוא שמירה על תזונה שתומכת במערכת החיסון. תזונה עשירה בפירות וירקות חיונית לאנשים עם טרשת נפוצה, שכן הם מספקים למערכת החיסון רכיבים תזונתיים חיוניים המסייעים ביצירת נוגדנים, חלבונים ואנזימים מגנים שתומכים במערכת החיסון ומאפשרים לה לתפקד במיטבה.

בנוסף לכך, כתגובה לצריכת סיבים צמחיים מפירות וירקות, החיידקים במעיים מייצרים חומצות שומן קצרות שרשרת, החיוניות לתפקוד מערכת החיסון, לניהול טרשת נפוצה ולהפחתת פעילות המחלה והמוגבלות שבאה בעקבותיה המדווחת על ידי חולים.[19]

עם הגדלת צריכת הירקות, המחקר הפרוספקטיבי העיד על ירידה בשיעורי הישנות.[18]

תזונה עשירה בירקות ודלה בחלבון מן החי הובילה לעלייה בתרכובות נוגדות דלקתיות שמקורן במיקרוביום, במיוחד מחיידקים ממשפחת ה-Lachnospiraceae, הדומיננטיים בתזונה עתירת סיבים.[20-21]

ירקות ממשפחת המצליבים עשירים בחומצת האמינו טריפטופן. למטבוליטים (חומרים המיוצרים במהלך חילוף החומרים) של טריפטופן השפעות מרובות על התגובות החיסוניות מחוץ למוח ובתוכו (שכן כמה מהמטבוליטים אלו יכולים לחצות את מחסום הדם-מוח).[22]

פלבנואידים ופיטוכימיקלים אחרים מפירות וירקות פועלים כאימונומודולטורים (חומרים המסייעים לווסת את פעילות מערכת החיסון) ומגנים עצביים, ואפילו מקדמים רמיאלינציה (התיקון ושחזור של שכבת המיאלין — הציפוי המגן סביב סיבי עצב במוח ובחוט השדרה).[23]

ההמלצה שלי היא שירקות יהוו לפחות שליש מארוחות הצהריים והערב. פירות יש לצרוך בנפרד, בין הארוחות, עם הפסקה לאחר צריכתם.

המיקרוביום מתסיס סיבים מדגנים מלאים ומירקות לחומצות שומן קצרות שרשרת. חומצות שומן אלו מקדמות את בריאות הדפנות של המעי, ומפחיתות מצבים דלקתיים.[24-25]

הפירות והירקות הטובים ביותר עם רכיבי תזונה שתומכים במיוחד במערכת החיסון כוללים נבטים, פירות יער, תרד, ירקות ממשפחת המצליבים, שום, זנגביל, שומר, מלפפונים ורימונים.[26-28]

3. צרכו יותר דגנים מלאים

התגלה כי צריכה גבוהה יותר של דגנים מלאים מפחיתה נכות הקשורה לטרשת נפוצה, במיוחד נכות חמורה הכוללת קשיי בליעה, אובדן ראייה, אובדן כוח בגפיים, בריחת שתן, הפרעות בתפקוד המיני וקשיי הליכה.[29] ההמלצה שלי היא לצרוך כוס אחת לפחות של דגנים מלאים בכל ארוחה לרבות ארוחת בוקר, צהריים וערב.

4. צמצמו את צריכת המלח

מחקרים מצביעים על השפעות שליליות של תזונה עתירת מלח בטרשת נפוצה,[30] ולכן מומלץ להפחית את צריכת המלח. כדי לעשות זאת בקלות, הפחיתו את צריכת המזון המעובד. להדרכה מפורטת יותר, עיינו בפרק על צריכת מלח בספרי התזונה האידיאלית לבני אדם – מיטוב הבריאות, הביצועים ואריכות החיים – מדריך תזונה מבוסס מדע.

5. מניעת דלקות בדרכי השתן

אנשים הסובלים מטרשת נפוצה נמצאים בסיכון לפתח דלקות בדרכי השתן, בגלל מערכת החיסון המוחלשת שלהם, והתרופות שהם נוטלים. כדי להפחית את הסיכון ולסייע בסילוק החיידקים המזיקים מדרכי השתן, אנשים עם טרשת נפוצה צריכים לשתות מיץ חמוציות – ללא סוכר – ולאכול מזונות שתומכים בבריאות דרכי השתן, כגון אשכוליות, פטרוזיליה ופפאיה. למידע נוסף ניתן לעיין בפרק 146 על דלקות בדרכי השתן. 

*הערה: לפני שתיית מיץ אשכוליות, ודא שאין לו התווית נגד עם התרופות שהנכם נוטלים.

6. פעילות גופנית

פעילות גופנית, במיוחד ענפי ספורט סיבולת כגון ריצה, הליכה, רכיבה על אופניים או שחייה, מועילה מאוד במניעת תסמיני טרשת נפוצה והתקדמות המחלה.

ספורט סיבולת מגביר את הגורם הנוירוטרופי המוחי, שהינו גורם גדילה שגורם לצמיחת תאי מוח ותומך בתאי מוח בריאים ובתפקודם התקין.[31] למידע נוסף על גורם גדילה מכריע זה תוכלו לעיין בפרק 16 הדן בהרחבה בגורם הנוירוטרופי המוחי

צמחי מרפא יעילים לניהול טרשת נפוצה

להלן כמה צמחי מרפא שעשויים לעזור בניהול טרשת נפוצה. תוכלו לבחור האם לשלב אותם באורח חייכם.

1. ג’ינקו בילובה – מפורסם ביעילותו בשיפור הזיכרון והבהירות המנטלית. הצמח יכול לעזור גם בהקלה על כאבי רגליים ותגובות יתר עצביות. הוא עוזר גם לבעיות עיניים וראייה, מפחית סחרחורת ורטיגו ומפחית דלקות ועייפות.[32] אפשר לקחת תוספי גינקו בילובה מספר פעמים בשבוע, בבוקר. בגלל היכולת של ג’ינקו בילובה להרחבת כלי דם אם נטילת שג’ינקו בילובה גורמת לכם כאבי ראש חזקים, אפשר לנסות חברה אחרת או פשוט להימנע מהמלצה זו.

2. זרעי קנבוס – משמשים ברפואה הסינית המסורתית כתרופה מצוינת להרגעת מערכת העצבים. תמציות זרעי קנבוס נחקרו על תפקידן בהפחתת מצבי דלקת, ספסטיות וניוון עצבי.[33] ניתן לקחת זרעי קנבוס חיים או מושרים במים במינון של 1 עד 2 כפות מדי יום, או כשמן זרעי קנבוס.

3. זנגביל – צמח זה משמש מזה זמן רב למטרות רפואיות. הוא מסייע בבעיות שקשורות בקיבה ובמערכת העיכול, מקל על בחילות ושלשולים, כאבי פרקים ושרירים. מחקרים מראים שיש לו גם אפקט נוגד דלקתיות ונוירולוגי חזק.[34] אפשר להוסיף פרוסות זנגביל למשקאות ולמזונות, כגון מאכלים מוקפצים.

4. גדילן חלב – גדילן חלב עשוי לווסת את המערכת החיסונית הלא מאוזנת בטרשת נפוצה.[35] אפשר להוסיף את העלים לסלטים באופן קבוע, או לחלוט ולשתות אותם כתה.

5. כורכום –תבלין פופולרי זה מכיל כורכומין, שיש לו השפעות הגנתיות על המוח.[36] מחקרים מעידים שכורכומין יכול לעזור גם בהקלה על תסמיני טרשת נפוצה.[37] ניתן ליטול כורכומין כתוסף מדי יום עם ארוחת הבוקר או עם חטיף שומני כגון אגוזים. רצוי לצרוך אותו עם פיפרין מפלפל שחור, כדי לסייע בספיגתו.

תוספים תזונתיים עבור טרשת נפוצה

התוספים האלה יכולים לשמש כטיפולים טבעיים לטרשת נפוצה:

1. חומצות שומן אומגה 3 – מפחיתות את המצב הדלקתי על ידי הפחתת ייצור פרוסטגלנדינים דלקתיים, ומעודדות תפקוד עצבי טוב יותר.[38] מחקרים בבעלי חיים מצביעים גם על כך שחומצות שומן מסוג אומגה 3 מונעות דה-מיאלינציה, ואף מעודדות הגנה עצבית ומיאלינציה מחודשת על ידי חיזוק מעטפת המיאלין המקיפה את האקסונים של תאי העצב ובידודם. בכך הן מגבירות את קצב העברת האותות החשמליים לאורך האקסונים, ותורמות לתפקוד טוב של העצבים.[39-40]

מחקרים מציינים קשר הפוך בין צריכת חומצות שומן אומגה 3 לבין סיכון לטרשת נפוצה.[41]

ניתן לצרוך חומצות שומן אומגה 3 דרך מזונות כגון זרעי פשתן וצ’יה, אגוזי מלך, טופו, כרוב ניצנים ואצות, או לקחת כתוספי מזון של חומצות שומן אומגה 3 ממקור צמחי. אם בחרתם בתוספי מזון, יש ליטול אותם 3-4 פעמים בשבוע, עם ארוחת הערב.

2. פרוביוטיקה – פועלת לשיקום המיקרוביום (אוכלוסיית החיידקים במעיים) ושמירה עליו. מיקרוביום בריא מפחית מצבי דלקת ועוזר לספק חומרים מזינים רבים למערכת החיסון ולגוף שלא ניתן לקבל בדרך אחרת. ניתן ליטול פרוביוטיקה כתוסף מזון. השתדלו שהתוסף יכיל לפחות 100 מיליארד חיידקים, של לפחות עשרה זני חיידקים שונים. יש ליטול פרוביוטיקה 1-2 פעמים בשבוע עם ארוחת הבוקר או עם מזון שומני בריא כגון אגוזים או זרעים לכדי לתמוך בספיגתם של החיידקים הפרוביוטיים.

3. חומצה אלפא ליפואית – תומכת במוח ובמערכת העצבים על ידי תיקון נוירונים פגומים. ניתן לצרוך חומצה אלפא ליפואית בצורת כמוסה בבוקר, חצי שעה לפני ארוחת הבוקר.

4. עשב שעורה – גדוש בחומרים מזינים התומכים בבריאות המוח ומערכת העצבים המרכזית ובמעטפת המיאלין. ניתן לצרוך בצורת אבקה או טבליות, עם ארוחת בוקר מדי יום.

ויטמינים ומינרלים המומלצים עבור טרשת נפוצה

ויטמינים ומינרלים מסוימים תומכים בתפקוד מערכת החיסון ובבריאות ומפחיתים את הסיכון להישנות של טרשת נפוצה על ידי הגנה על מעטפת המיאלין. ניתן לקרוא אודות חומרים מזינים אלה בפרק 84 שעוסק בבריאות מערכת החיסון. חשוב לכלול באופן קבוע בתפריט מזונות עשירים בחומרים מזינים אלו, או להשלים אותם באופן אחראי ומסודר על ידי תוספי מזון.  החשוב שבהם הוא אבץ, שכן התגלה שלרוב האנשים עם טרשת נפוצה יש מחסור באבץ. כיוון שאבץ הוא רכיב תזונתי חיוני, קרי הוא יכול להגיע רק מהתזונה, ותזונה בעלת מחסור באבץ תוביל לפגיעה בתפקוד החיסוני.[42-46] אני ממליצה ליטול תוספי אבץ סולפט או אבץ פיקולינט פעמיים עד שלוש פעמים בשבוע, לאחר ארוחת צהריים. אפשר לקחת אבץ עם כוס תה ירוק או תה מאצ’ה, שמכילים אפיגלוקטכין גלאט (EGCG), לספיגה טובה יותר של האבץ לתוך התאים.

לסיכום:

התזונה המומלצת לניהול תסמיני טרשת נפוצה היא תזונה עתירת סיבים, דלת שומן, עשירה בפירות וירקות, בדגנים מלאים ובחומצות שומן אומגה 3. יש להגביל מלח, שומנים רוויים, מזון מעובד ואלכוהול. תזונה זו גם תומכת בתפקוד המערכת החיסונית בכללותה.

הרגלי תזונה אלו הם נוגדי דלקתיות ומגנים על העצבים. הם מונעים תסמיני עייפות שבאות עם טרשת נפוצה, קשיי הליכה, בעיות ראייה ושינויים קוגניטיביים שהם גם חמורים וגם מחלישים.

כאשר צמחי המרפא והתוספים המובאים כאן נלקחים במקביל לשינויים התזונתיים המומלצים, תחול האטה בהתקדמות מחלת הטרשת הנפוצה, ותורגש הקלה בתסמיניה. עם זאת אני ממליצה להתייעץ עם רופא המשפחה או עם תזונאי, או איש מקצוע שמכיר את הרקע הרפואי הספציפי שלכם ואת התרופות שאתם נוטלים, ויכול להגדיר התוויות נגד לפני צריכת התוספים התזונתיים המומלצים כאן, וכן לקבוע תכנית מתי וכיצד עליכם לכלול אותם בתכנית הטיפול האישית שלכם.