בפרק זה אני אתייחס לאלרגיות ולאי סבילויות ואחקור את הטיפולים המוצעים להן.
אלרגיות אמיתיות
המילה אלרגיה באה מהמילים “altered reactivity” (תגובתיות שהשתנתה) ומתייחסת לתגובות החריגות של מערכת החיסון למספר חומרים בסביבה. מצב אלרגי ספציפי נובע מהפרעה של מערכת החיסון. מערכת החיסון מגיבה לחלבון כאילו היה גוף זר מאיים ויוצאת בהתקפה רבת עוצמה נגדו.
יש ארבעה סוגים של תגובות אלרגיות לאלרגנים:
1 תגובה מיידית ואקוטית (תגובה אנפילקטית או בקיצור, אנפילקסיס). זוהי הצורה הנפוצה ביותר של תגובה אלרגית, אך עדיין אינה נפוצה בקרב האוכלוסייה העולמית. בתגובה אנפילקטית הגוף משחרר היסטמין, סרוטונין, ברדיקינין, ומתווכים ליפידיים, המגבירים את פעילות מערכת החיסון ומעורבים בהפרעות דלקתיות רבות ועלולים לגרום נזק לרקמות ולאיברים. אנפילקסיס כולל תגובה של יותר ממערכת אחת בגוף לאלרגן שהגוף פיתח כלפיו רגישות יתר. [1] אנפילקסיס עשוי לכלול תגובות של מערכת הנשימה, העור, הלב וכלי הדם והעיכול. התגובה מתרחשת בדרך כלל מיד או לאחר מספר דקות של חשיפה לאלרגן ומסלימה במהירות. במקרה של תגובה אלרגית אקוטית, יש לפנות מיד לטיפול רפואי וליטול תרופות כלשהן העשויות להימצא ברשותכם למטרה זו אם זוהי לא חשיפתכם הראשונה לאלרגן. אם ידוע לכם על תגובה אלרגית לאלרגן ידוע כלשהו, שיטת הפעולה הטובה ביותר הנה הימנעות מוחלטת מכל חשיפה לאלרגן.
מחלת הצליאק הנה דוגמה לאלרגיה אמיתית לגלוטן, מרכיב החלבון העיקרי המצוי בחיטה, שיפון ושעורה. במחלת צליאק, צריכת גלוטן מובילה לתגובה חיסונית, הגורמת לדלקתיות ולהרס של שכבת הציפוי של המעי הדק. כתוצאה מכך המחלה גורמת לספיגה לקויה של אבות מזון וחומרים מזינים חיוניים, ואם אינה מטופלת כהלכה, עלולה לסכן חיים.
ככלל, כל המזונות עלולים לגרום לתגובה אלרגית. מעל 170 מזונות זוהו כבעלי פוטנציאל אלרגי. אך עדיין רוב האלרגיות נגרמות על ידי מספר מזונות בלבד.
בשל ההשלכות מרחיקות הלכת של חשיפה לאלרגן הגורם לאלרגיה אמיתית, הימנעות מוחלטת ממזון או אלרגן זה במשך כל החיים הנה הפתרון הטוב ביותר.
2 סוג התגובה השני הוא תגובה ציטוטוקסית כאשר נוגדנים משמידים תאים בתוך הגוף. תגובה זו עלולה להוביל לקרישת דם לקויה בגוף. תגובה אלרגית זו מתחילה באופן הדרגתי והנה נדירה אך מסוכנת שכן הנוגדנים מזיקים לתאי הגוף באמצעות תגובה אוטואימונית.
3 הסוג השלישי של תגובה לאלרגנים הנה רגישות יתר של קומפלקס חיסוני, המובילה לדלקתיות של הרקמות. התגובה האלרגית כוללת תגובה בלתי הולמת ומופרזת של מערכת החיסון לאלרגן וגם תגובה זו נדירה למדי ומתרחשת לעתים קרובות עם החשיפה הראשונה לאלרגן.
4 הסוג השלישי של תגובה אלרגית הנה רגישות יתר המתווכת על ידי התאים או רגישות יתר מאוחרת. תגובה זו הנה הרגישות השנייה בשכיחותה והגורמת לדלקתיות. בדרך כלל סימני דלקתיות מקומיים מופיעים בתוך שתים עשרה עד עשרים וארבע שעות.
תסמיני האלרגיה כוללים לעתים קרובות:
מכמה מאלרגנים אלו לא ניתן להימנע. באלרגיה מסוג זה, הימנעות בלתי אפשרית כי החומר מצוי בשפע בסביבה. לדוגמה, אלרגיה לעץ מסוים המצוי בשפע בסביבה או אלרגיה לקרדית האבק או אבקנים אינה מאפשרת הימנעות מהאלרגן. רצוי להגביל ככל הניתן את המגע עם אלרגנים אלו על ידי כיבוס כל הבגדים שנלבשו מחוץ לבית, הישארות בבית בימים יבשים וסחופי רוחות, בדיקת ספירת האבקנים באופן סדיר, והימנעות מיציאה מהבית בימים שהאלרגן מצוי בהם בכמויות גדולות בסביבה. גם סגירת דלתות וחלונות כאשר ספירות האבקנים גבוהות, ייבוש הבגדים במייבש כביסה, שימוש במזגן במכוניות ובבתים במקום פתיחת חלונות בימים עם ספירת אבקנים גבוהה, ואולי גם קניית מסנן HEPA (קליטת חלקיקי אויר ביעילות גבוהה) או קולט לחות.
אם יש סימנים של תגובה אלרגית, ניתן להשתמש בבדיקת אתגר מזון, תבחין עורי, מדבקה או תגובת נוגדן של אימונוגלובולין E בדם לזיהוי האלרגן שיש להוציא מהתזונה. בדיקות אלו נערכות בדרך כלל על ידי אלרגולוג, רופא המתמחה באבחון וטיפול באלרגיות.
בוטנים, אגוזי עץ ופירות ים נוטים לגרום לתגובות אלרגיות קיצוניות העלולות להסתיים במוות.
בחלק מהאלרגיות, טיפול של הקהיית רגישות עשוי להועיל. הליך זה מבוצע על ידי רופא מומחה לאלרגיות בבית חולים. הטיפול כרוך בחשיפה הדרגתית למינונים הולכים וגדלים של האלרגן כדי להקהות את הרגישות של מערכת החיסון לאלרגן.
הטיפול בתגובה האלרגית השנייה והשלישית כרוך בדרך כלל בדיכוי מערכת החיסון.
אם הופיעה אצלכם תגובה אלרגית לתרופה או מזון מסוימים, חשוב מאוד להודיע על כך לרופא ולרופא השיניים ולמקום העבודה שלכם. לגבי ילדים, לבית הספר או לגן הילדים שלהם להיות מודעים לאלרגיות אמיתיות כלשהן הידועות לכם או שעשויות להיות להם.
למרות שזה אולי נשמע בלתי סביר, התזונה משפיעה במידה רבה על מחלות אלרגיות. הנקה, לדוגמה, וזמן הצגתו לראשונה של המזון, ותזונה עשירה בחומרים מזינים, סיבים, פיטוכימיקלים, חומצות אמינו וחומצות שומן אומגה 3 בכמויות מספיקות כולם משפיעים על ההתפתחות של אלרגיות.
לכן למניעת התפתחות של אלרגיה אמיתית אצל ילדים, רצוי ומומלץ להזין תינוקות בהנקה בלבד במהלך ששת החודשים הראשונים לחייהם. כדי להצליח בכך, אסור להורים לתת לתינוקם מוצץ במהלך תקופה זו כדי להבטיח שהאם מייצרת די חלב. על התינוק להשתמש בשד האם גם כמוצץ. על האם להיות זמינה לכך. ניתן להתחיל לתת מזונות מוצקים בגיל שישה חודשים, אך מזונות מהחי יש להתחיל לתת רק לאחר גיל שנה עד שנה וחצי בלבד.
גם על כל המזונות להיות מלאים כדי לספק די סיבים וחומרים מזינים. ירקות עלים ירוקים ואצות ים מצוינים כמזונות שלב שני. גם תוספים תזונתיים למניעת חוסרים תזונתיים כלשהם מועילים לילדים שהם אכלנים בררנים או סרבני מזון.
מזון מעובד עלול להגביר את האלרגיות של מזונות בשל השינוי שמזונות אלו מחוללים במיקרוביום במעיים. חיידקים שונים משחררים מטבוליטים (חומרים) שונים, וחלק מהמטבוליטים עלולים לגרום לתגובות אלרגיות.
האלרגנים הנפוצים ביותר ממזון כוללים חלבונים המצויים בחלב פרה, ביצים, דגים, בוטנים, שומשום, פירות ים, מוצרי סויה, אגוזי עץ וחיטה. השכיחות של אלרגיות למזון משתנה על פי התזונה המקומית, הגיל וחשיפה מוקדמת לפני שמערכת העיכול של הילד מסוגלת לעכל כהלכה בסביבות גיל שישה חודשים. בתזונה של התינוק, יש להוסיף מזון מוצק אחד בכל עת, תוך הימנעות מאלרגנים נפוצים הנזכרים לעיל עד לאחר גיל שנה אבל לא יותר מזה.
זיהוי הסימנים והתסמינים של תגובה אלרגית עשוי להציל חיים. התסמינים הנפוצים ביותר של אלרגיות למזון הם אדמומית של העור, בחילה, שלשול וכאבי בטן.
הלם אנפילקטי הוא הצורה החמורה ביותר של תגובה אלרגית, העלולה לגרום למוות אם אינה מטופלת במהירות. הלם אנפילקטי גורם לנפיחות של הפנים והגרון, הלשון והשפתיים עד לחסימת דרכי הנשימה, ובסופו של דבר לחנק. על אנשים עם סיכון ידוע לאנפילקסיס לקבל מיד טיפול תרופתי מתאים במקרה של אנפילקסיס וליטול בעצמם או לקבל מידי אחרים טיפול תרופתי במקרי חירום. יש להחזיק תרופות אלו בהישג יד בכל עת.
התזונה במקרה של אלרגיות למזון מתמקדת בהימנעות ממזונות אלרגניים, ומציאת חלופות למזונות אלו המספקים ערך תזונתי דומה.
לעתים אלרגיות הופכות לפחות קשות עם הגיל.
אי סבילויות:
אלרגיה אמיתית שונה מאי סבילות. אי סבילויות, בניגוד לאלרגיות אמיתיות, אינן מסכנות חיים. בלשון לא מקצועית אי סבילות מכונה לעתים גם אלרגיה.
אי סבילויות למזון אינן אלרגיה אמיתית שכן אין לה תגובה חיסונית מוגדרת בבירור. התסמינים בדרך כלל משפיעים על מערכת העיכול בלבד. חוסרים באנזימים מסוימים המפרקים רכיבי מזון קרוב לוודאי שיגרמו להצטברות של כמות גדולה של תוצרי לוואי הגורמים לתסמיני אי סבילות.
במקרה של אי סבילויות למזון, אדם יכול לאכול כמויות קטנות של מזון ללא השלכות נראות לעין. אכילת כמויות משמעותיות יותר עשויה להוביל לתגובות אלרגיות, לרבות כאבי בטן ושלשולים.
אי סבילות ללקטוז הנה דוגמה לאי סבילות למזון. מחסור באנזים לקטאז המפרק את הלקטוז, הסוכר המצוי במוצרי חלב, הוא הגורם לכך. יש עלייה ברמות הלקטוז במעיים, הגורמת לנפיחות, שלשול, כאבי בטן ובחילה. למרות שזהו מצב לא נוח, הוא אינו מסכן חיים.
כדי לתמוך בגוף, להפחית את התסמינים ולהגביר את הסבילות למרכיב מזון מסוים, חומרים מזינים מסוימים שיש ליטול בעקביות מידי שבוע, לצד תזונה בריאה דלה במזונות מהחי ועשירה בפיטוכימיקלים, יניבו תוצאות חיוביות.
להלן שבעה חומרים מזינים, עשבי מרפא וטיפולים שיכולים להפחית תגובות של אי סבילות ולתמוך במערכת החיסון
1. קוורציטין, פלבונואיד המצוי בצמחים רבים, עם תכונות נוגדות חימצון ונוגדות דלקתיות, שיכול לייצב תאי פיטום. קוורציטין יכול להקל על תגובות של אי סבילות ותופעות הלוואי שלהן. אך קוורציטין עשוי לגרום לתגובות בין-תרופתיות עם תרופות אחרות, ואסור לנשים בהיריון ליטול קוורציטין כתוסף. יש גם להתייעץ עם הרופא שלכם לפני נטילת קוורציטין במקרה של בעיות בכליות או בכבד.
2. ויטמין C – תומך בתפקוד מערכת החיסון. משפר גם את פעולת הקוורציטין. אני ממליצה ליטול ויטמין C כאסטרטגיית מניעה מתמשכת.
3. ויטמין D – ראיות שהתגלו לאחרונה מעידות כי מחסור בוויטמין D עלול להוביל למחלות אלרגיות. ויטמין D הוא חומר מזין רב עוצמה, ואני ממליצה ליטול כמויות מספיקות של ויטמין D במקרה של העדר חשיפה מספקת לקרני UVB מהשמש בשל מקום המגורים, לבוש שלא מאפשר חשיפת העור לשמש, או שימוש במסנן קרינה חזק.
4. פרוביוטיקה – התוספים הפרוביוטיים ביפידובקטריה ולקטובצילוס משמשים לעתים לטיפול באי סבילויות למזון בקרב ילדים, ומחקרים אפידמיולוגיים מסוימים הראו כי חיידקים פרוביוטיים במעיים יכולים להגן מפני מחלות אלרגיות. אני ממליצה ליטול כמוסה עם 100 מיליארד חיידקים, קרי יחידות יוצרות מושבה עם לפחות עשרה זני חיידקים שונים, (מידע זה מצוי בתווית המרכיבים של תוסף הפרוביוטיקה) כטיפול שוטף במקרה של נטייה לאלרגיות ולאי סבילויות.
5. עשבי מרפא – עשבי מרפא מסוימים יכולים לסייע למערכת החיסון, ואחרים עשויים להפחית את חומרת או תדירות התגובות האלרגיות. לדוגמה, קערורית סינית (Scutellaria baicalensis) יכולה לספק תועלות אנטי-היסטמיניות. הוכח במחקרים על בעלי חיים כי קערורית סינית מפחיתה אלרגיות למזון. אך היא עלולה ליצור תגובות בין-תרופתיות עם תרופות רבות, כך שצריך להתייעץ עם רופא המשפחה לפני נטילת עשב מרפא זה. עשב מרפא נוסף הוא לקריצה, שנעשה בו שימוש מסורתי לחיזוק מערכת החיסון ויכול לספק תועלות אנטי-היסטמיניות. יש להשתמש בלקריצה אך ורק בהנחיית רופא מטפל. עשב המרפא רב העוצמה הבא הוא סרפד דו-ביתי (Urtica dioica) העשוי להכיל תכונות נוגדות אלרגיה ונוגדות דלקתיות ולסייע למניעת אלרגיות. במקרה של סוכרת או בעיות בכליות, יש להתייעץ עם רופא לפני נטילת סרפד דו-ביתי. מומלץ להתייעץ עם מומחה לעשבי מרפא עם ידע רפואי כדי להחליט על המינון והתועלות.
6. דיקור סיני (אקופונקטורה) – נעשה בה שימוש לשיפור תפקוד מערכת החיסון, הקלת תסמינים של אלרגיות עונתיות ולסיוע במקרי אסתמה, אלרגיות כרוניות ודלקת עור אטופית. בדרך כלל אקופונקטורה נחשבת לטיפול בטיחותי ונסבל היטב.