אנשים רבים סובלים מירידה בלתי מאובחנת בתפקוד הכליות. מעל 90 אחוזים מהאנשים עם תפקוד כליות לקוי אינם מודעים כלל למצבם. 

תפקיד הכליות בגוף הוא לסנן כמויות גבוהות של נוזלים (1.2 ליטרים לערך) מידי דקה. רוב הנוזל נספג מחדש לתוך הדם לשמירת נפח הדם. הכליות מנטרות ושומרות על כמות ואיכות הדם באמצעות נפרונים, היחידות התפקודיות של הכליות. כל כליה מכילה סביב מיליון נפרונים. הנפרונים מסננים את הדם, סופגים מחדש את החומרים הנחוצים ומסלקים את חומרי הפסולת על ידי יצירת שתן.

תפקודי הכליות עלולים להינזק בשל זיהומים בדרכי השתן העלולים לפגוע בניקוז השתן ולגרום לנזק לרקמות הכליות.

מחלת כליות כרונית הנה מחלה מתקדמת הפוגעת בכליות. המחלה גורמת לנזק בלתי הפיך לכליות ופוקדת כ-30 מיליון איש בארצות הברית, וכ-650,000 איש בישראל.

מחלת כליות כרונית מהווה בעיה של בריאות הציבור בשל שכיחותה הרבה והשפעתה הניכרת על רמות התחלואה והתמותה [2, 3]. סיכונים למחלת כליות כרונית כוללים סוכרת, לחץ דם גבוה, מחלת לב, הזדקנות, עישון, תת תזונה והשמנת יתר.

סוכרת גומרת להיפרגליקמיה (רמות סוכר גבוהות בכלי הדם), ולחץ דם גבוה הגורמים לנזק לכלי הדם הקטנים של הכליה, מגבירים את רמת אובדן הנפרונים הפעילים ומובילים בסופו של דבר להתפתחות מחלת כליות כרונית. [4-5]

מעל 80 אחוזים מהלוקים במחלת כליות כרונית מתקדמת סובלים גם מלחץ דם גבוה. לחץ דם גבוה יוצרת עומס נוסף על הנפרונים בכליות, העלול להעלות את לחץ עד עוד יותר ולגרום לנזק נוסף לנפרונים.

 מחלות אוטואימוניות (כגון זאבת אדמנתית מערכתית (ראה פרק 95 לפרטים נוספים) עלולות להוביל גם למחלת כליות, ושימוש ארוך טווח בדיאטות עתירות חלבונים יחמיר את הנזק לפקעית (צבר זעיר של כלי דם בכליה המסנן את הפסולת מהדם).

רעלנים שונים כגון קוטלי מזיקים, ממסים, מתכות כבדות ותרופות מסוימות (נוגדי דלקות לא סטרואידאלים, אנטיביוטיקות אמינו-גליקוסיד, וצבעי ניגוד רדיוגרפיים) עלולים לגרום נזק לכליות ולכן יש להשתמש בהם בעת הצורך בלבד. 

ככל שמחלת כליות מתקדמת, בעיקר בשלבים מתקדמים, יותר תפקודי כליות הופכים בהדרגה לפחות ופחות יעילים, בעיקר היכולת לסלק כמויות גדולות של נתרן, אשלגן, זרחן ויוני מימן [6] מהשתן. אלא ניתן לראות אצירת יונים ומים. דרוש טיפול תזונתי כדי לסייע לשמירת תפקוד הכליות למשך זמן רב ככל הניתן.

דיאליזה הנה הליך המסלק מוצרי מים ועודפי נוזלים מהדם כאשר הכליות אינן מתפקדות כהלכה. הדיאליזה כרוכה בהזרמת הדם למכונה לצורך ניקוי.

דיאליזה מאריכה את תוחלת החיים של אנשים עם מחלה חשוכת מרפא זו, אך גובה מחיר רגשי, גופני וכספי יקר.

המחלה נגרמת לעתים קרובות ממספר בעיות קיימות כגון סוכרת, מחלת לב ורמות גבוהות של סוכר בדם. בנוסף לכך, מספר מקרי מחלת הכליות הכרונית גובה יותר בקרב מבוגרים ומי שיש להם בני משפחה הסובלים מהמחלה. [7]

מחלה זו גורמת לנזק בלתי הפיך לכליות. אך עם סגנון חיים בריא יותר ותזונה ידידותית לכליות ניתן לשמור על תפקוד הכליות ולהגן על הכליות מפני נזק נוסף. [8]

מהי תזונה ידידותית לכליות?

תזונה ידידותית לכליות נועדה להגביל את הצריכה של מזונות מסוימים כדי להפחית את הצטברות תוצרי הלוואי המטבוליים. ההגבלה של מזונות מסוימים אף מסייעת להגן מפני יתר לחץ דם, אובדן חלבון בשתן ובעיות אחרות של הלב והעצמות העלולות להתקדם למחלת כליות כרונית.

המחקר מלמד כי לחולי מחלת כליות כרונית תזונה עם צריכה בלתי מבוקרת של קלוריות, חלבון, נתרן ופוספטים מאיצה ומחמירה מצבים קליניים ומטבוליים. [9]

תזונה ידידותית לכליות משפרת במידה רבה את בריאות הכליות.

תזונה אידאלית ללוקים במחלת כליות כרונית שמה דגש על מזונות דלי מלח, דלי שומן, דלי אשלגן, דלי חלבון מהחי ודלי זרחן. יש לכלול גם מזונות השומרים על רמות סוכר בריאות בדם. [10-12]

1. מזונות דלי מלח:

חשוב מאוד לצרוך מזונות דלי מלח שכן עודף נתרן ומים אחראים ליתר לחץ דם, בצקת, כשל לבבי ועלייה בעקה החימצונית. (13)

מומלץ להימנע ממזונות עם תוספת מלח. מזונות אלו כוללים את רוב המזונות הקלים להכנה, מזון מהיר ובשר ומזון מעובד. 

כדאי גם להימנע מחטיפים מלוחים, גבינות קשות, מזונות מעובדים, ומזונות משומרים. הגבלת נתרן לכמות של 1-1.5 גרם/יום מומלץ לשמירת איזון הנתרן והנוזלים בגוף. זוהי כמות של ½ כפית לערך של מלח ליום לרבות מלח המצוי בכל המזונות המעובדים, גבינה ולחם. מומלץ ללמוד להכיר את תוויות המזון ולבדוק לגילוי תכולת נתרן גבוהה במזונות ארוזים. 

2. מזונות דלי אשלגן:

הפינוי דרך הכליות של אשלגן נפגע כאשר מיוצרות כמויות שתן נמוכות באופן חריג. לכן יש לנטר את צריכת האשלגן ולהתאימה על פי הצרכים האישיים. מזונות דלי אשלגן כוללים תפוחים, פירות יער מכל הסוגים, ברוקולי, כרוב, גזר, כרובית, חמוציות, חצילים, אשכוליות, ענבים, שעועית ירוקה ואננס. יש להשתדל לכלול מזונות אלו בארוחותיכם מידי יום.

3. מזונות דלי זרחן

מזונות עתירי זרחן גורמים לפעילות יתר של בלוטת יותרת התריס ולהסתיידות של העורקים ושסתומי הלב. לכן מזונות עתירי זרחן מגבירים את הסיכון לתמותה ממחלות לב ואת הסיכון למחלת ריאות כרונית ואבנים בכליות. 

חשוב מאוד להימנע ממזונות עתירי אשלגן המכילים פוספטים “סמויים” כגון תוספים המצויים במזונות משומרים או משקאות קלים. מזונות דלי זרחן חיוניים להפחתת ההתקדמות של מחלת כליות כרונית ולשמירת הבריאות הכללית. מזונות דלי זרחן כוללים מזונות מהצומח. גם מזונות מבושלים מפחיתים את רמות הזרחן. מזונות עתירי זרחן כוללים בשר, מוצרי חלב, שעועית, קולה ומזונות ומשקאות אחרים עם תוספת זרחן. יש להגביל את צריכת הזרחן ל-12 מ”ג לקילוגרם של משקל הגוף ליום.

מזונות מסוימים מהצומח שהם דלי זרחן ואשלגן כאחד כוללים שעועית ירוקה, מלפפונים, חסה, פלפלים, תפוחים, אוכמניות, ענבים ואורז חום. 

4. מזונות דלי חלבון

מזונות עתירי חלבון מפחיתים את יכולתו של הגוף לסלק את העומס החומצתי הנוצר מהתפרקות החלבון. הדבר מוביל להצטברות של חומצות הגורמת לחמצת מטבולית. [14] חמצת מטבולית ממריצה את התפרקות השרירים, וגורמת להידלדלות המינרלים בעצמות ולתנגודת לאינסולין. לכן  מזונות דלי חלבון חיוניים במחלת כליות כרונית. צריכת החלבון המומלצת הנה של 0.8 גרם חלבון לקילוגרם של משקל הגוף. אך אם רמת האוראה ניטרוגן בדם מוגברת ותפוקת השתן נמוכה, יתכן כי יש להגביל את צריכת החלבון בתזונה.

 מזונות דלי חלבון כוללים ירקות, פירות ודגנים מלאים. [15] הפחתת העומס החומצתי מושגת על ידי אימוץ תזונה לרוב טבעונית המובילה לירידה של 50 אחוזים בצריכת הביקרבונט [16] ושיפור בתנגודת לאינסולין אצל חולי סוכרת. [17] למרות שבמקרה של חמצת מטבולית, המאיץ את התפרקות החלבון והשרירים, יש צורך בצריכה שוטפת של חלבון, אך על החלבון לבוא ממקורות צמחיים למניעת החמרת המצב.

5. צריכת מזון מספקת ושמירת רמות סוכר בדם בריאות 

תזונה עשירה בפחמימות מורכבות מומלצת מאוד שכן היא מסייעת למניעת התפרקות החלבונים בגוף (למשל השרירים). יש להפחית את צריכת השומן והכולסטרול להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם. צריכת השומן הכוללת לא תעלה על 25 אחוזים מצריכת האנרגיה הכוללת ליום, עם צריכה מועטה ככל הניתן של שומן רווי, כולסטרול ושומני טרנס בתזונה שלכם.

תזונה שהיא לרוב טבעונית מסייעת לתמוך ברמות סוכר בריאות בדם, בעיקר בתזונה של מזונות מלאים מהצומח (כגון “דיאטת גרילה”) עם שפע של פחמימות מורכבות המתפרקות באיטיות. פחמימות מורכבות כוללות דגנים מלאים מכל הסוגים, בטטות, שיבולת שועל, רוב הפירות (לא מיצי פירות משום סוג), אגוזים (לא קלויים), תפוחי אדמה מתוקים, ורוב הירקות, וקטניות מכל הסוגים.

כיוון שרמת סוכר גבוהה בדם יכולה להחריף במידה ניכרת מחלת כליות כרונית, יש להקפיד לעשות הכל כדי לנהל את רמות הסוכר בדם כהלכה.

6. שמירת מאזן הנוזלים בגוף:

חשוב מאוד לשמור על מאזן הנוזלים בגוף על ידי שתיית מים נקיים. ככלל, אדם זקוק ל-0.14 כוסות מים לקילוגרם של משקל הגוף למניעת התייבשות. אך אצל חלק מהלוקים במחלות כליות, צריכת הנוזלים עשויה להיות מוגבלת בשל תפוקת השתן הירודה. 

ראה פרק על שמירת מאזן הנוזלים בגוף בספרי “התזונה האידאלית לבני אדם” למידע נוסף כיצד לספק לגוף נוזלים בכמות הנכונה על פי סגנון החיים שלכם.

7. אכילה סדירה:

במקרה של מחלת כליות כרונית, חשוב מאוד לא לדלג על ארוחות. הדבר יוביל לתנודות ברמות הסוכר בדם ולתת תזונה בשל אובדן תיאבון ובחילה, ולחסרים תזונתיים.

מומלץ לאכול במהלך היום באופן סדיר, אך כדי להבטיח שמירת משקל, יש להתמקד באכילת מנות קטנות של מזונות מהצומח לעתים תכופות יותר. גם מעט אגוזים, זרעים או ירקות חתוכים יכולים לסייע לשמירת רמות סוכר יציבות בדם במהלך היום.

8. פעילות גופנית:

לפעילות גופנית תועלת רבה. פעילות גופנית מסייעת למניעת מחלה כרונית על ידי שיפור השליטה בלחץ הדם, שיפור המטבוליזם של הגלוקוז והשומנים, שיפור המצב התזונתי ושיפור תפקוד האנדותל (דפנות העורקים). [18] חוסר פעילות קשורה לסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה. [19-21]

על פעילות גופנית להוות חלק בלתי נפרד מהטיפול, בעיקר בשלבים המתקדמים של מחלת כליות כרונית.

הליכה הנה פעילות גופנית מצוינת. צריך רק למצוא קצת זמן פנוי ולהתחיל ללכת. 

חשוב מאוד לעסוק בפעילות גופנית להפחתת התקדמות המחלה. פעילות גופנית מסייעת גם לניהול רמות הדחק. אני ממליצה על פעילות גופנית במשך 30 דקות ברוב ימות השנה.

9. הרגלי סגנון חיים אחרים:

עישון וצריכת אלכוהול מזיקים במקרה של מחלת כליות כרונית. יש להימנע מהרגלים לא בריאים אלו.

10. המלצות אחרונות

כאשר החלבון אלבומין אובד דרך הכליות, סידן, הקשור לאלבומין בדם, אובד גם כן. חשוב לבדוק את הרמה של ויטמין D בדם כי המחסור בוויטמין D עשוי להפחית את ספיגת הסידן. אני ממליצה לצרוך 1-1.5 גרם סידן ביום, רצוי בצורת תוסף המשולב עם ויטמין D.

פגיעה כלייתית חריפה או אי-ספיקת כליות חריפה

כליות בריאות עשוית להפסיק לפתע לפעול לאחר פגיעה או טראומה מטבולית, ולגרום למצב מסכן חיים. גורמי סיכון כוללים פציעה, הזדקנות, סוכרת, אי ספיקת כליות, כשל של הלב או הכבד.  במקרה חירום רפואי מעין זה יש לטפל בגורמי היסוד והחוסרים התזונתיים למניעת נזק נוסף לכליות. בדיקות דם לאבות המזון יבוצעו לגילוי חוסרים כלשהם. גם יש לתקן חריגות ברמות הנוזלים, האלקטרוליטים או החומצה האורית בדם. יתכן כי יהיה צורך בהזנה דרך המעי, האף, או הזנה תוך-ורידית כדי לספק חומרים מזינים ישירות לקיבה או לזרם הדם כאשר אדם אינו יכול לאכול או לעכל מזון באופן רגיל. יש לשמור על צריכת חלבון מספקת כמו במצב בריא (0.8 גרם של חלבון לקילוגרם של משקל הגוף), ולאנשים המקבלים טיפולי דיאליזה, יש להגדיל את צריכת החלבון ל-1.2 גרם חלבון לקילוגרם משקל הגוף.  

לסיכום

תזונה המכילה פירות רבים כגון תפוחים, אוכמניות, וענבים, וירקות כגון מלפפונים, חסה ופלפלים, וקטניות כגון עדשים, אפונה ושעועית, בעיקר שעועית ירוקה, ודגנים מלאים, בעיקר אורז חום, תוך הפחתת צריכת בשר אדום, מוצרי חלב, נתרן וסוכר מזוקק התקשרו לשיעורי תמותה נמוכים יותר בקרב אנשים עם מחלת כליות.

כאשר מתווספת גם פעילות גופנית המסייעת להפחתת רמות הדחק ולשמירת משקל בריא, ניתן להשיב את איכות החיים ולעכב את התקדמות המחלה. [12] 

אם הצלחתם לאמץ שינויי סגנון חיים אלו, ניתן להבטיח שהכליות שלכם ימשיכו לתפקד ולעכב את התקדמות המחלה. יתרה מזו, רווחתכם הכוללת תשתפר וכתוצאה מכך גם איכות החיים שלכם.