מחלת לב או מחלת לב וכלי דם הנה הגורם המוביל למוות בארצות המפותחות, וטרשת העורקים הנה מחלת הלב הנפוצה ביותר כיום.

מחלות לב גורמות לרבע מכלל מקרי המוות, עם 17.3 מיליון מקרי מוות מידי שנה ברחבי העולם, ושיעור זה צפוי לעלות למעל 26 אחוזים עד שנת 2030.

גורמי סיכון

מחלות לב מופיעות לעתים תכופות יותר אצל גברים מאשר אצל נשים עד גיל המעבר, אך מגיל המעבר הסיכונים היחסיים ללקות במחלת לב זהים אצל גברים ונשים כאחד. היסטוריה משפחתית של מחלות לב וכלי דם לפני גיל חמישים וחמש אצל בני משפחה ממין זכר מדרגה ראשונה או לפני גיל שישים וחמש אצל בני משפחה מדרגה ראשונה ממין נקבה, פגמים גנטיים של רמות גבוהות של שומנים בדם (היפרכולסטרולמיה), היפרליפידמיה והיפרטריגליצרידמיה), השמנת יתר, סוכרת סוג 2, לחץ דם גבוה ותסמונת מטבולית יגבירו את הסיכון להתפתחות מחלת לב וכלי דם. 

על שינויים בסגנון החיים להתחיל בשלב מוקדם למניעת התפתחות המחלה. 

רובד כולסטרול טרשתי (פלאק) בעורקי הלב בדרך כלל הגורם למחלת לב כלילית. תהליך ההצטברות של רובד כולסטרול טרשתי מכונה טרשת עורקים. רובד טרשתי שומני מתפתח לנגעים שומניים, המורכבים בעיקר מכולסטרול על הציפוי הפנימי של כלי דם מרכזיים. רובד טרשתי שומני זה מתעבה בתהליך איטי ומצר את החלק הפנימי של כלי הדם. היצרות כלי הדם או התפתחות קריש דם עלולה בסופו של דבר לחסום את זרימת הדם כך שתמנע אספקת חמצן וחומרים מזינים לתאים וזה יגרום למותם. זהו התהליך של התקף לב (ראה פרק 37 למידע נוסף). 

התסמינים הנפוצים ביותר של מחלת לב וכלי דם הם כאבים בחזה המקרינים בדרך כלל לזרוע השמאלית. 

גם רמות מוגברות של שומנים בדם קשורות למחלת לב.  פרופיל כולסטרול בדם עם רמות כוללות גבוהות של כולסטרול ”רע“ LDL ורמות נמוכות של כולסטרול ”טוב“ HDL מהווים גורמי סיכון משמעותיים למחלות לב. נא לעיין בפרק הבא (80) למידע נוסף. הסיכון למחלות לב עולה בשל העדר פעילות גופנית, תזונה עתירת שומן טרנס ושומן רווי, דחק נפשי, ועישון.

מניעת מחלות לב על ידי שנוי סגנון חיים הנה אפשרית ואף מומלצת. 

התזונה ממלאת תפקיד מכריע בהגנה על הלב מפני גורמי סיכון המשפיעים על בריאות הלב, כגון לחץ דם, דלקתיות ורמות טריגליצרידים גבוהות. 

להלן מספר שינויים בתזונה ובסגנון החיים ותוספים תזונתיים המשפרים את בריאות הלב.

1. הרגלי תזונה בריאים

כיוון שטרשת העורקים הנה מחלה דלקתית התורמת לשכיחות ולתמותה הניכרת ממחלות לב, הפחתת הדלקתיות הנה חיונית למניעת מחלות לב, ודלקתיות הוכחה כניתנת להפחתה על ידי תזונה. [1-4] 

הפחתת צריכת המזון לא בריא ככל הניתן יכולה למנוע בעיות לב ראשיות ומשניות רבות. למרות שתוספים עם חומרים מזינים מסוימים יכולים להועיל, הם אינם יכולים להחליף את היתרונות של תזונה בריאה. 

מחקרים שבחנו את ההשפעות של שומנים מהתזונה על פרופילי השומנים בדם העידו על תוצאות שליליות מתזונה עתירת שומנים רוויים ושומני טרנס. [5]

תזונה דלת שומנים רוויים ועשירה יותר בשומני חד ורב רוויים יוצרת פרופילי שומנים טוב יותר וסימני דלקת נמוכים יותר. [6]

הנחיות לתזונה בריאה כוללת צריכה של מגוון פירות וירקות עתירי סיבים, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים וזרעים, ומעט מאוד, אם בכלל, מוצרים מהחי מכל הסוגים, תוך הימנעות ככל הניתן ממזונות מעובדים, מזונות ומשקאות ממותקים ודגנים מעובדים (לבנים). [7-8]

לפי מחקר של מרכז סיקארון למניעת מחלות לב וכלי דם של אוניברסיטת ג’ונס הופקינס, תזונה ים תיכונית וצמחונית, ששתיהן עשירות במזונות מהצומח, הן המועילות ביותר לבריאות מערכת הלב וכלי הדם. [9] 

חלק מהמזונות הנחשבים למועילים ביותר ללב כוללים תפוחים אדומים, אבוקדו, שמן זית, אגוזי מלך, שעועית, ירקות עלים ירוקים, עגבניות ומוצרי סויה, לרבות טופו. מזונות אלו עשירים בוויטמינים, מינרלים, פוליפנולים, פיטוכימיקלים, חומצות שומן אומגה 3, ליקופן, שומנים לא רוויים, סיבים תזונתיים, ונוגדי חמצון הממלאים תפקיד מכריע בשמירת בריאות הלב בשל יכולתם למנוע עקה חימצונית, המעיקה על מערכת הלב וכלי הדם. התגלה קשר הפוך בין צריכה מוגברת של פירות וירקות [10] לבין הסיכון למחלות לב. [11]

מומלץ גם להגביל את צריכת האלכוהול והמלח. חוקרים גילו כי צריכת פחות אלכוהול התקשרה לסיכון נמוך יותר לתמותה הקשורה ללב. [12-17]

כיום הדיאטות הנפוצות ביותר, לרבות הדיאטה הקטוגנית ודיאטת פליאו, מזיקות לבריאות הלב והמוח שכן הן אינן תומכות בבריאות כלי הדם. 

בקרת צריכת השומן והכולסטרול מהתזונה הנה חיונית להפחתת הסיכון למחלות לב: צריכת השומן הכוללת לא תעלה על 25 אחוזים מצריכת האנרגיה היומית (500 קלוריות לערך מתוך 2000 קלוריות ליום). צריכת שומן רווי תהיה מינימלית (עד 2 אחוזים או 40 קלוריות ליום), שומני רב בלתי רוויים יתרמו עד 8 אחוזים (160 קלוריות ליום), ושומני חד בלתי רוויים יתרמו עד 15 אחוזים (300 קלוריות ליום), תוך הימנעות מחומצות שומן טרנס בכלל. 

אין צורך להיכנס לחישובים מפורטים, יש להשתדל רק לאכול חופן אגוזים, או זרעים, מעט זיתים בין הארוחות, או לאכול אבוקדו או למרוח ממרח אגוזים בכריך.

צריכת פחמימות תהווה 65 אחוזים מצריכת האנרגיה היומית הכוללת (או 1300 קלוריות ביום) ותהיה בצורת דגנים מלאים, פירות וירקות. לשם כך יש לאכול שלוש ארוחות עתירי פחמימות ביום ובין 1-2 חטיפי פירות ביום.

יש להשתדל לצרוך בין 25-30 גרם סיבים שרובם יהיו מסיבים מסיסים (שיבולת שועל, אפונה, שעועית, תפוחים, הדרים, גזר, שעורה). צריכת שניים ממזונות עתירי סיבים מסיסים אלו ביום מאפשרת להשיג את הרמות המומלצות. 

צריכת חלבונים תהווה לפחות 11 אחוזים מצריכת האנרגיה היומית הכוללת או 220 קלוריות. מומלץ לצרוך ספל אחד של קטניות כגון שעועית, אפונה או עדשים, או מוצרי סויה לא מהונדסים גנטית כמו טופו פעם ביום. המחקר  מלמד כי מוצרי סויה קשורים לסיכון מופחת למחלות לב כליליות, ירידה ברמות של כולסטרול ”רע“ LDL, ועלייה ברמות של כולסטרול ”טוב” HDL, וירידה ברמות הטריגליצרידים. [18]

פיטוסטרולים ופיטוסנולים הן מולקולות המצויות במוצרי סויה המונעות את ספיגת הכולסטרול במערכת העיכול. הכמות האידאלית להפחתת רמת הכולסטרול הנה 25 גרם של חלבון סויה ליום. חלבון סויה בריא מצוי במזונות הבאים: מיסו, אוקרה (לא אוכרה או במיה), חלב וגבינות סויה, יוגורט סויה, פולי אדממה וסויה, טמפה וטופו. 2 כפות לערך של כל אחד ממוצרים אלו יסייעו להשיג את הכמויות הדרושות. 

2. שמירת משקל גוף בריא

ירידה במשקל מובילה לשיפורים ברגישות לאינסולין וירידה בדלקתיות בגוף. [19]

תזונה בריאה ביחד עם פעילות גופנית סדירה הנה השילוב הטוב ביותר לשמירת משקל בריא ומניעת השמנת יתר. 

צריכת אנרגיה מופרזת וסגנון חיים עם פעילות גופנית מעטה או ללא פעילות גופנית כלל תורמים להפרשת מתווך פרו-דלקתי הגורם לדלקתיות בגוף. [20] על צריכת האנרגיה הכוללת שלכם לשקף את הוצאת האנרגיה שלכם לשמירת משקל גוף רצוי ולמנוע עלייה במשקל.

אם יש צורך לרדת במשקל, אני ממליצה מאוד להצטרף לתכנית “דיאטת גרילה: תכנית בת 12 שבועות לירידה במשקל“ שהוכחה כדרך הבריאה ביותר לירידה במשקל ולשמירת המשקל החדש לצמיתות.

3. פעילות גופנית סדירה 

לפי מחקר על פעילות גופנית והסיכון למחלות לב, אנשים עם משקל יתר והשמנה נמצאים סיכון גבוה יותר של עשר שנים ללקות במחלות לב וכלי דם לעומת אנשים במשקל תקין. השמנת יתר מעלה את רמות הכולסטרול, [21] גורמת לעליית לחץ הדם ולסיכון מוגבר להתקף לב. השמנת יתר גם גורמת לדלקתיות ועלולה להוביל לסוכרת. לפי אגודת הלב האמריקאית, אנשים עם סוכרת נוטים פי ארבע ללקות גם במחלת לב.

פעילות גופנית מסייעת לשמירת משקל ומפחיתה את רמות הדחק הנפשי, המעיק על הלב על ידי שחרור של הורמוני דחק. פעילות גופנית סדירה מפחיתה גם את הדלקתיות ומסייעת להבטיח זרימת דם מיטבית, השומרת על לחץ הדם ברמות בריאות ועל התפקוד התקין של העורקים. סוג הפעילות הגופנית הטובה ביותר לשיפור בריאות הלב היא אימוני סיבולת אירוביים כגון הליכה, ריצה, שחייה או רכיבה על אופניים. יש להשתדל לעסוק בפעילות גופנית המספיקה לשריפת לפחות 200 קלוריות ביום (כ-30 דקות של הליכה מהירה)

4. להפסיק לעשן

עישון סיגריות ידוע מזה זמן רב כקשור לכל סוגי מחלות הלב. מחקרים שונים הוכיחו את ההשפעות השליליות של העישון על הלב, לרבות כשל לבבי, דום לב פתאומי, שבץ ואוטם חריף של שריר הלב (התקף לב). עישון גורם להצטברות של רובד טרשתי בכלי הדם [19], העלול להפוך לקרישי דם ולחסום את זרימת הדם המיועד לשרירי הלב. יתרה מזו, כימיקלים מסוימים בסיגריות עלולים להסמיך את הדם שבתוך העורקים והוורידים ולגרום לעלייה ברמות הכולסטרול. 

5. הפחתת רמות הטרי-מתיל-אמין-אוקסיד ((TMAO 

בחמש השנים החולפות, התמקד המחקר הרפואי בנושא בראות הלב על הקשר המורכב בין מערכת העיכול ללב. 

המיקרוביום במעיים כולל טריליוני חיידקים השוכנים בדרכי העיכול ומשפיעים על הבריאות על ידי סיוע לעיכול מזון, ייצור ויטמינים המווסתים את מערכת החיסון, ומגנים מפני מיקרו-אורגניזמים הגורמים למחלות. 

החוקרים של קליבלנד קליניק דיווחו על ממצאים ממספר מחקרים שהעידו כי המיקרובים במעיים משנה ישירות את תפקוד של טסיות הדם ומשפיע על הסיכון לשבץ ולהתקף לב.

כיצד זה פועל?

אנו צורכים חומרים מזינים מסוימים על סמך התזונה שלנו. אם נאכל מוצרים מן החי באופן קבוע, הרכב רכיבי התזונה שנקבל יהיה שונה מאשר מתזונה צמחית וזה ישפיע על סוגי החיידקים שישגשגו במיקרוביום במעי שלנו. לדוגמה, כולין מצוי בשפע בבשר אדום, במוצרי חלב ובחלמונים, ו-L-קרניטין נמצא בבשר אדום ובמשקאות אנרגיה מסוימים. אם נאכל מוצרים מן החי, אז יהיה לנו שפע של חיידקים במעיים שלנו שעוזרים לפרק את החומרים המזינים האלה, אך לדאבונינו, מפירוק של חומרים מזינים אלה, החיידקים האלה יוצרים תרכובת בשם טרימתילאמין (TMA).לאחר מכן ה-TMA נודדת אל הכבד, היכן שהוא מומר לתרכובת החוסמת את העורקים בשם טרי-מתיל-אמין-אוקסיד (TMAO).

טרי-מתיל-אמין-אוקסיד ברמות גבוהות תורם ישירות לסיכון מוגבר לאירועים הקשורים לקרישי דם, כגון שבץ מוחי או התקף לב. במחקר שנערך בשנת 2016, הראו מדענים כי רמות מוגברות של טרי-מתיל-אמין-אוקסיד בדם קשורות לשיעורים גבוהים יותר של מוות בטרם עת בקבוצה של 2235 מטופלים עם מחלות לב וכלי דם. למטופלים עם רמות מוגברות של TMAO בדם היו נתונים בסיכון גבוה פי ארבע למוות מכל גורם במהלך חמש השנים הבאות. TMAO משנה את המטבוליזם של הכולסטרול [23] ותורם להצטברות הכולסטרול בדפנות העורקים.

מדד למחלה עתידית

מחקר מינואר 2017 גילה כי רמות גבוהות של TMAO בדם מהוות מדד מסוכן לאנשים הפונים לחדר המיון עם כאבים בחזה. רופאים מתחילים כעת להכיר [24] ברמות TMAO כסמן ביולוגי קריטי למחלת לב, בדומה לרמות גבוהות של כולסטרול וטרופונין טי. גם במקרה של רמות כולסטרול נמוכות או לחץ דם נמוך, רמות גבוהות של TMAO מעידות על סיכון מוגבר למחלת לב.

מקור ה TMAO

מערכת העיכול מכילה טריליוני חיידקים, והאיזון של מערכת אקולוגית מסובכת זו חיוני לבריאותנו. חלק מהחיידקים ניזונים מכולין וקרניטין. חומרים מזינים אלו מצויים בשפע בבשר, מוצרי חלב וביצים. בשר כבש ובקר מסוכנים יותר מכל שכן הם מכילים בין 50-160 מ”ג קרניטין למנה, לעומת 3-8 מ”ג לערך בפירות ים, עוף, חזיר ומוצרי חלב עתירי שומן. לאנשים שאינם צורכים בשר לא יהיו החיידקים המייצרים TMA וזה המפחית את הסיכון למחלות לב. 

גם הכליות רגישות ל TMAO לפי מחקר שנערך על מעל 3,500 נבדקים עם כליות בריאות, רמות TMAO גבוהות התקשרו למחלות כליה כרוניות ושיעורי תמותה גבוהים יותר בחמש השנים שלאחר המחקר. [25]

תזונה טובה עושה את ההבדל 

תזונה עשירה בכולין וקרניטין ממריצה את צמיחת החיידקים הניזונים מהם במיקרוביום שלכם. פעילות זו תוביל לייצור מוגבר של TMA על ידי החיידקים, שיגיע לכבד כדי לייצר יותר TMAO בגוף, וייגרום לנזק נוסף. 

תזונה המבוססת על מזונות מלאים מהצומח שאף פעם או לעתים רחוקות בלבד כוללת מוצרים מהחי – פעם בשבוע לכל היותר, ולעומת זאת עשירה בחלבונים מהצומח כגון קטניות וסיבים, תיצור מיקרוביום בריא במעיים שתומך בבריאות. תזונה זו התגלתה כדרך היעילה ביותר להפחית במידה ניכרת את הסיכון למחלות כלי דם.  

תוספים מומלצים

רוב הניסויים בתוספי ויטמינים או חומרים מזינים אחרים בקרב נבדקים בריאים לא הניבו את אותה ירידה ברמת הסיכון שניתן היה לראות בצריכת תזונה איכותית מבוססת צמחים. לכן יש למקד את המאמצים בקידום הרגלי תזונה כוללים טובים יותר עם תוספים כאסטרטגית תמיכה לשינויים תזונתיים. 

יתרה מזו, חומרים מזינים מתוספים במינונים גבוהים קרוב לוודאי שיחוללו השפעות שונות לעומת חומרים מזינים ממקורות מזון שבהם הוויטמינים והמינרלים באים יחד עם חומרים מזינים מועילים אחרים, לרבות סיבים, אבות מזון ותרכובות ביולוגיות פעילות המצויות במקורות מזון, המספקים תועלות שונות לגוף שלנו.

לאור זאת, תוספים מסוימים יכולים לתמוך בשינוי תזונתי לתזונה עתירת סיבים המבוססת על מקורות מהצומח ולסייע להאצת תהליך הריפוי.

1. ויטמינים ומינרלים

מחסור בחומרים מזינים נוגדי חמצון, או חומרים מזינים בעלי תפקיד עקיף בתמיכה בפעילות נוגדת חמצון כולל אבץ, סלניום, מגנזיום וויטמינים C ו-D מוביל לסיכון מוגבר למחלות לב. לכן יש לבדוק את הרמות של ויטמינים אלו באופן סדיר ולהוסיף בעת הצורך. [26-35] 

2. ליקופן

ליקופן הוא קרוטנואיד המצוי בפירות וירקות אדומים כגון עגבניות, אבטיחים ופפאיה. 

לליקופן תועלות בריאותיות רבות. מחקרים הראו כי הליקופן מפחית את הסיכון לטרשת עורקים על ידי הפחתת המתווכים הדלקתיים, הפחתת הצטברות הטסיות והחימצון של כולסטרול LDL, ובסיוע למניעת אי-תפקוד האנדותל (הדופן הפנימית של כלי הדם), מה שמוביל לזרימת דם לקויה ולסיכון גבוה יותר למחלות לב. [36-39] 

ניתן לקבל כמות מספקת של ליקופן על ידי צריכת עגבניות טריות, רסק עגבניות ורוטב עגבניות מידי יום. 

3. פוליפנולים – נוגדי חמצון תזונתיים

פוליפנולים המסייעים לבריאות הלב מצויים בפירות (בעיקר פירות יער), ירקות, אגוזים, זרעים, עשבי תיבול, תבלינים, תה ירוק ושוקולד, ומכילים מגוון רחב של תועלות בריאותיות למניעת מחלות לב. [40-41]

פוליפנולים מסייעים לעיכוב ההתקדמות של טרשת העורקים, בזכות פעולותיהם נוגדות הדלקתיות, נוגדות החימצון והמאזנות את פעולת מערכת החיסון. [42-53]

אני ממליצה לצרוך באופן סדיר תזונה עתירת פוליפנולים. אך אם לא ניתן לעשות כן באופן זמני, ניתן להשלים עם תוספת של מגוון רחב של פוליפנולים וויטמין C מידי יום.

4. חומצות שומן אומגה 3

תוספת חומצות שומן אומגה 3 הוכחה כמפחיתה את רמות הטריגליצרידים בדם אצל אנשים עם רמות טריגליצרידים גבוהות. [54]

לסיכום

לשמירת לב בריא, חשוב מאוד להקפיד על תזונה מתאימה. יש לצרוך מזונות מלאים בריאים בעיקר ממקורות צמחיים, עתירי פוליפנולים וסיבים כפי שצוין לעיל. ניתן לתמוך בתזונה בריאה עם תוספים הנחוצים לריפוי מהיר יותר וכדי להאיץ את המעבר לתזונה בריאה. אם רמת הכולסטרול ”הרע“ LDL עולה על 130 מ”ג/ד”ל, רמת הכולסטרול הכוללת מעל 200 מ”ג/ד”ל, או רמות הטריגליצרידים מעל 150 מ”ג/ד”ל, וקיימים גורמי סיכון אחרים שנזכרו בתחילת הפרק, יש לשקול טיפול תרופתי כדי לתמוך בשינויים התזונתיים. במקרה של רמות LDL של מעל 190 מ”ג/ד”ל ללא גורמי סיכון אחרים יש לשקול טיפול תרופתי. 

במהלך השלב הראשוני לאחר התקף לב

בדיקות דם עשויות לגלות אנזימים וחלבונים המשתחררים משריר הלב הפגום לאחר התקף לב; סמנים לבביים אלו משמשים גם לצורך אבחון.  במהלך שלב זה לאחר מות הרקמות מחוסר חמצן, גם שינויים תזונתיים נחוצים לצורך החלמה. המטרה הנה לחזק את הלב כך שיוכל להחלים מהר יותר, להוריד את רמת הכולסטרול LDL וגורמי סיכון ידועים אחרים כדי להאט את התקדמות המחלה.

ביום הראשון לאחר התקף לב, יש להפחית את צריכת המזון כדי להקל על עומס העבודה של הלב הפגום. עיכול, ספיגה ומטבוליזם של מזון מצריכים פעולה מוגברת של הלב. בימים שלאחר התקף לב מומלץ מאוד לאכול מנות קטנות מספר פעמים ביום. יש להגדיל באטיות את צריכת המזון אך לא לאכול יותר מדרישות האנרגיה של גופכם. יש להימנע ממשקאות המכילים קפאין, טמפרטורות גבוהות או נמוכות באופן קיצוני וכמויות גדולות של נתרן (מעל 1500 מ”ג/יום או חצי כפית ליום). יש לאמץ בהדרגה את ההרגלים התזונתיים של התזונה האידאלית לבני אדם למניעת ההישנות של בעיות לב. למידע נוסף נא לקרוא בספרי “התזונה האידאלית לבני אדם