מחלת צליאק (CD) היא הפרעה אוטואימונית שגורמת לדלקת של במעי הדק.
הפתולוגיה של מחלת הצליאק מיוחסת לנטייה גנטית ולתגובה אוטואימונית למוצרים המכילים גלוטן שמצויים בחיטה, בשעורה ובשיפון באנשים שרגישים לכך.
גלוטן הוא שם שניתן לקבוצת חלבונים מסיסים באלכוהול שמצויים בדגנים שונים, לרבות חיטה, שעורה, כוסמין, שיפון וקמוט, כאשר מוסיפים להם מים.[1] מוצרי שיבולת שועל אינם בעייתיים עבור אנשים עם צליאק, אלא אם כן הם מעובדים במתקנים שמעבדים בהם גם מוצרי חיטה, ואז התהליך גורם לזיהום השיבולת שועל עם גלוטן.
הערה: חלבון גלוטן מצוי רק במוצרי חיטה. החלבונים בשעורה, בכוסמין ובשיפון שגורמים לתגובתיות הם הורדיין וסקאלין. אך כדי לפשט את הדברים, כל החלבונים התזונתיים המעורבים במחלת הצליאק מכונים גלוטן. המים מאפשרים לחלבונים אלה להתאחד וליצור את החומר האלסטי שנקרא גלוטן.
הגורמים המעוררים למחלת צליאק הם לעתים קרובות גורמים סביבתיים, כגון זיהומים נגיפיים,[2-3] וחוסר איזון במיקרוביום שמגביר את הסיכון אצל אנשים רגישים יותר.[4]
בשל גורמי הסיכון הסביבתיים, המחלה עשויה להופיע בכל גיל. בין 0.5-1% מהאוכלוסייה עלולים לפתח צליאק, כאשר נשים נפגעות יותר מגברים, ביחס של 1.5:1.[5-6]
אנשים עם תסמונת דאון, סוכרת סוג 1, הפרעות בבלוטת התריס, אנמיה, אי פוריות, אוסטאופורוזיס ואנשים עם מחלת צליאק במשפחתם רגישים יותר (בכ-10-15%) משאר האוכלוסייה לפתח צליאק.[1,7-9]
כאשר אנשים עם מחלת צליאק צורכים גלוטן, חלבון המפעיל צליאק, רירית המעי הדק ניזוקה, הדבר מותיר את הסיסים (מבנים זעירים דמויי אצבעות שעל דופן המעי) לא מתפקדים מה שמקשה על הגוף לספוג חומרים מזינים ממזון, ומחליש את יכולת המעיים להרחיק חומרים מזיקים ממחזור הדם כי מחסום המעיים פחות יעיל.
ישנן שתי השערות לסיבה לעלייה במחלה זו בשנים האחרונות. השערה אחת תולה את הדבר בירידה באיכות הדגנים, והשנייה בייצור גרסאות דגנים חדשות לצורך שימור טוב יותר של הגרעינים בתהליך הייצוא הארוך שלהם למרחקים.[10-11] ההשערות הללו אינן מאושרות, וייתכן שהגלוטן אינו האשם הבלעדי בפיתוח המחלה. יתר על כן, צליאק הינו עדיין מחלה נדירה יחסית בקרב אוכלוסיית העולם.[12]
מחלת צליאק מאובחנת באמצעות ביופסיה של המעי או על ידי ביצוע בדיקות נוגדנים לרקמות. עבור מחלה אוטואימונית זו, טרנסגלוטמינאז של רקמות הוא האוטו-אנטיגן (האנטיגן שמיוצר על ידי התאים או הרקמות של הגוף עצמו ומעורר תגובה חיסונית נגד התאים או הרקמות של הגוף). האבחון נדרש בדרך כלל לאחר שילד בגיל שלוש ומטה סובל מאנמיה, שלשול, חוסר תיאבון, נפיחות בטנית ועיכוב בהתפתחות.[13]
תסמיני הצליאק עשויים להיות שונים מאוד, בהתאם למידת הנזק שנגרם למעיים.
ילדים גדולים יותר עשויים להפגין תסמינים של שלשול, נפיחות, עצירות, כאבי בטן, עיכוב גדילה או ירידה במשקל.[14]
למבוגרים עלולים להיות תסמינים נוירולוגיים כגון כאבי ראש, תחושות נימול בגפיים, אפילפסיה, אטקסיה, חרדה [15-17], דיכאון ותסמונת ספיגת מזון לקויה. חוסר ספיגה של חומרים מזינים מוביל למחסור בברזל, בחומצה פולית, בוויטמין B12, סידן, וויטמין A ו-D. חוסרים אלו מובילים לכיבים חוזרים בפה, לפגמים באמייל השן [18-20] ולמחלות אחרות שקשורות בחוסרים תזונתיים אלו שהינן סיבוכים שכיחים במחלת צליאק בלתי מנוהלת, במיוחד אוסטאופורוזיס. ישנם סיבוכים אפשריים נוספים כאשר מחלת הצליאק אינה מנוהלת, כגון סרטן בלוטות הלימפה, קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן.[21-24] כמו כן ייתכנו הפרעות בפריון, בעיקר ירידה בפוריות.[25]
חלק מהאנשים אינם מפתחים תסמינים, ועם זאת עדיין ייתכן שדפנות המעיים שלהם פגומים.[26]
מחלת הצליאק עוברת במשפחה, הסיכון הוא כ-10% עבור אלה עם היסטוריה משפחתית; לכן, אם ידוע על היסטוריה משפחתית, כדאי לנקוט באמצעי מנע כנגד המחלה.
מניעת מחלת צליאק לפני הופעתה, אצל אנשים רגישים
חסינות מולדת לא ספציפית (מנגנוני ההגנה הטבעיים של הגוף המספקים הגנה מיידית מפני פתוגנים ואינם ספציפיים לפתוגן מסוים) ממלאת תפקיד קריטי בהתפתחות מחלת הצליאק.[27-28] חשוב מאוד להבטיח שהתזונה, עוד לפני התפרצות המחלה, תהיה עשירה באופן קבוע במזונות בריאים עתירי סיבים. השמירה על מיקרוביום בריא תתמוך בתגובה חיסונית מולדת בריאה ותעזור במניעת הופעתן של מחלות אוטואימונית, בין השאר מחלת צליאק.
מזון נקי ופשוט הוא המפתח. ניתן לעשות זאת על ידי צריכה קבועה של קטניות, פירות וירקות. כמו כן מזונות מדגנים מלאים (ללא תוספים כימיים ועם עדיפות לאורגניים). ליתר ביטחון, רצוי לבחור דגנים ללא גלוטן; אם כי כאשר אין צליאק אין בכך צורך. וכמובן חשוב מאוד להימנע מהשמנת יתר.
מספר מחקרים מראים קשר בין מחלת צליאק לשינוי בהרכב המיקרוביום, ודרך חיים זו מסייעת במניעת חוסר איזון במיקרוביום.[29-31]
הגורמים הסביבתיים הידועים כמשפיעים על הרכב המיקרוביום נחשבים גם הם כממלאים תפקיד בהתפתחות מחלת הצליאק.[32-33] כדי ללמוד עוד על נושא קריטי זה, עיינו בספר שלי – “התזונה האידיאלית לבני אדם – מיטוב הבריאות, הביצועים ואריכות החיים – מדריך תזונה מבוסס מדע“.
הנקה במשך מספר חודשים לאחר הלידה והימנעות ככל האפשר משימוש באנטיביוטיקה במהלך השנה הראשונה של התינוק מסייעות בייצור מיקרוביום מגוון ובתמיכה בו, ומקדמות בריאות ביילוד. הדבר חיוני למניעת הופעת מחלת הצליאק.[34-38]
טיפול במחלת הצליאק
יש להתחיל בטיפול בהקדם האפשרי, מיד עם זיהוי המחלה. נקיטת צעדים טיפוליים באופן מיידי חשובה למניעת סיבוכים שעלולים להיות בלתי הפיכים, כגון עיכוב בגדילה, צמיחת שיניים לא תקינה, פגיעה בבריאות ואוסטאופורוזיס.[39]
הטיפול היעיל היחיד לשמירה על רירית בריאה במעי הדק הינו הקפדה על תזונה נטולת גלוטן. הדבר לא קל, אך נדרשת הימנעות מוחלטת מגלוטן בתזונה, לכל החיים.[40-41] ללא גלוטן ישתפרו התסמינים כמו גם איכות החיים, ויימנע הסיכון להפרעות מעיים אחרות או לסרטן.
מאפייניה הבסיסיים של מחלת הצליאק הם: אובדן תפקוד מחסום המעי, תגובה חיסונית מולדת פרו-דלקתית, תגובה חיסונית אדפטיבית לא הולמת ומיקרוביום לא מאוזן. הימנעות מגלוטן מסייעת בצמיחה מחודשת ותיקון של רירית המעיים, ואיזון המיקרוביום. תסמינים נוירולוגיים, עייפות, ותסמיני עיכול לקויים עשויים להימשך תקופה ארוכה יותר לאחר המעבר לתזונה נטולת גלוטן. הצפי להחלמה מלאה נטולת תסמינים הינו בדרך כלל בין שנה לשנתיים.[42-48]
קריאה מדוקדקת של תוויות רכיבי המזון חשובה הן להורים והן לילדים, שכן מזונות מעובדים רבים משתמשים בגלוטן כחומר מסמיך או כחומר מילוי. לאנשים עם צליאק מומלץ ביותר להצטייד בערכות בדיקה ביתית לגלוטן.
מכיוון שההפרעה משפיעה על הרירית המעיים – ועל ספיגת חומרים מזינים – יש להיות במעקב מתמיד אחר מחסור בוויטמינים ומינרלים, וליטול תוספי מזון מיד כאשר מתחילים בתזונה נטולת גלוטן. תתכן ירידה במשקל כתוצאה מאי צריכת חלופות חיטה בריאות במידה מספקת. אז יתכן גם עיכוב בספיגת תרופות. יש להתייעץ על כך עם הרופא המטפל.
אנשים עם צליאק מצויים בסיכון גבוה יותר למחלות לב ולעצירות חמורה, בגלל צריכת סיבים לא מספקת בעקבות הוצאת דגנים עם גלוטן מהתזונה שלהם.[49-51] לכן חשוב להדגיש שמדגנים המכילים גלוטן אומנם צריך להימנע, אך אין להימנע מדגנים מלאים אחרים. דגנים, שהם עשירים בסיבים חיוניים לשמירה על מיקרוביום בריא ועל תפקוד בריא של המעי ומערכת החיסון. הימנעו מחיטה, משעורה, מכוסמין, שיפון וקמוט, שכולם מכילים גלוטן, והחליפו אותם בדגנים ובזרעים בריאים העשירים בסיבים שאינם מכילים גלוטן.
דגנים וזרעים בריאים נטולי גלוטן:
כשאתם קונים מזון, בִּדְקוּ את מרכיביו של כל מוצר. לשמירה על בריאותכם, הימנעו ממזונות מעובדים, לרבות גרסאות של לחם ללא גלוטן שעשיר בעמילנים. מומלץ ביותר להכין לחם בעצמכם. אפשר להכין מספר כיכרות מראש ולשמור בהקפאה. מעבירים את כיכר הלחם למקרר בערב, ועד הבוקר הלחם יהיה מוכן לאכילה.
תוספים תזונתיים
יתכן שיהיה צורך בהשלמת רכיבים תזונתיים, שכן עשויים להיות חוסרים בתפריט נטול גלוטן. רכיבי התזונה שיש לוודא באופן קבוע שאינם במחסור הם אבץ, מגנזיום, ברזל, סידן, ויטמינים מקבוצת B וויטמין D. עדיף להתייעץ בקביעות עם דיאטנית ולבצע בדיקות דם כל חצי שנה כדי למנוע חוסרים כלשהם.
הערה:
חולי צליאק שמקפידים על תזונה נטולת גלוטן לכל החיים צריכים להיות מודעים לעובדה שעלול להיווצר מצב שהשדות שמגדלים בהם את הדגנים ללא גלוטן ייחשפו ל”זיהום” של גלוטן. במקרים כאלה, תוספת של אנזימי עיכול עשויה להועיל.
לסיכום:
קבלת אבחון של מחלת צליאק אינה קלה לעיכול. עם זאת, כאשר צורכים תזונה נטולת גלוטן, עשירה בדגנים ללא גלוטן עשירה בסיבים, בפירות, בירקות, באגוזים ובזרעים, תוך הימנעות מכל מזון מעובד לא בריא, הסיכויים גדולים להגיע לאריכות ימים, בבריאות טובה והרבה חיוניות. בנוסף, תזונה זו מונעת את סיבוכי התרופות שנוטלים חולי צליאק שאינם מקפידים על תזונה נטולת גלוטן לחלוטין, שיש להן תופעות לוואי חמורות.
הקפידו לעבור בדיקות סדירות כדי לוודא שאתם אכן שומרים על תזונה נטולת גלוטן ואינכם מפתחים אף אחד מהסיבוכים שהוזכרו. והקפידו לעשות בדיקות דם סדירות כדי למנוע חוסרים תזונתיים ואת השפעותיהם השליליות.