סרטן המעי הגס, הידוע גם כסרטן המעי, הוא הגורם השני לתמותה הקשורה לסרטן בעולם המערבי, והסרטן השלישי בשכיחותו בקרב גברים ונשים ברחבי העולם. למרות שזהו אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר, סרטן המעי הגס הוא גם אחד מסוגי הסרטן שניתנים למניעה ביתר קלות.
ככל שמתבגרים, עולה הסיכון לסרטן המעי הגס. גורמי הסיכון למחלה הם הרגלי תזונה לקויים, חוסר פעילות גופנית, השמנת יתר ועישון.
הטיפול המקובל לסרטן המעי הגס הוא בדרך כלל ניתוח (98% מכלל המקרים), וטיפול בהקרנות או כימותרפיה (30% ביחד).[1]
ניתוח כרוך בסיכון גבוה לסיבוכים, לדיכאון, לירידה בתפקוד הגופני ובאיכות החיים.[2-7]. ומעל 30% מהחולים יחוו הישנות של המחלה גם לאחר טיפול או ניתוח.[8]
הדרך הטובה ביותר למנוע סרטן המעי הגס היא על ידי אימוץ תזונה ואורח חיים בריא; טיפול בסרטן המעי הגס עשוי לכלול גם ניתוח וגם שינוי אורח החיים, כשהדגש הוא על שינוי תזונתי.
להלן דרכים טבעיות למניעת סרטן המעי הגס או הישנותו, באמצעות תזונה ותוספי מזון:
1. הפחיתו את צריכת הבשר האדום
בין הרכיבים התזונתיים הפרו-דלקתיים נמנים פחמימות פשוטות, חלבונים מהחי, שומנים לא בריאים לרבות שומן טראנס, עודף כולסטרול ושומן רווי. בבשר יש את כל אחד מהמרכיבים הפרו-דלקתיים הללו מלבד פחמימות פשוטות. תרכובות פרו-דלקתיות כוללות:
מחקרים אפידמיולוגיים נרחבים רבים בדקו את הקשר בין צריכת בשר אדום ובשר מעובד לסיכון לסרטן המעי הגס. רוב המחקרים מצאו קשר חיובי בין צריכה גבוהה של בשר אדום או בשר מעובד לסיכון לפתח סרטן המעי הגס.[12-21]
מכיוון שצריכת בשר אדום ובשר מעובד הם גורמים המגבירים את הסיכון לסרטן המעי הגס, ההמלצה שלי היא להוציא אותם ככל שאפשר מהתזונה. מוטב לצרוך חלבון ממקורות צמחיים בריאים יותר כגון מקטניות (שעועית, אפונה חומוס ועדשים). פולי סויה וטופו הם קטניות בריאות במיוחד למניעת סרטן המעי הגס וריפויו, כפי שמוסבר בהמשך.
2. צריכת איזופלבון ממוצרי סויה
פיטואסטרוגנים או אסטרוגנים צמחיים באים מצמחים ומדמים אסטרוגן, מכיוון שהמבנה שלהם דומה. אולם פיטואסטרוגנים אינם זהים להורמונים אנושיים ופועלים בצורה שונה מאסטרוגנים טבעיים בגוף.
למוצרי סויה, שעשירים בפיטואסטרוגנים, יש אפקט אנטי-אסטרוגני שמעכב את ההשפעות המעודדות צמיחה של האסטרוגן בפועל. לכן לפיטואסטרוגנים אלו יש השפעה אנטי-סרטנית על תאים סרטניים הורמונליים, גם כשהם מצויים בריכוזים נמוכים.
מחקר גילה שצריכת איזופלבון ממוצרי סויה יכולה להפחית ב-23% את שכיחות הסיכון להתפתחות גידולים במעי הגס ופי הטבעת ולסרטן המעי הגס.[22] אני ממליצה להוסיף מוצרי סויה לתזונה על ידי צריכה קבועה של טופו, אדממה, מיסו או נטו.
3. פיטוכימיקלים בפירות, ירקות ותבלינים
פירות וירקות עשירים בפיטוכימיקלים שנחקרו ונמצאו כמגנים מפני סרטן. במחקר על תפקידם של פיטוכימיקלים במניעת סרטן המעי הגס, הוכח כי מזונות עשירים בפיטוכימיקלים כגון כורכום, זנגביל, תפוחים, ג’ינסנג, פירות יער, בוטנים וענבים מעכבים את הישרדות תאי סרטן המעי הגס.[23]
4. צריכת מזונות עשירים בפרה-ביוטיקה (פרה-ביוטיקה או מזונות עשירים בסיבים תזונתיים מסויימים)
המיקרוביום מסתגל לשינויים בתזונה ובסביבה. הזנחה קיצונית, חוסרים תזונתיים, מתח ואורח חיים שברובו בישיבה, כל אלו יובילו לאובדן איזון במיקרוביום שיוביל להפרעות במעיים, למחלות מעי דלקתיות ולסרטן המעי הגס.
מזונות עשירים בפרה-ביוטיקה מזינים את החיידקים הטובים ועוזרים להם להתרבות. צוות מדענים מצא כי צריכת מזון עשיר בפרה-ביוטיקה קשור להשפעות אנטי-סרטניות.[24] מזונות עשירים בפרה-ביוטיקה עוזרים לגוף לנקות את הגנוטוקסינים (רעלים שפוגעים בגנים) שבמעיים ולעתים קרובות גורמים למוטציות. המדענים הגיעו למסקנה ש”סרטן המעי הגס בחלק גדול מהאוכלוסייה נובע ממוטציות בגנים שמתרחשות במהלך חייו של אדם. וניתן לעכב או למנוע את המוטציות הללו על ידי מניעתן”. הוכח כי חיידקי חומצת חלב (לקטובצילוס) במעיים ומזונות פרה-ביוטיים משביתים חומרים גורמי סרטן גנוטוקסיים, ומונעים מוטציות גנטיות ברקמות המעי הגס.
פרה-ביוטיקה נמצאת באופן טבעי במזונות צמחיים שונים. צריכת מזונות אלו תפחית את הסיכון לסרטן המעי הגס: בצל מכל הסוגים, שום, אספרגוס, ארטישוק ירושלמי, ארטישוק, שורש עולש, דגנים מלאים, סויה, שעועית, שזיפים וענבים, צימוקים, דבש טרי, אגוזים וזרעים. כל אלו הם מזונות עשירים בפרה-ביוטיקה.
מזונות שיש להימנע מהם הם אלו שמספקים הזנה לחיידקים לא בריאים: סוכר, מזון מעובד ומוצרים מהחי. יש ליטול אנטיביוטיקה רק בעת הצורך. הימנעו מתרופות נוגדי חומצה, תרופות נוגדות דלקתיות וממתיקים מלאכותיים, לרבות סוכרלוז, שמשפיעים על המיקרוביום לרעה.[25-27]
השפעותיו של מזון עשיר בסיבים:
ניתן להוסיף סיבים לתזונה על ידי צריכת דגנים מלאים במקום כל דגן מעובד, ואכילה עקבית של סוגים רבים של קטניות, פירות וירקות.
5. נוגדי חמצון צמחיים
עקה חמצונית עלולה להוביל למוטציות גנטיות ולנזק לדנ”א, וכתוצאה מכך לסרטן. נוגדי חמצון ממקורות צמחיים יכולים לעכב זאת. במחקר שבוצע על ידי צוות מהמחלקה לביוסטטיסטיקה באוניברסיטת חאמאדן למדעי הרפואה באיראן, הסיקו החוקרים שצריכה מוגברת של נוגדי חמצון בתזונה מפחיתה את הסיכון לסרטן המעי הגס אצל אנשים בריאים.[30] דוגמאות לנוגדי חמצון צמחיים רבי עוצמה שתוכלו לכלול בתזונתכם באופן קבוע: שום, כורכום, גינקו בילובה, זנגביל, ציפורן, אורגנו, אגוז מוסקט וטימין. ניתן גם להכין מהצמחים הללו תה: יוצקים עליהם מים פושרים ומשרים במשך 30 דקות לפחות. רצוי לשתות מספר פעמים בשבוע.
תוספים תזונתיים
1. חומצות שומן רב בלתי רוויות אומגה 3
מחקר בראשות צוות של חוקרים ממכון לידס למדעים ביו-רפואיים וקליניים חשף ראיות מעבדתיות ופרה-קליניות התומכות בצריכת חומצות שומן רב בלתי רוויות אומגה 3 למניעה וטיפול בסרטן המעי הגס.[31] לחומצות שומן רב בלתי רוויות אומגה 3 יש תכונות נוגדות דלקתיות. זרעי צ’יה, זרעי פשתן, אגוזי מלך, טופו, כרוב ניצנים ואצות עשירים בחומצות שומן רב בלתי רוויות אומגה 3 וניתן לצרוך אותם באופן קבוע. אגוזי מלך ואצות הם חטיפים מצוינים, וניתן להוסיף צ’יה וזרעי פשתן למזונות כגון דייסות ומרקים מבלי לפגוע בטעמם.
2. ויטמין D3
מחקר אחד שפורסם בכתב העת World Journal of Gastrointestinal Oncology הסיק כי ויטמין D3 סייע להפחית את שכיחות סרטן המעי הגס ב-50%, בשל יכולתו לווסת את חילוף החומרים של סידן ופוספט, ולעכב מצבי דלקת המובילים לגידולים במעי הגס.[32]
הדרכים הטובות ביותר להגברת ויטמין D3 בגוף הן באמצעות חשיפת העור לקרני UVB מהשמש או על ידי תוספי תזונה. חשוב לזכור שחשיפה רבה מדי לאור השמש עלולה להגביר את הסיכון לסרטן העור. כדי לקבל רמות בריאות של ויטמין D מהשמש, יש להגביל את החשיפה לשמש לרמות המתאימות לכל אחד באופן אישי. כדי ללמוד כיצד לעשות זאת, עיינו בפרק 71, המכיל את כל המידע על כיצד לקבל מספיק מויטמין D.
פעילות גופנית
אורח חיים בלתי פעיל מעלה את הסיכון לחלות בסרטן המעי. סקירה שיטתית וניתוח על, המשלבת תוצאות של מאמרים ומחקריים רבים, הסיקו שפעילות גופנית לאחר אבחון של סרטן המעי הגס מפחיתה את הסיכויים לאירועים בריאותיים שליליים ומשפרת את הבריאות הכללית. זה לא משנה איזה סוג של פעילות גופנית עושים, משך הפעילות, או מתי עושים את הפעילות ביחס לכימותרפיה או לניתוח כדי להועיל לתוצאות. [33]
ההמלצה שלי היא להתחייב לתכנית אימונים אירובית בעצימות נמוכה, שמתאימה להרגלי היומיום ולאורח החיים, לפחות חמש פעמים בשבוע.