שִׁגָדוֹן הנה מחלה מטבולית נפוצה עם דלקת מפרקים דלקתית כואבת מאוד. שִׁגָדוֹן נגרמת לעתים קרובות על ידי צריכת יתר של מזון או אלכוהול, הגורמת להצטברות גבישי מלח (גבישי חומצה אורית חד-נתרנית) במפרקים, בעצמות וברקמות הרכות.  השִׁגָדוֹן כואבת ולעתים קרובות חוזרת שוב ושוב. 

כמויות מוגברות של חומצה אורית בדם של מעל 6.8 מ”ג/ד”ל הן הגורם הראשי לשִׁגָדוֹן. [1-2]

חשוב מאוד לעקוב אחר רמות החומצה האורית שכן הן מייצגות את רמת תוצרי הפסולת הטבעיים הנותרים מעיכול מזון. 

אנשים עם רמות חומצה אורית גבוהות מצויים לא רק בסיכון גבוה להתקפי שִׁגָדוֹן אלא גם להתקפי שִׁגָדוֹן תכופים יותר. [3]

אותם גורמים המובילים לרמות חומצה אורית מוגברות מובילים גם לשִׁגָדוֹן. גורמי סיכון אלו כוללים הזדקנות בכלל, מין זכר, עודף משקל, צריכת אלכוהול שוטפת, תרופות מסוימות כגון אספירין ומשתנים, דחק, רקע משפחתי ותזונה עתירת פורינים (פורינים הם תרכובות כימיות במזון ובתאים הגורמות לשִׁגָדוֹן אצל אנשים עם קשיים במטבוליזם של פורינים). אם כמות הפורינים בגוף יצאה מאיזון והגוף אינו יכול לעבד אותם, יותר מידי חומצה אורית יכולה להצטבר בזרם הדם בגוף.

עדיף למנוע שִׁגָדוֹן; אך במקרה של התקף, כדאי לטפל בכך בהקדם האפשרי על ידי הפחתת הדלקתיות ורמות החומצה האורית הגבוהות. 

נטילת תרופות להפחתת החומצה האורית הוא טיפול הקו הראשון. אך אין בכך כדי לפתור את הגורם שמאחורי הרמות הגבוהות של החומצה האורית. לכן שינוי תזונתי לצד תרופות אלו הינו קריטי לטיפול ולהורדת התכיפות של התקפי המחלה. יתרה מזו, לתרופות להורדת רמות החומצה האורית עשויות להיות תופעות לוואי נדירות אך חמורות. [4]

להלן הנחיות שיסייעו למניעת שִׁגָדוֹן, לטיפול בהתקפי המחלה ולמניעת התקפים עתידיים.

1. אימוץ תזונה דלת פורינים  

צריכת הפורינים מתקשרת לרמות גבוהות של חומצה אורית וסיכון מוגבר לשִׁגָדוֹן. [5] מחקר אחד גילה כי אנשים הצורכים את הכמות הגבוהה ביותר של פורינים בתזונתם, בעיקר ממזונות מהחי במשך יותר מיומיים, מגבירים את הסיכון שלהם להתקפי שִׁגָדוֹן חוזרים ונשנים פי חמש לעומת אנשים עם רמת צריכת הפורינים הנמוכה ביותר.  השוואה זו לא כללה גורמי סיכון אחרים כגון צריכת אלכוהול ושימוש במשתנים. [6]

מזונות ומשקאות עתירי פורינים שכדאי להפחית בתזונה כוללים בשר, איברים פנימיים ותמציות מבשר (ניתן לראות על תוויות המוצרים), דגים ופירות ים, שמרים ותמצית שמרים (ניתן לראות על תוויות המזון), בירה ומשקאות אלכוהוליים, משקאות ממותקים, משקאות תוססים ומזונות עם סירופ תירס עתיר פרוקטוז (ניתן לראות על תוויות המוצרים) וכן חלק מהירקות לרבות אספרגוס, תרד ופטריות. 

מזונות דלי פורינים שכדאי לכלול בתזונה כוללים דגנים מלאים, פירות, רוב הירקות למעט הירקות הנזכרים לעיל ואגוזים. [2.5-7]

למרות שכדאי להפחית את צריכת החלבון מהחי בתזונה, רצוי להגדיל את צריכת החלבון מהצומח שכן צריכת חלבון מהצומח התקשרה לסיכון נמוך ב-27 אחוזים לשִׁגָדוֹן. [8] בעוד קטניות כעדשים, גרגרי חומוס, ושעועית  מכילים פורינים, תכולת הפורינים שלהם נחשבת לנמוכה. החלבון מהצומח הטוב ביותר שניתן לצרוך הוא טופו שכן כל הפורינים המצויים בפולי סויה ואדממה מסולקים בתהליך העיבוד של פולי הסויה לטופו. 

אך במקום תזונה דלת פורינים קפדנית, עדיף למתן את צריכת הפורינים בתזונה כי קטניות בריאות מאוד ועשירות בסיבים המסייעים להפחתת הגורמים האחרים לשִׁגָדוֹן. 

למידע נוסף על הפחתת רמות החומצה האורית, נא לעיין בפרק על חומצה אורית (פרק 102) בסעיף על כליות בספר זה. 

2. ירידה במשקל

עודף משקל ורמות שומן מוגברות בגוף מהווים גורמי סיכון לשִׁגָדוֹן.

ירידה במשקל מועילה לאנשים עם שִׁגָדוֹן על ידי הפחתת רמות החומצה האורית בדם ותסמיני השִׁגָדוֹן. [9-10]

רמות אינסולין גבוהות נמצאו בקרב 95 אחוזים מהלוקים בשִׁגָדוֹן, ותנגודת לאינסולין התגלתה בקרב 76 אחוזים מהלוקים בשִׁגָדוֹן. [11] לכן, שִׁגָדוֹן המופיעה לעתים קרובות שנים לפני סוכרת סוג 2, יכולה להעיד על מצב בריאותכם העתידי אם לא יעשו שינויים מתאימים בסגנון החיים.

תזונה של מזונות מלאים עתירי סיבים (כגון “דיאטת גרילה”) יכולה לתרום לירידה במשקל ולהפחתת התנגודת לאינסולין. מחקר אחד גילה כי תזונה עם 40 אחוזים פחמימות, 30 אחוזים חלבון ו-30 אחוזים שומן, המחליפה את כל הפחמימות המזוקקות בפחמימות מורכבות ואת השומנים הרוויים בשומני חד ורב לא רוויים, הנה התזונה הטובה ביותר לשִׁגָדוֹן. [12-17]

3. הגבלת צריכת האלכוהול

צריכת האלכוהול התקשרה מזה זמן רב לעלייה ברמות החומצה האורית והשִׁגָדוֹן. [11.17-24]

מספר מנגנונים מעורבים בקשר בין אלכוהול לשִׁגָדוֹן. מנגנונים אלו כוללים פחות סילוק של חומצה אורית דרך הכליות, ייצור מוגבר של פורינים המומרץ על ידי אלכוהול, ועלייה בייצור החומצה האורית בהשראת אלכוהול. יתרה מזו, תרופות להורדת החומצה האורית פחות יעילות אצל אנשים עם שִׁגָדוֹן הממשיכים לשתות אלכוהול, ולעתים השימוש באלכוהול משכיח את הצורך ליטול את התרופות.

מחקר אחר הראה כי הגבלת צריכת המשקאות האלכוהוליים מחוללת השפעה מובהקת יותר על רמות החומצה האורית בדם מאשר הגבלת צריכת הפורינים ובתזונה ואף עשויה להפחית את הצורך בתרופות להפחתת רמות החומצה האורית.

כמות פורין חנקני הנובעת ממשקאות אלכוהוליים (בעיקר בירה) גבוהה יותר באופן מובהק בקרב הלוקים בשִׁגָדוֹן; לכן הגבלת צריכת האלכוהול מומלצת מאוד. [25]

4. תוספים

ורטרום לבן הוא צמח שנעשה בו שימוש היסטורי כרעל, בעיקר על קצות חיצים עתיקים. למרות רעילותו, הפקעת והשורש מסייעים בשִׁגָדוֹן שכן הם עשירים במרכיבים פעילים, לרבות סטילבן פנולים ורסברטרול, עם פעילות נוגדת דלקתיות ודלקת מפרקים ניוונית. [26-30] אך אני ממליצה להתייעץ עם מומחה לצמחי מרפא כדי לבדוק תגובות בין תרופתיות כלשהן עם התרופות שאתם עשויים ליטול למניעת השפעות מזיקות.

רסברטרול מצוי גם בענבים אדומים, בוטנים, קקאו, פירות יער ורימונים ולכן מומלץ לצרוך גם אותם.

לסיכום

מומלץ מאוד ללוקים בשִׁגָדוֹן לשנות את הרגלי התזונה וסגנון החיים שלהם להגבלת צריכת מזונות עתירי פורינים, אלכוהול, משקאות ממותקים וסירופ תירס עתיר פרוקטוז. התמקדות במזונות מלאים מהצומח כדי לרדת במשקל ולהפחית את צריכת המוצרים עתירי הפורינים מהחי תסייע למניעת התקפי שִׁגָדוֹן עתידיים ותפחית את שכיחותם. גם שתיית כמות מספקת של מים ביום, אכילת פירות ואולי תוספים עם ורטרום לבן מועילים מאוד.