תזונה מגוונת ומאוזנת, וממקורות צמחיים, חיונית עבור אנשים הסובלים מאפילפסיה, שכן תזונה זו מסייעת לגוף לתפקד במיטבו. לבחירות נכונות של מזון והרכב החומרים המזינים בתזונה יכולת השפעה רבה על השליטה בתדירות ההתקפים, והפחתתם.

בפרק זה אסקור את המזונות, התוספים וצמחי המרפא מכמה היבטים:

1. אבחן מזונות, תוספים וצמחי מרפא שמגבירים התקפי אפילפסיה, כדי שתוכלו להימנע מהם.
2. אפרט מהם המזונות והתוספים היעילים ביותר להפחתת התקפי אפילפסיה, כדי שתוכלו להגביר את צריכתם בשגרת החיים שלכם.
3. אסביר כיצד תרופות אפילפטיות מגיבות למזונות ספציפיים ותוספי מזון, כדי שתדעו מאלו מזונות עליכם להיזהר ואלו בטוחים עבורכם באופן אישי.
4. אציין אינטראקציות תרופתיות, כדי שתוכלו לזהות האם יש לכם צורך בהשלמה תזונתית בהתאם לתרופות שאתם נוטלים והשפעותיהן על מצב הרכיבים התזונתיים בגופכם. אז בואו נתחיל.

כיצד אוכל משפיע על אפילפסיה?

תזונה בריאה עוזרת לשמור על רמות סוכר ואנרגיה קבועות בדם, ומסייעת בכך גם בהפחתת התקפי אפילפסיה. תזונה בריאה מעודדת ערנות ומאפשרת להישאר במצב פעיל, שמועיל הן לבריאות הכללית והן להפחתת התקפים. תזונה בריאה מאפשרת גם לשמור על שינה בזמנים קבועים, הרגל חיוני להפחתת התקפים. גם שמירת מאזן נוזלים הינה קריטית, שכן שתיית מים תומכת בתפקוד המוח ומפחיתה סכנה להתקפים בעקבות התייבשות, אפילו התייבשות קלה.

גורמים תורמים סביבתיים פרו-אפילפטיים

כל אדם עם אפילפסיה מגיב לגורמים אפילפטיים באופן אינדיווידואלי, ועם זאת ישנם כמה גורמים מעוררים נפוצים להתקפים שמשותפים לכולם: דחק (למרות שהגורמים לדחק שונים מאדם לאדם), חוסר שינה, צריכת אלכוהול, שינויי מזג אוויר, התייבשות (במיוחד עם תרופות שמשפיעות גם על מאזן הנוזלים בגוף) ואורות מהבהבים.

אבל יש גם גורמים מעוררים פחות נפוצים שהן פרו-אפילפטיים.

צמחי מרפא, תוספי מזון ורכיבי תזונה פרו-אפילפטיים

קיימות עדויות לכך שתוספי מזון, צמחי מרפא ומזונות מסוימים עשויים לתרום להתקפי אפילפסיה ואף לגרום להתקפים אצל אנשים שמעולם לא סבלו מהם קודם לכן.

ביניהם כל מוצר שמכיל חומרים משמרים, צבעי מאכל לא טבעיים, מונוסודיום גלוטמט (MSG) וממתיקים מלאכותיים.

להלן רשימה של 15 מזונות, עשבי תיבול ותוספי מזון שאם יש לכם אפילפסיה רצוי להימנע מלהכליל אותם בתפריטכם. בדקו את רשימת הרכיבים של כל מזון ותוספי מזון לפני השימוש:

1. המינרל מוליבדן – לאחר נטילת מינון מצטבר של כ-13 מ”ג מוליבדן במשך שבועיים באמצעות תוסף מזון, נצפתה שכיחות גבוהה להתקפים מכל הסוגים. כדי להימנע מסיכון, אם הנכם סובלים מאפילפסיה, מומלץ לבדוק את רכיביו של כל תוסף תזונתי לפני נטילתו.
2. תמצית גוארנה (צמח בעל תכונות מעוררות כיוון שהזרעים שלו מכילים רמות גבוהות של קפאין) – התקפים אומתו לאחר נטילת תמצית גוארנה, שנמצא בעיקר במשקאות ספורט ומוצרי הרזיה.
3. אספרטיים – זהו ממתיק מלאכותי שנקשר להתקפים אצל אנשים אפילפטיים ואנשים עם פנילקטונוריה (הפרעה גנטית המאובחנת בדרך כלל זמן קצר לאחר הלידה המשפיעה על יכולת הגוף לפרק את חומצת האמינו פנילאלנין).
4. שרביטן סיני (Ephedra – Ma Huang) – ענפים משיח שרביטן סיני מכילים אפידרין בעלי תכונות ממריצות ולכן מוסיפים אותם למוצרי הרזיה. הם גורמים להתכווצות כלי הדם. לפעמים החומר מכונה גם “פן-פן” או “תה הודי”. מוצרים המכילים אפידרין משווקים גם כתרופות נוגדות גודש, מרחיבי סמפונות וממריצים.
5. יוהימבה
6. קאווה קאווה
7. שורש קוהוש שחור
8. תותי הדוב
9. גינקו בילובה
10. 10.ג’ינסנג
11. 11.שמן נר הלילה
12. 12.דהידרו-אפיאנדרוסטרון  (DHEA)
13. 13.לקפאין המצוי בתה, קפה, שוקולד, מוצרי הרזיה ומשקאות אנרגיה, יש השפעה מעוררת על מערכת העצבים המרכזית. קפאין עלול להגביר את הסיכון להתקפים וגם להפחית את היעילות של תרופות אנטי-אפילפטיות.
14. 14.עודף מלח, סוכר, וחלבונים מן החי עלולים לעורר התקפים, שכן הם משנים את חילוף החומרים בגוף באופן פתאומי.
15. 15. גם תגובות אלרגיות למזונות מסוימים כגון חיטה או דברי חלב עלולים לעורר התקפים אצל ילדים.

כל אלה הוכחו כמשפיעים/מעודדים/וגורמים להתקפי אפילפסיה.

מזונות שהוכחו כמפחיתים התקפים אפילפטיים

תזונה מגוונת ובריאה יכולה לספק את כל הוויטמינים והמינרלים הדרושים למרבית האנשים. עבורם, נטילת תוספים מיותרת. אך לא כך הדבר במקרה של אפילפסיה. קבוצות מזון מסוימות יכולות להפחית את תדירות ההתקפים.

1. מזונות שמשחררים אנרגיה באיטיות – התקפים רבים מתרחשים כאשר רמת הסוכר בדם נמוכה. היפוגליקמיה – רמת סוכר נמוכה בדם – הינה לעתים קרובות הגורם המעורר אצל אנשים שמפתחים התקפים בשעות הבוקר המאוחרות או אחר הצהריים המאוחרות. הירידה ברמת הסוכר עלולה להיגרם בעקבות דילוג על ארוחה. 

אכילת מזונות שמשחררים אנרגיה באיטיות וביציבות תתרום לתחושת שובע לאורך זמן, ותעזור לשלוט בהתקפים. לכן יש להקפיד שלא לדלג על ארוחות, ולצרוך מזון שמשחרר אנרגיה באופן קבוע. 

בין המזונות היציבים שמשחררים אנרגיה נמנים: מזונות עשירים בסיבים כגון שעועית, אורז חום, תפוחי אדמה קטנים עם הקליפה, אגוזים, שיבולת שועל, אפונה, קטניות, גרעינים לא קלויים, בטטה ודגנים מלאים. גם פירות וירקות שאינם עמילניים כגון תפוחים, ברוקולי, בצל, אגסים, עגבניות ופירות יער. פירות יער מומלצים במיוחד בשל תכולת נוגדי החמצון הגבוהה שבהם.

2. מזונות עשירים בנוגדי חמצון – מחקרים רבים דיווחו כי לאחר פרכוסים נוצרים בגוף רדיקלים חופשיים רבים מאוד, עד כדי כך שאין לנוגדי החמצון שמצויים בגוף, כגון סופראוקסיד דיסמוטאז (SOD), קטלאז, גלוטתיון פרוקסידאז, קואנזים Q10, וחומצת שתן, יכולת להתמודד איתם. רדיקלים חופשיים אלה מפרקים חלבונים, שומנים ואפילו את הדנ”א, דבר שמוביל להרס רב בתפקודים התאיים ובמבני דפנות התאים. זו הסיבה שהתקף אפילפטי עלול לגרום להידרדרות קשה במצב הבריאות. כדי למנוע את הסיכון מלכתחילה, יש לתמוך בנוגדי החמצון המצויים בגוף ולתגבר אותם. לדוגמה, האנזים נוגד החמצון סופראוקסיד דיסמוטאז זקוק למינונים מספקים של נחושת ואבץ כדי לתפקד כראוי. אנזימים נוגדי חמצון אחרים בגוף זקוקים לכמות מספקת של סלניום, וחלבון לתפקוד תקין של המערכת נוגדת החימצון. חומרים מזינים אלו חיוניים גם לתפקוד תקין של נוירונים. לכן, אם ברצונכם לשמור על בריאותכם, עליכם לצרוך מדי יום שוקולד מריר, ירקות עלים ירוקים, קטניות (אפונה, שעועית, עדשים, חומוס וכד‘), אגוזים, גרעינים לא קלויים, ספירולינה ודגנים מלאים.
3. ויטמין C – מומלץ להפחתת התקפים. ויטמין C הוא ויטמין נוגד חמצון מסיס במים שאינו מיוצר בגוף האדם, וצריך לקבל אותו ממזונות. בקטגוריית המזונות העשירים ביותר בוויטמין C נמצאים פירות הדר – תפוז, לימון, קיווי, גויאבה, פירות יער, ומלון, וירקות מסוימים כגון ברוקולי, עגבניות, כרוב ניצנים, פלפל אדום, כתום וירוק. לא זו בלבד שוויטמין C הינו נוגד חמצון, אלא הוא גם גורם משותף בהמרה אנזימטית של דופמין לנוראפינפרין, שמווסת את ההולכה העצבית. אנשים עם אפילפסיה הוכחו כבעלי רמות ויטמין C נמוכות בדמם, ולכן חיוני עבורם לצרוך מדי יום מזונות עשירים בוויטמין C.

4. תוספים תזונתיים להפחתת התקפים

1. פרוביוטיקה – זוהי תערובת חיידקים בריאים שעוזרים ליצירת מיקרוביום בריא, שתומך בבריאות הכללית. יש להתחיל עם נטילת פרוביוטיקה שהמינון שלה 100 מיליארד חיידקים (יחידות יוצרות מושבה), ולפחות עשרה מינים שונים של חיידקים, מדי יום למשך חודש. לאחר מכן יש להפחית את המינון ל-50 מיליארד חיידקים לחודש נוסף. לתוסף האחד הזה בלבד השפעה דרמטית, והוא יכול לעשות פלאים בהפחתת שיעורי ההתקפים, במיוחד עבור אנשים עם התקפים מתמשכים, שלא הצליחו להשתחרר לחלוטין מההתקפים עם אף טיפול תרופתי. ניתן ליטול פרוביוטיקה עם תרופות אנטי-אפילפטיות. אם נדרש טיפול אנטיביוטי, יש להתחיל את הטיפול הפרוביוטי מההתחלה, כפי שציינתי למעלה, לאחר סיום הטיפול האנטיביוטי.
2. חומצות שומן רב בלתי רוויות אומגה 3 – את חומצות השומן החיוניות הללו הגוף לא מסוגל לייצר בעצמו בכמות מספקת, ולכן יש להשלים אותן באמצעות התזונה או תוספים תזונתיים. המקורות הבריאים והנקיים ביותר שעשירים בחומצות שומן אומגה 3 הם אגוזים וגרעינים לא קלווים, או זרעים כגון זרעי פשתן וזרעי צ’יה, טופו, אצות, כרוב ניצנים ואגוזי מלך. שומנים אלו הוכחו כמדכאים התקפים במינונים של פחות מ-4 גרם ליום. לחומצות שומן אלו יש גם השפעות נוגדות חמצון ונוגדות דלקתיות.
3. ויטמין D – מחקרים מעידים שלאנשים עם אפילפסיה יש באופן קבוע מחסור בוויטמין D, ולכן הצעד ההגיוני הוא שאדם שסובל מאפילפסיה ישלים זאת על ידי נטילת תוסף ויטמין D. הדבר אף הכרחי, שכן חלק מהתרופות האנטי-אפילפטיות מובילות להפרעות בחילוף החומרים של סידן וויטמין D, שמובילות לחוסרים. לכן אני ממליצה ליטול 2000 יחידות בינלאומיות (IU) של ויטמין D3 בימים שבהם אינכם נחשפים לקרני UVB של השמש, כגון בכל תקופת החורף.
4. ויטמין E – אצל אנשים אפילפטיים שנטלו תוסף ויטמין E במינון של  400 יחידות בינלאומיות מדי יום במשך שלושה חודשים, נצפתה ירידה בתדירות ההתקפים בכ-60%. גם לאחר התקף, תוספת ויטמין E יכולה לספק השפעות הגנתיות נגד נזקי הרדיקלים החופשיים במוח. לוויטמין E יש גם תפקיד נוגד דלקתיות. עם זאת, כיוון שוויטמין E מסיס בשומן, כשנוטלים אותו בצורת תוסף תזונתי, עלולים ליטול יותר מדי ויטמין E וזה עלול להיות רעיל. מי שחושש מהרעילות האפשרית כתוצאה מכך, יוכל לחילופין להוסיף לתפריט היומי שלו מזון עשיר בוויטמין E, כגון אגוזים, גרעינים וזרעים מכל הסוגים, נבט חיטה וירקות עלים ירוקים, לרבות תרד וברוקולי.
5. ויטמין B6 – זהו ויטמין מסיס במים, שממלא תפקיד חיוני בפיתוח מערכת העצבים המרכזית ותחזוקתה. הוא מתפקד גם כנוגד חמצון. ויטמין B6 נמצא בירקות כגון גזר, בצל ועגבנייה, ובפירות כגון פירות יער, תפוחים, אבטיח ובננה. לאחר הספיגה, הוויטמין מועבר לכבד. הוא חייב לעבור תהליכים שונים כדי ליצור את הצורה הפעילה של ויטמין B6 שיכולה לחצות את מחסום הדם-מוח. צורה זו של ויטמין B6 מסייעת בייצור המעבירים הכימיים הבין עצביים חומצה גאמא-אמינובוטירית (GABA), גליצין, דופמין, סרוטונין והיסטמין במוח שעוזרים למנוע פרכוסים. מכיוון שויטמין B6 הוא ויטמין מסיס במים, רעילות ממנו הינה כמעט בלתי אפשרית. אני ממליצה ליטול תוסף B קומפלקס כ-3 פעמים בשבוע, כדי להשלים את המחסור גם בשאר ויטמיני B שהתרופות האנטי-אפילפטיות עלולות לגרום למחסור בהם.

6. אני ממליצה גם על נטילת פירובט כתוסף – כאשר יש מספיק ויטמינים מקבוצת B, פירובט הופך לאצטיל קואנזים A. ויכול לפעול גם כנוגד חמצון, ולעזור לדכא מצב דלקתי במוח.

7. מחסור חמור במגנזיום – עלול לעורר התקפים. אצל אנשים שסובלים מפרכוסים מסוג גראנד מאל רמות המגנזיום בדם היו נמוכות. רמות המגנזיום ירדו עוד יותר עם התגברות תדירות הפרכוסים וזה יוצר מעגל רשע. תוספת של מגנזיום נקשרה לירידה בתדירות וחוזק הפרכוסים. אני ממליצה ליטול 400 מ”ג מגנזיום טאורט פעמיים עד שלוש בשבוע.

מזון ותוספי מזון עם תגובות אנטי-אפילפטיות

תרופות אנטי-אפילפטיות נחלקות לשתי קטגוריות.

הקטגוריה הראשונה היא “תרופות אנטי-אפילפטיות שמעוררות אנזימי כבד”, שכוללות קרבמזפין, פנוברביטל ופניטואין.

הקטגוריה השנייה היא “תרופות אנטי-אפילפטיות שאינן מעוררות אנזימי כבד”, הכוללות לבטיראצטם, ואלפרואט , טופירמט , קלובאזאם , קלונאזפאם , אתוסוקסימיד , גאבאפנטין , לקוזמיד , ​למוטריג’ין, פרגבלין , ויגבטרין , וזוניסאמיד .

בתרופות מהקטגוריה הראשונה טמון סיכון למחלות עצם כגון אוסטאופניה, אוסטאומלציה, רככת ואוסטיאופורוזיס. תרופות אלו מפריעות לאיזון הסידן ומורידות את רמתו בדם. לפיכך אנשים שנוטלים תרופות מהקטגוריה הראשונה צריכים להשלים עם 400 מיליגרם סידן חמש פעמים בשבוע. ניתן גם לצרוך מזונות עשירים בסידן מדי יום, כגון שקדים, חמאת שומשום, תפוזים, פולי סויה וירקות עלים ירוקים.

אנשים שנוטלים תרופות מהקטגוריה הראשונה לטווח ארוך יפגינו חוסרים גם בוויטמיני B. מחסור בוויטמין B12 נפוץ ויש להשלימו בנפרד משאר ויטמיני B כדי להבטיח את ספיגתו. עם זאת, חיוני לא להגזים בנטילת תוסף שמכיל את כלל הוויטמינים מקבוצת B, שכן נטילת מינונים גבוהים מדי של חומצה פולית (B9) עשויה להפחית את רמות הדם של התרופות האנטי-אפילפטיות פניטואין, פנוברביטל וקרבמזפין. מינון של 50 מ”ג קומפלקס ויטמיני B כשלוש פעמים בשבוע מספיק.

הערה: מיץ אשכוליות, מיץ רימונים, היפריקום, שום, חומצה פולית ואכינצאה אינם מעוררים התקפים. אך הם עלולים לשנות את חילוף החומרים של התרופות דיאזפאם, קרבמזפין ומידאזולם באמצעות עיכוב של אנזימי מערכת הציטוכרום P450. לכן אין ליטול את ששת צמחי המרפא והתוספים כל עוד אתם נוטלים תרופות אלו.

בנוסף לוויטמינים הנזכרים לעיל, חוקרים גילו שטיפול בטאורין וויטמין B1 (תיאמין) יכול גם כן להפחית התקפי אפילפסיה. זו הסיבה שאני ממליצה ליטול את כל ויטמיני B כקומפלקס B, והסיבה שאני ממליצה ליטול מגנזיום כמגנזיום טאוראט, שגם בו יש טאורין.

לסיכום:

שילוב העצות שמובאות בפרק זה ויישומן, יסייעו לכם להשיג שליטה גבוהה, או אף מלאה, בהתקפים. תרופות ניתן להפחית או להפסיק רק בפיקוח של רופא מומחה , ויש לעשות זאת בהדרגה.