מעל שמונים מחלות אוטואימוניות פוקדות חלקים שונים בגוף כגון המפרקים, העור ואיברים אחרים. כמה מהמחלות האוטואימוניות הנפוצות ביותר כוללות זאבת (פרק 95), דלקת מפרקים שגרונית (פרק 97), טרשת נפוצה (פרק 32), מחלות מעיים דלקתיות (פרקים 43 ו-56), ופסוריאזיס (פרק 141), הנידונות בפרקים אלו.
אך הוכח כי למחלות אוטואימוניות יש מכנה משותף; תגובה חיסונית בלתי מאוזנת המובילה לדלקתיות מערכתית (של כל הגוף) ונזק נוסף לאיברי הגוף, מחלה ומוות. [1-2]
מחלות אוטואימוניות מצויות בסימן עלייה ומהוות בעיית בריאות קשה. הנתונים הסטטיסטיים מעידים כי בארצות הברית 23.5 מיליון איש סובלים ממחלות אוטואימוניות; יותר מאשר ממחלות לב! אך למעשה המספרים הרבה יותר גבוהים מכפי שהסטטיסטיקות מעידות שכן הסטטיסטיקות כוללות עשרים וארבע מחלות אוטואימוניות בלבד מתוך כשמונים מחלות שמדענים סבורים כי הן אוטואימוניות.
אנשים עם מחלות אוטואימוניות מצויים גם בסיכון מוגבר לזיהומים.
אז מה קורה לגוף במחלה אוטואימונית?
בגוף בריא, תפקיד מערכת החיסון הוא להגן על הגוף מפני מפגעים זרים, כגון חיידקים ונגיפים מזיקים. מערכת החיסון אחראית גם להשמדת תאים בגוף שהופכים לחולים או יוצאים מכלל שליטה, כגון תאים סרטניים.
בהפרעות אוטואימוניות, מערכת החיסון, האחראית להגן על הגוף, תוקפת ומשמידה מפגעים זרים כשהם נכנסים לגוף או מאתרת תאים לא בריאים, מזהה מסיבה כלשהי גם חלק מרקמות הגוף כזרות, מזיקות או לא בריאות, תוקפת והורסת אותן ומביאה להשמדתן.
הסיבה לכך שהגוף תוקף את התאים שלו עדיין אינה ידועה, למרות שקיימות מספר השערות בנידון.
שינוי תזונתי חיוני לטיפול במחלות אוטואימוניות שכן זה יכול לסייע לשלוט בתגובה חיסונית בלתי מאוזנת, וכיוון שתזונה תומכת בתפקוד בריא של מערכת החיסון או מונעת אותו.
להלן עצות לתזונה ותוספים לטיפול במחלות אוטואימוניות בכלל:
1. אבץ
אבץ הוא חומר מזין חיוני שיש לצרוך אותו ממקורות תזונתיים כי אינו מיוצר על ידי הגוף. לאבץ תכונות נוגדות חימצון. 25 אחוזים מהאוכלוסייה בארצות המתפתחות ו-15 אחוזים בארצות המפותחות סובלים ממחסור במינרל זה, בעיקר בקרב נשים הרות ומניקות, ילדים וקשישים. [4-5]
מחסור באבץ נפוץ גם במחלות עם דליפה מהמעיים כגון שלשול.
תאי מערכת החיסון רגישים יותר מתאים אחרים ונפגעים במידה רבה ממחוסר באבץ. הדבר גורם לרגישות גבוהה יותר [6] להידבקות במחלות זיהומיות, סילוק פחות יעיל של גורמי זיהומים מהגוף, וסיכון מוגבר להתפתחות מחלה אוטואימונית.
ניתוח של מחקרים גילה כי הממצא החשוב והעקבי ביותר אצל הלוקים במחלות אוטואימוניות היה רמות אבץ נמוכות באופן מובהק לעומת נבדקי קבוצת הבקרה הבריאים. למרות שלא ברור האם מחסור באבץ [7] היה גורם סיבתי למחלה או לתוצאותיה. אני עדיין ממליצה על תוספת של 10 מ”ג אבץ בצורת נוזל ארבע עד חמש פעמים בשבוע.
2. מזונות עתירי פוליפנולים
במחקר על פוליפנולים בטיפול במחלות אוטואימוניות, פוליפנולים התגלו כטיפולים מבטיחים למחלות אוטואימוניות בשל תכונותיהם נוגדות הדלקתיות. לפוליפנולים פוטנציאל נוגד חימצון והם ממלאים תפקיד גם כנוגדי חיידקים. מזונות עתירי פוליפנולים רבי עוצמה [8] כוללים תה ירוק, זיתים, פירות יער, זרעי פשתן, כורכום ותפוחים.
3. ויטמין D
לוויטמין D תפקיד חשוב ביותר בתפקוד הבריא של מערכת החיסון. מחסור בוויטמין D התקשר אל [9] הפרעות אוטואימוניות רבות. [10-16] ניסויים קליניים גילו את התועלות של תוספי ויטמין D ללוקים במחלות אוטואימוניות [17-19], בעיקר בהפחתת הרגישות להתפתחות של מחלות אוטואימוניות והקלת חומרת המחלה תוך שיפור התגובה לטיפול.
למרבה המזל, ניתן להעלות בקלות את הכמות של ויטמין D בגוף על ידי הגברת החשיפה הבריאה לשמש, אכילת יותר מזונות עתירי ויטמין D כגון פטריות שנחשפו לאור השמש ולקחת תוספי ויטמין D. נא לעיין בפרק על ויטמין D (פרק 71) כדי לגלות כיצד להבטיח רמות ויטמין D מספיקות לסוג העור ולסביבת המגורים שלכם.
4. חומצות שומן אומגה 3
לחומצות שומן אומגה 3 השפעות מועילות על מחלות דלקתיות והפרעות אוטואימוניות. תוספים תזונתיים המכילים חומצות שומן אומגה 3 ממקורות צמחיים מסייעים לניהול הפרעות אוטואימוניות, להפחית במידה ניכרת את פעילות המחלה ולהקטין את הצורך בשימוש בנוגדי דלקות. כמה מהמזונות המזינים ביותר [20-23] העשירים בחומצות שומן אומגה 3 שמומלץ להוסיף לתזונה שלכם כוללים טופו, אגוזי מלך, זרעי קנבס, פשתן וצ’יה, ירקות עלים ירוקים, אצות ים ותוספי חומצות שומן אומגה 3 ממקורות צמחיים.
5. קוורצטין
לקוורצטין פעילויות נוגדות דלקתיות, נוגדות חימצון, מגנות על מערכת העצבים ונוגדות אלרגיות. בנוסף לכך, הקוורצטין אינו רעיל. קוורצטין מסייע לדיכוי דלקות ורדיקלים חופשיים תוך הגדלת מספר האנזימים נוגדי החימצון, לרבות גלוטאתיון פראוקסידאז, סופראוקסיד דיסמוטאז וקטלאז. [24-25]
קוורצטין מצוי בבצלים, פטרוזיליה, מרווה, ענבים, דובדבנים, פירות יער, פירות הדר ותפוחים. יש לצרוך לפחות אחד ממזונות אלו מידי יום. אם הנכם מעדיפים תוספים, יש ליטול אותם באופן סדיר בשל ספיגתו הנמוכה ופינויו המהיר מהגוף.
6. פרוביוטיקה
מיקרוביום בריא מסייע לעיבוד מזון לא מעוכל, להפיק חומרים מזינים מהמזון, וליצור חומרים מזינים ומטבוליטים המועילים לבריאות. חיידקים בריאים אלו המרכיבים את המיקרוביום האנושי שומרים על בריאות המעיים. בנוסף לכך, באמצעות מנגנונים רבים, חיידקים אלו משמרים את שלמות המחסום הרירי של המעיים, פועלים נגד צמיחת פתוגנים, ומווסתים את תגובות מערכת החיסון האנושית. השינוי של המיקרוביום התגלה כקשור למחלות אוטואימוניות.
מיקרוביום מזיק ולא מאוזן נוצר בגלל תזונה לא בריאה, סגנון חיים מודרני מלא בדחק, חשיפה לרעלנים סביבתיים, שמירת היגיינה קפדנית מידי וגנטיקה אם המחלה האוטואימונית מופיעה בגיל צעיר. [26]
חיידקי מעיים מזיקים יכולים לייצר חומרים כמו ליפופוליסכרידים ואנטיגנים חיידקיים, המפעילים תאי חיסון וגורמים לדלקת נרחבת. כאשר תוצרי הלוואי הללו חוצים מחסום מעי מוחלש, לעתים קרובות הופך ל”דולף” על ידי מטבוליטים ממיקרוביום לא בריא, הם יכולים לעורר או להחמיר מחלות אוטואימוניות שונות.
מיקרוביום מעיים בריא הוא המפתח לשמירה על מערכת החיסון מאוזנת וחזקה, מכיוון שהוא עוזר לעורר תגובה חיסונית תקינה. [27-30]
לכן חיידקים פרוביוטיים חיוניים לכל מי שלוקים במחלות אוטואימוניות, שכן הם מסייעים לאיזון המיקרוביום במעיים, משפרים את תפקוד מערכת העיכול ומגנים מפני לקות תפקוד חיסונית. להגברת צריכת הפרוביוטיקה, יש להשתדל גם לצרוך באופן סדיר מזונות מותססים המכילים באופן טבעי חיידקים פרוביוטיים כגון קימצ’י, כרוב כבוש, קפיר, טמפה וקומבוצ’ה. למי שאינם אוהבים מזונות מותססים, קל לקבל כמות מספקת של חיידקים פרוביוטיים באמצעות תוספים. יש להשתדל להוסיף עשרה זני חיידקים שונים ו-100 מיליון יחידות יוצרות מושבות. מידע זה מצוי על תווית המרכיבים של התוסף הפרוביוטי.
מחקרים שנערכו לאחרונה מעידים כי המיקרוביום ממיר קוורציטין למולקולות הניתנות לספיגה ביתר קלות. לכן כדאי ליטול פרוביוטיקה [31] ביחד עם קוורציטין.