תסמונת המעי הרגיז הנה הפרעת מערכת העיכול השכיחה ביותר ברחבי העולם, שפקדה 15 אחוזים לערך מהאוכלוסייה נכון לשנת 2024. אך הערכת שכיחות זו עשויה להיות הערכת חסר שכל אנשים רבים עם תסמינים של תסמונת המעי הרגיז אינם פונים לטיפול רפואי, וכי התסמינים חופפים לתסמיני הפרעות אחרות, כגון תסמונת העייפות הכרונית, חרדה ודיכאון.

תסמונת המעי הרגיז, המכונה גם תסמונת המעי הרגיש, עלולה לגרום לכאב בטן כרוני, התכווצויות, נפיחות, אי סבילות למזון ושינוי בהרגלי פעולת המעיים. 

חולי תסמונת המעי הרגיז מדווחים על שלשול תמידי, עצירות או שניהם כאחד, בעיקר בצריכת מזונות מסוימים המעוררים את הרגישויות של תסמונת המעי הרגיז שלהם. הם סובלים גם מהיווצרות עודפי גזים ותחושת נפיחות מוגברת המלווה בקולות רועשים מהבטן, גיהוקים וגזים בבטן. 

כל התסמינים הללו פוגעים במידה רבה באיכות החיים.

הגורם המדויק לתסמונת המעי הרגיז עדיין אינו ידוע. אך השינויים במיקרוביום של מערכת העיכול, עצירות, שלשול, לחץ ורגישות יתר של מערכת העיכול, כולם קרוב לוודאי שממלאים תפקיד בכך. [1-3]

הראיות מעידות כי תסמונת המעי הרגיז הנה הפרעה מרובת גורמים הכוללת נטייה גנטית, גורמים סביבתיים, אלרגיות, זיהומים קודמים או מצב דלקתי, צמיחת יתר של חיידקים, חוסר איזון הורמונלי ודחק נפשי כרוני.

על כן, הטיפול נועד למזער את התסמינים, ועשוי לכלול שילוב של תרופות, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, פרוביוטיקה וטיפול תזונתי.

הטיפול בתסמונת המעי הרגיז עשוי להיות מאתגר. כיוון שטרם פותחו תרופות ספציפיות לריפוי ההפרעה לחלוטין, חולים רבים מתמקדים בטיפול או מזעור תסמיני ההפרעה. עם זאת, נערכו הרבה מאוד מחקרים על טיפול טבעי בתסמונת המעי הרגיז על ידי שינוי תזונתי, תוספים תזונתיים ושינוי סגנון החיים.

השלב הראשון בטיפול הוא לבדוק האם יש לכם תסמונת מעי רגיז שכן תסמיניה אינם ייחודיים. מחלות אחרות עשויות לחקות את תסמיני תסמונת המעי הרגיז, לרבות מחלות מעיים דלקתיות (ראה פרק 43 על מחלת קרוהן), צליאק (ראה פרק 41), אי סבילות לפרוקטוז או לקטוז (ראה פרק 85), קוליטיס (ראה פרק 56) וכדומה. ראשית יש לשלול את קיומן על ידי רופא מטפל באמצעות בחינת תולדות המחלה, עריכת בדיקה גופנית ובדיקות אבחוניות כדי להעריך האם קיים גורם אחר העלול לעורר חשש. תסמינים כגון ירידה בלתי מוסברת במשקל, אנמיה בלתי מוסברת הגורמת למחסור בברזל, חום, טפילים, היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס והחלחולת, צליאק או מחלת מעיים דלקתית, והופעת התסמינים לראשונה לאחר גיל חמישים עשויים להעיד על גורמים אחרים המעוררים חשש. יש בדיקות אבחוניות לשלילת גורמים אלו.

כאשר מאובחנת תסמונת מעי רגיז, הטיפול מתחיל בחינוך, שינויים בסגנון החיים, התערבויות תזונתיות, פסיכותרפיה ותרופות. כעת אתאר טיפול מבוסס-תזונה.

טיפול תזונתי לתסמונת המעי הרגיז

1. הוצאת מזונות הגורמים לאי סבילות

כ-84 אחוזים מהלוקים בתסמונת המעי הרגיז מדווחים כי תסמיניהם נגרמים על ידי פריט מזון אחד לפחות. [1] אי סבילויות אלו עשויות להיגרם על ידי כימיקלים המצויים במזונות אלו, חדירות מוגברת של דופן המעי, או מזונות מסוימים העשויים להגדיל את נפח המים והגזים, ולגרום לנפיחות, כאב ורגישות בשל אי התאמה בין המיקרוביום לבין המזונות הנצרכים.

אי סבילויות נפוצות למזון כוללות גלוטן, מוצרי חלב, קפה, מזונות עתירי פרוקטוז, מזונות מטוגנים, סורביטול, רפינוז, קפאין ואלכוהול.

2. מעבר לתזונה עתירת סיבים

צריכת סיבים נחשבת לגישת טיפול ראשית לתסמונת המעי הרגיז. סיבים מסייעים ליצירת חומצות שומן קצרות שרשרת המהוות מקור תזונתי לחיידקים בריאים במיקרוביום שבמערכת העיכול.

סיבים פועלים גם כחומר מוסיף נפח לצואה, המשפר את מעבר המזון במעיים ומפחית מצבים של עצירות ושלשול.

סיבים מסיסים במים מועילים למערכת העיכול ומצויים בשיבולת שועל, אפונה, שעועית ועדשים, תפוחים, הדרים, ירקות שורש מבושלים, תותים, שעורה, אורז חום ופסיליום.

מומלץ לצרוך 25–35 גרם סיבים בתזונה הכוללת ביום לצד שפע נוזלים.

3. הימנעות מצריכת מוצרי חלב

רבים מהלוקים בתסמונת המעי הרגיז מתארים תסמינים הדומים לאי סבילות ללקטוז. לכן רבים מהלוקים בתסמונת המעי הרגיז משתדלים להימנע מצריכת מוצרי חלב. במחקר שנערך על ידי יוסט אלגרה מהמחלקה לרפואה פנימית ותזונה קלינית באוניברסיטת גטבורג, מוצרי חלב נחקרו והתגלו כמזון הגורם לתסמינים בקרב הלוקים בתסמונת המעי הרגיז. [2]

בשל מורכבות הטיפול בתסמונת המעי הרגיז, הימנעות מצריכת חלב, גבינה, יוגורט, גלידה, קצפת ושמנת חמוצה, למעשה כל מוצרי החלב, בהחלט כדאית. גם תסיסה מופרזת של לקטוז שלא נספג כהלכה על ידי חיידקי מערכת העיכול עלולה לגרום או להחמיר את התסמינים של תסמונת המעי הרגיז. [6] 

מחסור בלקטאז – האנזים הנחוץ לפירוק הלקטוז – נפוץ בקרב האוכלוסייה הכללית ומצוי בשיעור גבוה עוד יותר בקרב הלוקים בתסמונת המעי הרגיז.

מזונות אחרים המכילים לקטוז שיש להימנע מצריכתם הם חמאה, רוויון ומי גבינה. אם החלטתם לאמץ תזונה נטולת דברי חלב, יש להקפיד לצרוך את כמות החלבון היומית הדרושה באמצעות אכילת עדשים וזרעים. זרעי פשתן טובים במיוחד לתסמונת המעי הרגיז וכן תחליפי גבינה טבעיים העשויים מאגוזים ולא משומנים אחרים. יש גם לאמץ תחליפי חלב כגון חלב אגוזים או קנבוס המעושרים בדרך כלל בתוספת של וויטמין D, סידן, B12 ויוד.

4. הימנעות ממזונות הגורמים להיווצרות גזים

מזונות המגבירים את הגזים במעיים והנפיחות בבטן כוללים אלכוהול, קפה, דגנים מעובדים (לבנים), קטניות, כרוב ניצנים, גזר טרי, בצל טרי, שום, נבטי חיטה, כרוב ומזונות עתירי שומן. 

הימנעות מצריכת קפאין תעשה בהדרגה למניעת תסמיני גמילה.

יש להימנע גם ממזונות המכילים סורביטול, קסיליטול ומאניטול המצויים במסטיקים ללא סוכר, מזונות מעובדים מסוימים, משקאות וממתקים.

5. הימנעות ממזונות עתירי פרוקטוז

בדומה לאי סבילות ללקטוז, קיימת גם אי סבילות לפרוקטוז. אי סבילות לפרוקטוז מופיעה כאשר תאי המעיים אינם מסוגלים לפרק את הפרוקטוז ביעילות.

מחקרים הראו כי לשליש מהלוקים בתסמונת המעי הרגיז יש גם אי סבילות לפרוקטוז, ותסמיניהם משתפרים בתזונה עם צריכה מוגבלת של פרוקטוז. אי הקפדה על תזונה עם צריכה מוגבלת של פרוקטוז התקשרה לתסמינים מתמשכים של תסמונת המעי הרגיז.

מזונות המכילים רמות גבוהות של פרוקטוז שאותם יש להוציא מהתזונה היומית כוללים משקאות מוגזים, חטיפי אנרגיה מבוססי-דגנים, אבטיח, מיץ תפוחים, מיץ אגזים, סיידר תפוחים, וכל המזונות המכילים סירופ תירס עם תכולת פרוקטוז גבוהה או ממתיקים מבוססי-פרוקטוז אחרים כגון: סוכרים כוהליים, פרוקטואוליגוסכרידים  (FOS), סירופ תירס, סורביטול, נקטר אגבה וכמובן פרוקטוז.

6. הימנעות מצריכת גלוטן

למרות שתפקיד הגבלת צריכת הגלוטן אצל הלוקים בתסמונת המעי הרגיז שאינם חולי צליאק שנוי במחלוקת, הגבלת צריכת הגלוטן עשויה להועיל להקלת תסמיני תסמונת מהמעי הרגיז אצל חלק מהלוקים במחלה בשל התפקוד הלקוי של ריקון המעיים ומחסום המעי. מזונות עתירי גלוטן כוללים פסטה, בירה, לחם, בורגול, עוגות ופשטידות, ממתקים, דגנים, עוגיות, קרקרים וופלים.

7. נטילת תוספים פרוביוטיים

ממצאים שהתגלו לאחרונה תומכים בשימוש בפרוביוטיקה לניהול תסמונת המעי הרגיז. קיימת סברה כי על ידי איזון חיידקי המיקרוביום במערכת העיכול, תכשירים פרוביוטיים משפרים את תסמיני תסמונת המעי הרגיז.  מחקרים קליניים גילו כי חיידקי פרוביוטיקה (כגון saccharomyces boulardii, bifidobacterium lactis BB-12  ו-lactobacillus acidophilus NCFM הן כמה מתרביות המיקרואורגניזמים הטובות ביותר לטיפול בתסמינים הקשורים לתסמונת המעי הרגיז. [3]

זני חיידקים פרוביוטיים אלו התגלו כמפחיתים במידה רבה את התנועתיות הלקויה של המעיים, שלשולים ותחושת אי נוחות בבטן. פרוביוטיקה יכולה גם להסדיר את פעילות המעיים.

אני ממליצה ליטול פרוביוטיקה כתוסף תזונה על קיבה ריקה כי אז יש פחות חומצת קיבה שיורית. אם זאת, במקרה של תסמונת המעי הרגיז, יש להימנע ממזונות עתירי פרוביוטיקה כגון קומבוצ’ה , קימצ’י, מיסו, קפיר וכרוב כבוש כי הם עלולים לגרום להיווצרות גזים. לתוספי פרוביוטיקה אין השפעה כזו. יש לבחור תוספים עם לא פחות מ-100 מיליארד יחידות יוצרות מושבה ועשרה זני חיידקים שונים כדי שיהיו יעילים ביותר. מידע זה מצוי על תווית המרכיבים של המוצרים.

יש גם להשתדל לצרוך מוצרים פאראביוטיים המכילים חיידקים ידידותיים אלו. חיידקים משתמשים בפאראביוטיקה ליצירת חומצות שומן עם שרשרת קצרה, המווסתות את התגובה הדלקתית ופעולת מערכת החיסון. חומצות שומן עם שרשרת קצרה אלו מפחיתות באופן מובהק את הסיכון למחלות דלקתיות. מזונות עתירי פאראביוטיקה כוללים ירקות, בעיקר: ארטישוק, שום, כרישה, תפוחי אדמה, גזר ואספרגוס: פירות, בעיקר בננות, תפוחים, תפוזים ומשמשים.

8. צריכת מנות קטנות יותר

יש לצורך מזון במנות קטנות יותר מספר פעמים רב יותר ביום. על ידי הקפדה על ארוחות סדירות והימנעות מאכילת ארוחות גדולות, ניתן לשפר את תסמיני תסמונת המעי הרגיז.

9. כורכומין

הכורכומין שייך למשפחת הזנגביל ומקורו בכורכום. לכורכומין פעילות נוגדת דלקתיות, והוכח כמפחית כאבי בטן ומשפר את איכות החיים של הלוקים בתסמונת המעי הרגיז. המינון המומלץ הוא 70-100 מ”ג ביום לחודשיים ולאחר חודשים להחליט אם יש צורך להמשיך את הטיפול או לא.

10. זרעי שומר

לזרעי שומר השפעה מרגיעה על השרירים החלקים של המעיים, ולכן הם מפחיתים התכווצויות וכאבי בטן. ניתן ליטול זרעי שומר כשמן תמצית על ידי הוספת השמן לכמות קטנה של מים או הוספת זרעי שומר טריים מרוסקים או קלויים למזון. על נשים הרות או מניקות להימנע מצריכת זרעי שומר.

11. שמירה על מאזן נוזלים 

צריכת מים קשורה לשיפור בתסמיני תסמונת המעי הרגיז, לרבות שלשול ועצירות. [4]

12. חליטות תה צמחים העשויות להועיל כוללות מליסה, עלי סרפד ועלי פטל. ניתן להחליף כוס מים בחליטות תה צמחים אלו במהלך כל שעות היום, כמובן ללא תוספת סוכר.

לסיכום

הטיפול התזונתי המומלץ לתסמונת המעי הרגיז כולל הימנעות ממזונות הגורמים לתסמיני המחלה המפורטים לעיל, מעבר לתזונה מזינה יותר, שתייה מספקת ונטילת התוספים התזונתיים המומלצים. כך הלוקים בתסמונת המעי הרגיז יכולים להימנע מנטילת תרופות ולשפר במידה רבה את התסמינים ולנהל את המחלה. בסופו של דבר, שינויים בתזונה ובסגנון החיים מקלים על תסמיני תסמונת המעי הרגיז ועשויים להוביל לשיפור בבריאות ובאיכות החיים בטווח הארוך.54