צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק מתרחשת כאשר חלה עלייה במספר או סוג מסוים מהחיידקים שנמצאים בדרכי העיכול העליונות. הגוף יחווה שלשול, עצירות, נפיחות, קשיי עיכול וספיגה לקויה של חומרים מזינים המובילים לאובדן משקל ותת-תזונה.
חיידקים יוצרים רעלנים שונים בעלי השפעות מערכתיות (על כל הגוף). רעלנים אלו כוללים אמוניה, לקטט דהידרוגנז, אתנול ואחרים. בנוסף לכך, יש לעתים קרובות רמות מוגברות של אנדוטוקסינים ותרכובות חיידקים הממריצים את הייצור של ציטוקינים פרו-דלקתיים בדם [1-3].
הגוף מונע בדרך כלל צמיחת יתר של חיידקים זו על ידי ייצור חומצת קיבה, הגברת התנועתיות של המעיים, והפרשה מוגברת של מרה.
אך לא תמיד פעולות אלו פועלות כהלכה נגד צמיחת יתר של חיידקים בשל מחלת רקע המצריכה טיפול תרופתי או תזונתי.
צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק מצויה אצל אנשים עם תסמונת המעי הרגיז (30-85 אחוזים) [4-9]. אך המחקר מעיד כי לצמיחת יתר של חיידקים במעי הדק אין כל תפקיד משמעותי בפתוגנזה של תסמונת המעי הרגיש כפי שניתן היה לחשוד. [10]
צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק מצויה גם אצל הלוקים במחלות קרוהן (25 אחוזים), צליאק (9-55 אחוזים) [11-14], סוכרת (50-70 אחוזים), ו-100 אחוזים מהלוקים בפיברומיאלגיה [15].
האבחון של צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק:
צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק מאובחנת על ידי בדיקות נשימה לא פולשניות של מימן ומתאן לאחר מבחן תגר של גלוקוז או לקטולוז.
ניהול סטנדרטי של צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק כולל:
שיטות טבעיות לניהול צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק יכולות לתמוך בשיטות הטיפול הסטנדרטיות ולמנוע את הישנות המחלה.
שיטות טבעיות לניהול צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק
1. צריכת פרוביוטיקה ומזונות פרוביוטיים מידי יום
מחקרים מעידים על היעילות של תכשירים פרוביוטיים מסוימים נגד צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק. [27-30]
הפרוביוטיקה מחזקת את תפקוד מחסום המעי, מגבילה את ההתפשטות של מספר פתוגנים, משנה את התגובה הדלקתית של המעי ומפחיתה רגישות יתר. [31-34]
פרוביוטיקה יעילה לנרמול המיקרוביום בקיבה, כפי שהיא יעילה בנרמול המיקרוביום במעיים. לכן צריכת פרוביוטיקה סדירה יכולה לסייע לנרמול התנועתיות של המעיים וחומצות הקיבה הנחוצות למניעת צמיחת יתר של חיידקים מסוימים בקיבה ובמעיים. [35]
פרוביוטיקה מצויה במזונות כגון קומבוצ’ה, קפיר, קימצ’י וכרוב כבוש ויכולה לסייע להחייאת קהילות של חיידקים בריאים בקיבה ובמעיים ולמניעת צמיחת יתר של חיידקים לא בריאים. אחת הדרכים הנוחות ביותר ליטול פרוביוטיקה הנה על ידי שתיית משקה פרוביוטי מידי יום או נטילת תוספים פרוביוטיים. אך יש לציין כי כדאי להבטיח שחיידקים מסוימים יגיעו למעיים בעוד אחרים משפיעים על הקיבה. זני חיידקים מסוימים אינם מספיקים כדי לשרוד את רמת החומציות הגבוהה בקיבה ועלולים לא להגיע למעיים. זנים אלו כוללים את Lactobacillus acidophilus, Lactobacillus paracasei ו-Bifidobacterium lactis.
יש לבחור בפרוביוטיקה המתמוססת במעי, כך ניתן להבטיח שהפרוביוטיקה תגיע למעיים ולא תמות בקיבה. מומלץ לבחור בשני תוספים פרוביוטיים שונים: אחד שמתמוסס במעי והאחר שלא מתמוסס במעי, או ליטול תוסף פרוביוטי אחד עם זני חיידקים רבים ושונים, לרבות זני החיידקים הנזכרים לעיל, כדי להבטיח שזני החיידקים יגיעו לכל חלקי מערכת העיכול.
אך נא לשים לב כי קיימת התווית נגד של פרוביוטיקה מבוססת-לקטובצילוס לאנשים עם סיכון לחמצת לקטית. זהו מצב נדיר המתרחש בעיקר בקרב אנשים עם היסטוריה של תסמונת המעי הקצר.
יש להשתדל גם לצרוך מזונות פאראביוטיים, המהווים תזונה לחיידקי מעיים בריאים. חיידקים משתמשים במזונות פאראביוטיים כדי לשגשג. מזונות עתירי פרוביוטיקה כוללים ירקות, בעיקר: ארטישוק, שום, כרישה, תפוחי אדמה, גזר, אספרגוס, דגנים מלאים, ופירות, בעיקר בננות, תפוחים, תפוזים ומשמשים.
2. שתיית תה צמחים
במחקר בנערך על ידי קבוצת הביוכימיה באוניברסיטת סוואנסי, שמני תמצית כגון מנטה, שומר, מליסה וזרעי כוסברה הפגינו תכונות נוגדות חיידקים חזקות ויכולת להרוג חיידקים המצויים במעי הדק. [36] אני לא ממליצה לצרוך שמני תמצית בכל צורה שכן הם עלולים להיות רעילים מאוד; אך ניתן לזכות בתועלותיהם על ידי צריכת חליטות תה של צמחים אלו.
עשבי המרפא המצויים בחליטות תה הם “בדירוג מזון” ויכולים לספק את התועלות של הפחתת צמיחת חיידקים מזיקים. מומלץ לבחור בתה מנטה חריפה, שומר, מליסה וזרעי כוסברה מתוצרת בית וזרעי כוסברה שלמים שהושרו במים חמים.
3. צריכת תבלינים נוגדי חיידקים
למרות שאנטיביוטיקה הנה הטיפול הראשי בצמיחת יתר של חיידקי המעי הדק, גם שילובים של עשבי תיבול מסוימים יכולים להועיל. קיימות ראיות הולכות ומצטברות המעידות על התכונות נוגדות החיידקים של עשבי תיבול רבים לרבות שום, כמון שחור, ציפורן, קינמון, תימין, פלפל אנגלי, עלי דפנה, חרדל, זנגביל, ציפורני חתול, שורש לקריצה, עלי זית ורוזמרין. ראיות אלו עוררו עניין בטיפול בצמחי מרפא לצמיחת יתר של חיידקים במעי הדק. [37] אני ממליצה להוסיף תבלינים אלו באופן קבוע למזונכם או לצרוך אותם כחליטות תה במהלך היום.
4. אימוץ תזונה דלתFODMAP
FODMAP הוא ראשי תיבות של Fermentable (מותססים), Oligosaccharides (אוליגוסכרידים), Disaccharides (דו-סוכרים) ו-Polyols (סוכרים כוהלים). תזונת דלת FODMAP הנה תזונה ללא פחמימות מותססות. פחמימות אלו אינן נעכלות או נספגות במעי הדק ויורדות אל המעי הגס היכן שמצויים חיידקים המתסיסים אותן במהירות. לכן מומלץ על תזונה דלת FODMOP, שכן תסיסה זו עשויה לתרום לתסמיני מערכת העיכול אצל אנשים רגישים.
אך תזונה ללא פחמימות מותססות מוגבלת מאוד ובדרך כלל עשירה במוצרים מהחי כדי לפצות על רמות נמוכות של חומרים מזינים בתזונה זו. תזונה עתירת מוצרים מהחי בדרך כלל תניב את ההשפעה ההפוכה.
כיוון ששלשול כרוני הוא תסמין של צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק, מצב זה עלול להוביל לתת תזונה ולכן חיוני לאכול מזון מזין תוך הימנעות ממזונות המחמירים את תסמיני צמיחת היתר של חיידקים במעי הדק. [38]
ניתן לאמץ תזונה דלת FODMAP למשך שלושה חודשים, ואז להתחיל לצרוך בהדרגה מזונות עם תכולה גבוהה יותר של פחמימות מותססות. יש לבחון מזונות שונים בזה אחר זה במשך שלושה ימים עד שניתן לדעת אלו סוגים של FODMAPs נסבלים אצלכם טוב יותר וכמה FODMAPs ביכולתכם לסבול.
מזונות עתירי FODMAPs כוללים מזונות עם:
לסיכום
נטילת אנטיביוטיקה במשך פרקי זמן ממושכים עלולה להוביל לעמידות של החיידקים ולחוסר איזון של חיידקי המעיים והקיבה. טיפול אנטיביוטי לצמיחת יתר של חיידקים במעי הדק גם אינו יעיל מספיק, ושיעור ההישנות גבוה. אך טיפול אנטיביוטי עשוי להיות נחוץ כאמצעי ראשון, שילווה בתזונה בריאה של מזונות מלאים מהצומח (כגון “דיאטת גרילה”) השמה דגש על מזונות התומכים במיקרוביום בריא. באמצעות שינויים אלו, ניתן ליצור איזון בהרכב המיקרוביום ולמנוע את ההישנות של צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק. למידע נוסף בנושא נא לקרוא את הפרק על המיקרוביום בספרי “התזונה האידיאלית לבני אדם – מיטוב הבריאות, ביצועים ואריכות ימים”