דיברטיקולוזיס הוא מצב שבו נוצרים שקים, כיסים או כיסונים לא תקינים שנקראים “דיברטיקולה”, באזורים מוחלשים לאורך רירית מערכת העיכול, בעיקר במעי הגס.

התכווצויות שרירים בצורה מעגלית מזיזות פסולת במורד המעי הגס, וכך נוצרת צואה לסילוק. כאשר הלחצים הופכים גבוהים מספיק, במקטע המעי הגס שבו דפנות המעיים מוחלשות, עלולה להתפתח דיברטיקולה.

דיברטיקולות אינן דלקתיות, והמצב הוא בדרך כלל ללא תסמינים.

דיברטיקוליטיס, לעומת זאת, הוא מצב שבו אחת או יותר משקיות אלו (דיברטיקולות) נעשות מודלקות, וגורמות להפרעות בתפקוד המעי ולכאבים עזים. כ-70% מהאנשים עם דיברטיקולות סובלים מכך. הכאב מורגש במיוחד בבטן, ברבע התחתון השמאלי, ומלווה בדרך כלל בבחילות, בהקאות, בשלשולים, בהתכווצויות מעיים ובחום.

בין דיברטיקולוזיס לדיברטיקוליטיס קיימת מחלה דיברטיקולרית נוספת, שנקראת מחלה דיברטיקולרית בלתי מסובכת (SUDD). היא מופיעה ב-20% מהאנשים עם דיברטיקולוזיס ומובילה לתסמינים לא ספציפיים מתמשכים, אך ללא דלקתיות. התסמינים כוללים נפיחות והתקפי כאבי בטן פתאומיים שיכולים להימשך מספר שעות, כאמור ללא דלקת. הכאב בדרך כלל נעלם לאחר יציאות.[3]

הפתוגנזה של מחלה דיברטיקולרית היא רב גורמית, וכוללת גורמים סביבתיים וגנטיים, גיל, תזונה, השמנת יתר, אורח חיים בלתי פעיל ושינויים במיקרוביום במעי הגס.

ככל שמתבגרים, הופכים לרגישים יותר. 65% מהאנשים מעל גיל שמונים סובלים מדיברטיקולוזיס, ו-7% סובלים מדיברטיקוליטיס.[4]

כאשר המחלה אינה מטופלת, דיברטיקוליטיס עלולה לגרום לדימום מפי הטבעת, מורסות, אלח דם, קרע במעי (חור בדופן מערכת העיכול), או אף חסימת מעיים המצריכה ניתוח. אצל אנשים עם מערכת חיסון מדוכאת שסובלים מדיברטיקוליטיס שיעורי התחלואה והתמותה גבוהים יותר.[6]

שינויים בדפוסי התזונה יכולים לסייע בניהול המחלה, לשפר את בריאות מערכת העיכול, לעזור למעי הגס להחלים, להפחית תסמינים ואף להעלים אותם.

להלן הצעות לשינויים בתזונה ובאורח החיים, והמלצות לתוספי מזון שעשויים להפחית את הסיכון לדיברטיקוליטיס, ואף לעזור בטיפול במחלה, אם היא כבר קיימת.

1. אכלו יותר סיבים תזונתיים וצמצמו את צריכת הבשר

סיבים תזונתיים מקדמים יצירת מיקרוביום שבו רוב של חיידקים בריאים, שהם מסייעים בשמירה על בריאות מערכת העיכול והופכים את הפרשת הצואה לקלה יותר.

מספר מחקרים מראים שצריכה גבוהה של סיבים תזונתיים עשויה לסייע בהפחתת הסיכון למחלות דיברטיקולריות. בניתוח מקיף שכלל 19,282 מקרים ו-865,829 משתתפים, הסיקו החוקרים שצריכת 30 גרם או יותר של סיבים תזונתיים מדי יום יכולה לסייע בהפחתת הסיכון לדיברטיקוליטיס ב-41%.[7]

סקירה שיטתית נוספת שבדקה שמונה מחקרים גילתה שצריכה גבוהה של סיבים תזונתיים הפחיתה את הסיכון לדיברטיקוליטיס ולאשפוז ממחלה דיברטיקולרית. מחקר זה גילה שלפירות ולדגנים מלאים יש את ההשפעה המגינה ביותר, ולסיבים מירקות הייתה ההשפעה הזניחה ביותר.[8]

אותו מחקר גילה גם שצריכה רבה של בשר אדום קשורה לסיכון מוגבר לדיברטיקוליטיס. מחקר אחר קבע שצריכת בשר אדום גבוהה מהרגיל קשורה לעלייה קלה בסיכון לדיברטיקוליטיס חריפה.[9]

מחקר פרוספקטיבי גדול גילה שנשים שצרכו פחות מ-9.6 גרם סיבים ביום היו בסיכון גבוה יותר לדיברטיקוליטיס מנשים שצרכו 17.6 גרם או יותר מדי יום.[10]

מחקר עוקבה פרוספקטיבי על 46,295 גברים מצא שככל שדפוס התזונה מערבי יותר, כך הוא קשור לסיכון מוגבר לדיברטיקוליטיס חריפה.[11]

ההמלצה שלי היא להפחית את צריכת הבשר לפעם בשבוע או פחות, ולצרוך לפחות שתי מנות של דגנים מלאים ופירות מדי יום. צריכת הסיבים התזונתיים צריכה להיות בין 25-45 גרם ביום תלוי במשקל הגוף (0.5 גרם לקילוגרם משקל גוף), לצד צריכת נוזלים במידה מספקת.

חלק מהמזונות העשירים בסיבים הטובים ביותר והמומלצים לכלול בתזונה הם סובין, דגנים מלאים ומוצריהם, שעועית, עדשים, אפונה ירוקה, גרגרי חומוס ופירות כגון אגסים, פירות יער, תפוחים, רימונים ותמרים.

2. הגדילו את צריכת הנוזלים

מחסור בנוזלים אינו מאפשר יציאות בריאות וגורם לעצירות, שהנה גורם מעורר עיקרי לדיברטיקוליטיס.

התייבשות מובילה להצטברות עודפת של חומרי פסולת וחיידקים במעי הגס, שמעוררת את התלקחות הדיברטיקוליטיס.[12]

הטיפול בדיברטיקוליטיס קלה מתחיל עם מתן נוזלים והתאמות במשטר התזונה.[13] יש לבצע מעבר לתזונה עשירה בסיבים, שכוללת שתייה מספקת של מים. באופן כללי, אדם זקוק ל-0.14 כוסות מים לכל קילוגרם ממשקל הגוף כדי לשמור על מאזן הנוזלים. להדרכה נוספת כיצד לקבל נוזלים בכמות מספקת, בהתאם לסגנון החיים האישי, תוכלו לעיין בספרי התזונה האידיאלית לבני אדם – מיטוב הבריאות, הביצועים ואריכות החיים – מדריך תזונה מבוסס מדע, בפרק על מאזן הנוזלים.

במקרה של התקף דיברטיקוליטיס חריף, יתכן שיהיה צורך לעבור לתזונה נוזלית שמורכבת ממרקים צלולים וממיצי פירות טריים, ללא תוספת סוכר ומים בהתחלה. זאת כדי להגדיל את כמות הנוזלים ובד בבד לקבל חומרים מזינים במידה מספקת, שמאפשרים למעיים להחלים. נוגדי החמצון מהמזונות הטריים שכלולים בתזונה נוזלית עוזרים להפחתת הדלקת, כמו גם להפחתת הדימום והשלשולים. אכילת שלגונים העשויים ממיצי פירות ומים בלבד (ללא תוספת סוכר) הנה גם דרך מצוינת להגדיל את כמות הנוזלים בגוף.

הפחתת צריכת אלכוהול יכולה גם היא למזער את דימום הדיברטיקולה.[8,14]

3. שמרו על משקל תקין

מחקר גילה כי השכיחות של דיברטיקוליטיס גבוהה יותר בקרב אנשים שסובלים מהשמנת יתר.[15] לאנשים עם עודף משקל יש יותר שומן בטני ותת עורי, שמגביר את הסיכון לדיברטיקוליטיס.[16] אנשים עם משקל עודף מצויים גם בסיכון מוגבר לדימום של הדיברטיקולה, שעלול לגרום לדימום פתאומי וחמור.[16] לכן ירידה במשקל הינה חיונית עבור כל אדם שסובל מעודף משקל או מהשמנת יתר ורוצה להפחית את הסיכון לדיברטיקוליטיס. מעבר לתזונה בריאה, כגון דיאטת גרילה, ופעילות גופנית סדירה, אלו שתי הפעולות הטובות ביותר שיהיה עליכם לאמץ כדי להגיע למשקל תקין. בקרו באתר שלי DrGalitClinic.com כדי להכיר את  תכנית דיאטת גרילה לאורח חיים בריא והרזיה ב-12 שבועות שתכין אתכם בצורה מעמיקה ומוכחת לחיים מלאי אנרגיה, ובריאות, במשקל תקין לכם.  

4. פעילות גופנית

מחקר פרוספקטיבי שבדק פעילות גופנית וסיכון למחלות דיברטיקולריות סימפטומטיות בגברים גילה כי הליכה מהירה וריצה הפגינו קשר הפוך מובהק סטטיסטית עם הסיכון למחלות דיברטיקולרית.[17]

מחקרים אחרים מאשרים את הקשר ההפוך בין פעילות גופנית נמרצת לבין מחלות דיברטיקולריות אצל גברים ונשים כאחד.[18]

פעילות גופנית נמרצת, כגון ריצה, הוכחה כמפחיתה את הסיכון לפתח דיברטיקוליטיס מסובכת ב-25%.[19]

נתונים מקבוצה פרוספקטיבית גדולה מצאו שפעילות גופנית מורידה את הסיכון לדיברטיקוליטיס ודימום דיברטיקולרי.[20]

5. פרוביוטיקה

בכוחה של הפרוביוטיקה לשנות את איזון המיקרוביום ולהוביל לתועלות בריאותיות. לפרוביוטיקה יש השפעות נוגדות דלקתיות; לכן שמירה על מיקרוביום בריא היא אפשרות טיפול מבטיחה.[21-22]

שינוי במיקרוביום לרעה עלול להוביל גם לתפקוד לקוי של השרירים של מערכת העיכול ולהתפתחות דיברטיקולה. כמו כן, חיידקים הנעים לתוך הדיברטיקולה עלולים לגרום לדיברטיקוליטיס חריפה.[23]

לכן, בזמן התקף חריף אני ממליצה ליטול תוספי פרוביוטיקה מדי יום כל עוד ההתקף נמשך וכחודש אחרי ההחלמה. אם דיברטיקולוזיס הוא כבר עובדה קיימת, ההמלצה היא ליטול פרוביוטיקה באופן קבוע. פרוביוטיקה יש ליטול בשעות הבוקר. תוספי הפרוביוטיקה הטובים ביותר הם אלו שמכילים לפחות עשרה זני חיידקים בריאים שונים, ולפחות 100 מיליארד חיידקים (יחידות יוצרות מושבה). מידע זה מצוי על תווית הרכיבים של תוסף התזונה.

לסיכום:

תזונה עתירת סיבים, דלה במוצרים מהחי, בתוספת פרוביוטיקה ועם כמות מספקת של נוזלים, שמשלבת פעילות גופנית וירידה במשקל, היא הדרך הטובה ביותר למנוע מחלות דיברטיקולריות ולגרום לנסיגה של דלקות הדיברטיקולה.

הערה: בדיקת קולונוסקופיה מומלצת שישה עד שמונה שבועות לאחר אפיזודה חריפה של דיברטיקוליטיס.[24]